גורם מדיני בכיר התייחס היום (רביעי) לשורה של סוגיות אזוריות, ובהן אלימות המתנחלים ביהודה ושומרון, המגעים עם סוריה ועתיד רצועת עזה. לדבריו, בחודשים האחרונים נרשמה ירידה במספר אירועי האלימות של מתנחלים ובמספר האירועים החמורים, לצד עלייה בפעולות האכיפה ובמספר המעצרים.
לדברי הגורם, חודש מרץ היה "חודש שיא", וממנו ועד יולי חלה ירידה במספר התקריות ובמספר האירועים החמורים. במקביל, לדבריו, נרשמה עלייה באכיפה. "התופעה עדיין קיימת. צריך להתמודד איתה", אמר. "אנחנו בהחלט רואים את הנזק שנגרם כתוצאה מכך".
הגורם אמר כי ישראל פועלת בכמה מישורים נגד התופעה, החל מתגבור כוחות ואכיפה בשטח ועד צעדים נוספים שנועדו להתמודד עם הגורמים שמאחוריה. הוא הוסיף כי לנוכח הביקורת הבינלאומית, משרד החוץ פועל גם להציג באופן ברור יותר את פעולות הרשויות נגד ישראלים המעורבים באירועים אלימים.
"ביקשתנו להראות, לא רק להגיד, את פעולות האכיפה", אמר הגורם. לדבריו, זו גם הסיבה שבתקופה האחרונה פורסמו תיעודים של מעצרים והליכים משפטיים. המטרה היא להראות גם בזירה הבינלאומית כי הרשויות בישראל פועלות נגד המעורבים באלימות.
הגורם ביקש להבחין בין סוגיית האלימות לבין המחלוקת העקרונית בין ישראל למדינות אירופה סביב ההתיישבות ביהודה ושומרון. לדבריו, ישראל דוחה את העמדה האירופית בנוגע להתיישבות, אך במקביל ממשיכה לפעול נגד ישראלים המעורבים באלימות. הוא ציין גם כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם מאמר נגד התופעה ופנה בנושא לציבור הרלוונטי.
בזירה הסורית אישר הגורם כי הניסיון להגיע להסכם ביטחוני בין ישראל למשטר בדמשק לא צלח. "ניסינו להגיע להסכם ביטחוני. זה לא צלח בסופו של דבר", אמר. לדבריו, אחת ההתפתחויות שהקשו על המגעים הייתה הקלת הסנקציות שהוטלו על סוריה. "המוטיבציה הסורית להתקדם להסכם כזה ירדה כשהורדו מסוריה סנקציות מסוימות", אמר.
סוגיה מרכזית נוספת הייתה אזור החיץ. בישראל לא היו מוכנים להסכם שיחייב נסיגה ממנו. "אנחנו לא חשבנו שבמסגרת הסדר ביטחוני או הסכם ביטחוני אנחנו צריכים לסגת מאזור החיץ, שהוא נכס ביטחוני", אמר הגורם. למרות כישלון הניסיון להגיע להסכם, ערוצי התקשורת עם דמשק ממשיכים לפעול. "יש למדינת ישראל ערוצי תקשורת עם המשטר הסורי", אמר.
לדבריו, השיח מתקיים בכמה מישורים ועוסק בין היתר בהסדרי הביטחון בדרום סוריה. "אני לא יכול להיכנס לכל התכנים, אבל יש מישורים שבהם מתקיים שיח. אנחנו משתדלים לשמור בשיח הזה על האינטרסים של מדינת ישראל, האינטרסים הביטחוניים".
לגבי עזה אמר הגורם כי בסוגיה המרכזית מבחינת ישראל, פירוק חמאס מנשקו, לא נרשמה לפי שעה פריצת דרך. "לצערנו, אין התקדמות בסוגיית פירוק הנשק", אמר. לדבריו, ישראל אינה מעוניינת בקריסת המסלול המדיני שמקודם מול האמריקנים ומועצת השלום, אך עומדת על כך שהוא יכלול את התנאים שלדעתה נקבעו בתוכנית המקורית. "הטענה הבסיסית שלנו הייתה שתוכנית 15 הנקודות לא תואמת את תוכנית 20 הנקודות", אמר. "אין לנו עניין בקריסת התוכנית. יש לנו עניין בקיום התוכנית, אבל מבחינתנו קיום התוכנית הוא קיום כל התנאים שלה".
הגורם אמר כי שתי קבוצות עבודה פועלות בין ישראל לבין מועצת השלום, אחת בנושא פירוק חמאס מנשקו והשנייה בנושא ההומניטרי. לדבריו, גם אם קיימת ספקנות לגבי הסיכוי להשיג את מלוא היעדים במסלול המדיני, ישראל מעוניינת למצות אותו כל עוד יש באמצעותו אפשרות להשיג חלק ממטרות המלחמה.
ישראל ממשיכה גם לקשור בין פירוק חמאס מנשקו לבין שיקום רצועת עזה. "תמיד הדגשנו שסוגיית השיקום קשורה לנושא פירוק הנשק", אמר הגורם. גם כוח הייצוב הבינלאומי, ה-ISF, עדיין אינו בשלב היישום. לדברי הגורם, מתקיים בנושא שיח שוטף עם האמריקנים, ומרוקו ואוגנדה הן בין המדינות שנמצאות בתמונה. הוא ציין כי שוחח בנושא עם שר החוץ המרוקאי ואמר כי "הציפייה של ישראל היא למהלך שקשור להתפרקות חמאס מנשקו".
בזירה הלבנונית אמר הגורם כי ישראל מתנגדת להקמת "יוניפיל חדש". לדבריו, יוניפיל לא מילא את תפקידו ואף הקשה לאורך השנים על פעילות ישראלית. עם זאת, בירושלים אינם שוללים מנגנונים אחרים, ובהם הכשרת יחידות בצבא לבנון או הקמת מנגנון אימות. הגורם אמר כי ישראל העלתה במסגרת השיח אפשרות שארצות הברית תאמן יחידות ייעודיות בצבא לבנון, שיוכלו להשתלט באופן אפקטיבי על שטחים.
לדבריו, בישראל לא צפויה התנגדות עקרונית להשתתפות איטלקית במנגנון אימות, אם יגובש כזה. הוא העריך כי סבב השיחות הבא בין ישראל, ארצות הברית ולבנון יתקיים במהלך ספטמבר.
ביחס לטורקיה אמר הגורם כי ישראל אינה מגדירה אותה "מדינת אויב", אך ניתן לראות בה יריבה על רקע הצעדים שנקטה בשנים האחרונות. לדבריו, בתקופות קודמות הועברו מסרים בין ירושלים לאנקרה באמצעות אזרבייג'ן, אולם "זה פחות קורה באחרונה". הגורם ציין כי הצדדים החליפו כמה מילים במהלך מפגש במסגרת מועצת השלום, אך לדבריו "אין חילופי דברים אינטנסיביים". למרות ההסלמה הרטורית ביחסים בין המדינות, הוא הוסיף כי אינו סבור שלישראל או לטורקיה יש רצון להגיע לחילופי אש ישירים.