לא כל חיפוש מסתיים במה שקיוו למצוא - ולפעמים זה בדיוק מה שהופך אותו למעניין.
בשנת 2017 יצאה משלחת של המינהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארה"ב (NOAA) לחקור את מעמקי מפרץ מקסיקו (שהפך לימים למפרץ אמריקה). במהלך הסריקות זיהה הסונאר ממצא מסקרן: שדה של עצמים ולצדו גוף גדול שנראה כאילו הוא עשוי להיות שרידיה של ספינה טרופה.
האפשרות שמדובר באתר ארכיאולוגי הספיקה כדי לשלוח למקום רכב תת-ימי המופעל מרחוק. הוא ירד לעומק של יותר מ-1,500 מטרים, בזמן שהצוות המתין לגלות איזו ספינה נשכחת מסתתרת שם בחשיכה.
ב-NOAA תיארו את אותו יום בזמן אמת כ"יום אמיתי של חקר", כשהרכב התת-ימי התקרב ליעד שסומן בסונאר. אלא שכשהמצלמות הגיעו אליו, לא נחשפו שרידי כלי שיט עתיק, תותחים או מטען היסטורי. במקום זאת, החוקרים מצאו מכולת מטען באורך כ-12 מטרים - וסביבה משהו שנראה מתאים הרבה יותר לחנות מוצרי חשמל מאשר לקרקעית האוקיינוס.
מכונות כביסה, מקררים ומדיחים בעומק הים
המכולה הייתה מלאה במכשירי חשמל ביתיים. מכונות כביסה, מייבשים, מקפיאים, מדיחי כלים ומקררים היו פזורים על קרקעית הים, יותר מקילומטר וחצי מתחת לפני המים.
הרגע הביזארי תועד במצלמות הרכב התת-ימי, ובאחד הקטעים נשמע אחד מאנשי הצוות מתבדח שהיה רוצה "להחזיר את זה ליצרן ולשאול לגבי האחריות".
האירוע התרחש בדצמבר 2017 במסגרת משלחת של ספינת המחקר Okeanos Explorer, אך הסיפור והתיעוד חזרו לאחרונה לכותרות בעקבות פרסום מחודש שלהם. המטרה המקורית של הצלילה הייתה לבצע בדיקה חזותית ראשונה של היעד שהתגלה בסונאר ונחשד כאתר ארכיאולוגי. רק כשהגיעו אליו התברר שמדובר במכולה שאבדה בים יחד עם המטען שלה.
האכזבה הארכיאולוגית, מתברר, לא הפכה את הצלילה לחסרת ערך. החוקרים הצליחו לאתר סימוני זיהוי על המכולה שעשויים לאפשר להתחקות אחר מקורה ולקבוע לכל המאוחר מתי הגיעה לקרקעית.
הנתון הזה יכול לספק למדענים מעין שעון: אם אפשר לברר מתי שקעה המכולה, אפשר להעריך כמה זמן לקח ליצורים ימיים להתיישב על המתכת ועל מוצרי החשמל.
והחיים כבר החלו להשתלט על הפסולת האנושית. החוקרים תיעדו מושבות של יצורים ימיים על המכולה ועל החפצים שסביבה, דגים שהשתמשו בהם כמקומות מסתור ואפילו אלמוג במבוק שצמח על אחת ממכונות הכביסה.
עוד בנושא
אב ובנו הגיעו למקום המבודד ביותר בעולם וגילו שהם ממש לא לבד
צוללנים הצליחו להגיע לתחתית הבולען הכחול הענק ונדהמו ממה שמצאו שם
כשמטען שנופל מספינה הופך לניסוי ענק
מכולות ומטענים שנופלים מכלי שיט אינם רק פסולת. לפעמים הם הופכים, במקרה, לניסוי שאיש לא תכנן.
אחת הדוגמאות המפורסמות לכך התרחשה ב-1992, כאשר מכולה שאבדה באוקיינוס השקט שחררה למים כ-28 אלף צעצועי אמבטיה מפלסטיק - בהם ברווזים, צבים וצפרדעים. הצעצועים, שקיבלו בהמשך את הכינוי "Friendly Floatees", החלו להופיע חודשים לאחר מכן בחופי אלסקה, אלפי קילומטרים מהמקום שבו נפלו לים.
בשנים שלאחר מכן המשיכו צעצועים מהמשלוח לצוץ במקומות שונים, והתנועה שלהם סיפקה מידע יוצא דופן על זרמי האוקיינוס והדרך שבה חפצים נסחפים למרחקים עצומים. שנים לאחר התאונה עדיין דווח על פריטים שנמצאו הרחק מנקודת המוצא שלהם.
מכשירי החשמל של NOAA כנראה לא ייצאו למסע דומה - הם כבר מונחים על הקרקעית. אבל גם הם סיפקו לחוקרים הזדמנות לראות כיצד הסביבה הימית מגיבה לעצם מלאכותי שהגיע למקום שבו לא היה אמור להיות.
"בסופו של דבר זו לא הייתה הספינה הטרופה שציפינו למצוא, אבל הצלילה סיפקה מידע בעל ערך", סיכמו ב-NOAA. מבחינתם, ערימת מכונות הכביסה במעמקים סיפקה גם תזכורת פחות משעשעת: אפילו במקומות שנמצאים יותר מקילומטר מתחת לפני הים, רחוקים כמעט לחלוטין מעיני אדם, אפשר למצוא את טביעת האצבע שלנו.