הטיפולים שיכולים להציל חיים - ועלולים להישאר מחוץ לסל הבריאות

האיגוד האונקולוגי העביר היום (שלישי) למשרד הבריאות את דירוג התרופות והטיפולים המועדפים לשנה הקרובה. בראש הרשימה: טיפול בסרטן שלפוחית השתן שהציג שיפור של כ-16% בשרידות הכללית לאחר שנתיים. במקום גבוה גם אימונותרפיה לסרטן הקיבה, שלדברי המומחים הפכה כבר לפני שנים לסטנדרט בעולם.

האיגוד האונקולוגי מציב את הטיפולים בשלבים המוקדמים של מחלת הסרטן בראש סדר העדיפויות לקראת דיוני סל הבריאות לשנת 2027, ומתריע מפני פער הולך וגדל בין הטיפולים הזמינים במסגרת הציבורית בישראל לבין האפשרויות שעומדות בפני חולים בעלי ביטוח פרטי. במסמך ההמלצות שהועבר למשרד הבריאות מזהירים המומחים כי הפער עלול להעמיק את אי-השוויון בין חולי סרטן בהתאם למצבם הכלכלי, ולהשפיע גם על סיכויי ההחלמה וההישרדות שלהם.

את המסמך כתבו יו"ר האיגוד האונקולוגי, פרופ' רוית גבע, ויו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, פרופ' עידו וולף, לצד ועדת המשנה של האיגוד. לדבריהם, העיקרון שהנחה את האונקולוגים היה לתת עדיפות גבוהה לטיפולים בשלבים מוקדמים של המחלה, שבהם קיימת אפשרות להגדיל את שיעור החולים שיירפאו. עם זאת, גם כמה טיפולים במחלה גרורתית הגיעו לצמרת הרשימה, בעיקר במקרים שבהם המומחים סבורים שנפער פער משמעותי בין ישראל לבין סטנדרט הטיפול המקובל בעולם.

לאחר כשני עשורים ללא פריצת דרך בתחום, הוגש לסל 2027 משלב של הטיפול האימונותרפי קיטרודה ונוגדן מצומד לתרופה (ADC) בשם פדסב, לטיפול בסרטן שלפוחית השתן חודר שריר. במחקר שבחן את יעילות המשלב לפני ואחרי ניתוח בקרב חולים שנמצאו כשירים לטיפול בכימותרפיה השכיחה ציספלטין, נרשמו הפחתה של 35% בסיכון לתמותה ושיפור בהישרדות הכוללת (OS); הפחתה של 47% בסיכון להתקדמות או להישנות המחלה והארכת הזמן ללא התקדמות מחלה (EFS); ותגובה פתולוגית מלאה ב-55.8% מהמטופלים, לעומת 32.5% בזרוע הביקורת.

בקרב חולים שאינם כשירים לציספלטין נרשמו התוצאות הבאות: הפחתה של 60% בסיכון להתקדמות המחלה, להישנות או למוות; הפחתה של 50% בסיכון לתמותה ושיפור בהישרדות הכוללת (OS); ותגובה פתולוגית מלאה בקרב 57.1% מהמטופלים, לעומת 8.6% בלבד בקבוצת הניתוח בלבד.

אחד המסרים החריפים במסמך נוגע לטיפול בסרטן הקיבה. במקום השלישי דירג האיגוד את הגשות האימונותרפיה למחלה כקבוצה אחת. המומחים ממליצים על הכללת הטיפול בחולים המתאימים בהתאם למדדי CPS ומאפייני HER2, ומדגישים כי אימונותרפיה משפרת את השרידות הכללית וכבר מאושרת בעולם לטיפול בסרטן הקיבה במשך כחמש שנים.

לפי הנתונים שמציג האיגוד, אחד מכל שמונה עד תשעה חולים המקבלים אימונותרפיה צפוי לשרוד שנתיים עד שלוש, לעומת שרידות ממוצעת של פחות משנה בכימותרפיה בלבד. להערכת האיגוד, מדובר בכ-100 מטופלים.

המומחים אף משתמשים בניסוח חריג בחריפותו וקובעים כי "מדינת ישראל נמצאת בפער אסטרטגי משמעותי בטיפול בסרטן הקיבה". לדבריהם, הטיפולים כבר ממומנים ציבורית גם במדינות אחרות, ואי-הכללתם בישראל פוגעת לא רק בחולים, אלא גם ביכולת למשוך מחקרים קליניים בתחום.

