משרד הבריאות בישראל החל לקדם מדיניות חדשה בנושא ההתמכרות לרשתות החברתיות בקרב בני נוער, כך נודע היום (חמישי) לוואלה. ועדה ייעודית תבחן בין היתר רגולציה להגנה על ילדים ובני נוער ומדיניות במסגרות החינוך. ההמלצות החדשות להורים: בלי מסכים עד גיל שנתיים, סמארטפון רק מגיל 13, ורשתות חברתיות לא לפני גיל 15.
המשרד גם יוצא בקמפיין דיגיטלי שיכלול פעילות ברשתות החברתיות, משפיעני רשת, סרטונים וכלים מעשיים להורים. המסר שמבקש המשרד להעביר אינו "מלחמה במסכים", אלא ניסיון להחזיר להורים ולילדים שליטה על דפוסי השימוש ולהפוך את הסוגיה משאלה של כמה זמן הילד נמצא בטלפון לשאלה רחבה יותר של שינה, בריאות נפשית, קשר משפחתי ותפקוד יומיומי.
המהלך מגיע על רקע נתונים מדאיגים על היקף השימוש במסכים בישראל במחקר על בריאות ורווחה של נוער HBSC שנערך על ידי משרדי הבריאות והחינוך בישראל: 16.3% מהתלמידים בישראל מוגדרים כ"מכורים" למדיה חברתית ו-28.7% מבלים לפחות שש שעות ביום מול מסכים מחוץ ללימודים. שיעור היקף שימוש זה ממקם את ישראל בין המדינות המובילות במדד זה מבין כ-60 המדינות המשתתפות במחקר.
עוד עולה מהנתונים כי 28.7% מתלמידי כיתות ז'-י"ב בישראל בילו בשנת 2025 שש שעות ומעלה ביום מול מסכים מחוץ לשעות הלימודים. בקרב הבנות השיעור הגיע ל-32.7%, לעומת 24.6% בקרב הבנים. שיעורים גבוהים במיוחד נרשמו בקרב בנות בכיתות ז'-ט'. גם ההורים עצמם מצביעים על המסכים כאחד האתגרים המרכזיים בבית.
הוועדה שעתידה לקום תעסוק בגיבוש מתווה למדיניות ארוכת טווח בישראל ולא רק בהסברה. בין הנושאים שיונחו על שולחנה יהיו רגולציה להגנה על ילדים ובני נוער במסכים וברשתות החברתיות, קביעת מדיניות ותוכניות לשימוש מושכל במסגרות השונות, וכן בניית ידע, מודעות והרגלים בריאים בקרב הורים, ילדים ובני נוער.
שימוש מוגבר במסכים - סכנה בריאותית לכל דבר
במשרד מבהירים כי ההתמודדות עם השימוש המוגבר במסכים אינה נתפסת עוד רק כסוגיה טכנולוגית או של מוגנות ברשת, אלא כעניין בריאותי לכל דבר הנוגע לבריאות הפיזית והנפשית, לשינה, לתפקוד החברתי, לפעילות הגופנית ולהתפתחות הילדים.
המדד אינו מבוסס רק על מספר השעות מול הטלפון, אלא בוחן תסמינים המזכירים התמכרות התנהגותית: עיסוק יתר ברשתות, קושי לצמצם את השימוש, תחושת אי-נוחות כאשר אין גישה אליהן ופגיעה בפעילויות אחרות ובקשרים חברתיים.
בתחקיר שערך משרד הבריאות בקרב יותר מ-750 הורים לילדים מלידה ועד גיל 18, 55% מההורים ציינו כי מסכים ורשתות חברתיות הם הנושא המרכזי שבו נדרש עבורם ועבור ילדיהם מידע בריאותי אמין.
סמארטפון מגיל 13, רשתות חברתיות מגיל 15
לצד הקמת הוועדה, משרד הבריאות מפרסם המלצות מפורטות לפי גיל. ההמלצה המשמעותית ביותר נוגעת לגיל שבו ילדים מקבלים את הטלפון החכם הראשון שלהם: מלידה ועד גיל שנתיים ממליץ משרד הבריאות על הימנעות מוחלטת מחשיפה למסכים. בגילאי שנתיים עד חמש ההמלצה היא עד שעה ביום; בגילאי שש עד תשע- פחות משעתיים ביום בשעות הפנאי; ובגילאי 10 עד 12- עד שלוש שעות ביום בשעות הפנאי.