במקום הרביעי נמצא Enhertu ‏(trastuzumab deruxtecan), כטיפול משלים לחולות בסרטן שד HER2 חיובי שנותרה אצלן מחלה פולשנית לאחר טיפול טרום-ניתוחי ושנמצאות בסיכון גבוה להישנות. במסמך מצוין כי מדובר באוכלוסייה בסיכון גבוה מאוד, וכי במחקר נרשמה הפחתה אבסולוטית של 8.7 נקודות אחוז בסיכון להישנות לאחר שלוש שנים, וכן ירידה בסיכון לגרורות מוחיות. ההערכה היא לכ-59 מטופלות.

במקום החמישי נמצא Kisqali ‏(ribociclib), עבור חולות בסרטן שד מוקדם, חיובי לקולטנים הורמונליים ושלילי ל-HER2, שנמצאות בסיכון גבוה להישנות גם ללא מעורבות של קשריות לימפה. לפי האיגוד, לאחר ארבע שנות מעקב נרשם רווח של כ-6 נקודות אחוז בהפחתת הסיכון להישנות, וההערכה היא שכ-143 מטופלות עשויות להתאים לטיפול.

אחד הטיפולים הבולטים ביותר ברשימה מדורג במקום השישי: Jemperli ‏(dostarlimab) לחולים עם סרטן רקטום מקומי מתקדם מסוג dMMR/MSI-H. האיגוד מגדיר אותו "טיפול מרפא ומהפכני", משום שהוא עשוי לייתר ניתוח והקרנות - טיפולים שעלולים להיות כרוכים בפגיעה קבועה, לרבות סטומה או פגיעה בסוגרים. ההערכה היא כי כ-20 חולים עשויים להתאים להתוויה.

בהמשך הרשימה דורגו בין היתר Keytruda כטיפול משלים בסרטן ריאה מסוג NSCLC, Tecentriq לטיפול משלים בסרטן המעי הגס בקבוצה עם מאפיין ביולוגי מוגדר, וכן טיפולים לחולי סרטן ערמונית גרורתי הרגיש לטיפול הורמונלי.

כמו כן, דורג טיפול בזונגרטיניב - טיפול פומי חדשני ופורץ דרך לחולי סרטן ריאה מתקדם עם מוטציית HER2, כולל יעילות מוכחת גם במקרים מורכבים עם גרורות מוחיות. הטיפול מעניק מענה יעיל לאוכלוסיית חולים שעד כה כמעט לא עמדו לרשותה אפשרויות טיפול אפקטיביות.

עוד הדגישו באיגוד כי דירוג נמוך יותר אינו מעיד על כך שהטיפול אינו חיוני. למעשה, עמדת המומחים היא שכל 20 ההתוויות הראשונות בדירוג ראויות להיכלל בסל הבריאות. לדבריהם, עצם הצורך להציב אותן זו מול זו נובע ממגבלת המשאבים, ולא מפער משמעותי בחשיבותן הרפואית.

ברקע עומדת גם אזהרה מפני יצירת "שתי מערכות בריאות" עבור חולי הסרטן. באיגוד מציינים כי הפיתוח המואץ של תרופות אונקולוגיות חדשות מביא לשיפור בתוחלת החיים ובאיכותם, אך במקביל מגדיל את הפער בין מה שממומן בסל הציבורי לבין מה שניתן לקבל באמצעות ביטוחים פרטיים. המומחים חוששים כי המשמעות היא שחולה בעל אמצעים כלכליים יקבל גישה לטיפול מתקדם, בעוד חולה אחר עם אותה מחלה עלול שלא לקבלו.

"מאחורי כל שורה ברשימה נמצאים חולים שעבורם הטיפול עשוי להיות משמעותי מאוד ולעיתים לשנות את מהלך מחלתם", כתבו ראשי האיגוד. עוד הוסיפו כי ליבם עם חולים שטיפול יעיל עבורם עלול להישאר מחוץ לסל בשל מגבלת התקציב, והביעו תקווה כי יימצאו המשאבים שיאפשרו להכניס השנה מספר גדול ככל האפשר של התוויות.

יש לציין כי נכון לעתה התקציב המיועד לסל הבריאות הוא 650 מיליון שקלים, כפי שהיה אשתקד. ההערכות הן שגם השנה לא יהיה קיצוץ בתקציב, אך גם לא תהיה העלאה, על רקע אווירת הבחירות.