עוד במשרד ממליצים להמתין עד גיל 13 לפני רכישת סמארטפון, וגם אז ללא גישה לרשתות חברתיות. אפליקציות נחוצות, לפי ההמלצה, יורדו יחד עם ההורים. לילדים צעירים יותר, בגילאי 9 עד 11, ניתן לפי המשרד לתת טלפון נייד שאינו חכם, בהתאם לצורך בתקשורת עם ההורים ולמידת המוכנות והאחריות של הילד.
בכל הנוגע לרשתות חברתיות, ההמלצה מחמירה עוד יותר: לא להתחבר אליהן לפני גיל 15. גם לאחר מכן ממליץ המשרד לעשות זאת בהתאם למוכנות של המתבגר, בליווי ההורים, תוך קביעת כללים ושימוש בבקרות דיגיטליות.
בגילאי 13 עד 18 הדגש משתנה מהגבלת שעות קשיחה לאיכות התוכן ולאיזון בין החיים הדיגיטליים לפעילות מחוץ למסך. במשרד מציינים כי חשיפה ממושכת מאוד, של יותר מארבע שעות ביום בשעות הפנאי, נקשרת לתסמינים בריאותיים שונים.
המסכים מחוץ לחדר השינה
אחת ההמלצות המרכזיות חוצה את כל קבוצות הגיל: להרחיק ככל האפשר מסכים מחדרי השינה, לרבות סמארטפונים ומחשבים ניידים. משרד הבריאות מזהיר כי שימוש במסכים וברשתות חברתיות, בעיקר בשעות הערב והלילה, עלול לדחות את שעת ההירדמות, לקצר את משך השינה ולפגוע באיכותה. הפגיעה בשינה, מציינים במשרד, קשורה לעייפות, לקשיי ריכוז ולפגיעה בוויסות הרגשי.
לפי הסקירה שעליה מתבסס המשרד, שימוש מוגבר ברשתות חברתיות נקשר גם לחרדה, דיכאון ובדידות, לפגיעה בדימוי הגוף, לתסמינים של הפרעות אכילה ולהשוואה חברתית מוגברת.
בגיל ההתבגרות מצטרף לכך גם ה-FOMO, הפחד מהחמצה שעלול להגביר את הצורך להיות מחוברים וזמינים ללא הפסקה. בגיל הרך החשש שונה. לדברי משרד הבריאות, חשיפה למסכים בשנים שבהן המוח, השפה והמיומנויות החברתיות מתפתחים במהירות עלולה לבוא על חשבון אינטראקציה ישירה עם הסביבה ולהשפיע על התפתחות השפה, הקשב והריכוז.
ההורים גם נדרשים להניח את הטלפון
במשרד מדגישים כי האחריות לשינוי אינה מוטלת רק על הילדים. אחת ההמלצות היא שההורים עצמם ישמשו מודל לחיקוי ויצמצמו את השימוש בטלפון בזמן משפחתי, בארוחות ובפעילויות משותפות.
ההורים מתבקשים לקבוע בבית זמנים קבועים ללא מסכים, לעודד פעילות גופנית, תחביבים, שהייה בטבע ומפגשים פנים אל פנים, ולהיות מעורבים בתוכן שהילדים צורכים במקום להסתפק בקביעת מספר שעות מקסימלי.
המטרה המוצהרת אינה להוציא את הטכנולוגיה מחייהם של הילדים. במשרד מכירים בכך שמסכים יכולים לשמש ללמידה, תקשורת, נגישות למידע ואף לקבלת שירותים רפואיים. המדיניות מבקשת ליצור איזון בין היתרונות האלה לבין הסיכונים הבריאותיים.
במקביל להקמת הוועדה, משרד הבריאות ומשרד החינוך מקדמים תוכנית משותפת לשימוש מושכל במסכים ולאוריינות דיגיטלית, שתכלול חומרי לימוד למורים ולתלמידים ופעילויות המשלבות יישומי בינה מלאכותית. עם ג'וינט-אשלים והרשויות המקומיות מתוכננות תוכניות נוספות לשנים 2026-2027 לחיזוק החוסן ותחושת השייכות בקרב בני נוער.