מי שבעבר היה אחד הבכירים במערך המקצועי של רשות המסים, עומד כעת במרכזו של כתב אישום רחב היקף שמגישה נגדו המדינה. עו"ד ורו"ח שמעון כהן, שכיהן בעבר כמנהל החטיבות המקצועיות, ממלא מקום סמנכ"ל מקצועי וחבר הנהלת רשות המסים, נאשם בשורה של עבירות מס, זיוף והלבנת הון.
כתב האישום הוגש היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד כהן, עו"ד אורלי טל, אף היא עובדת רשות המסים לשעבר שעבדה לאחר מכן במשרדו, וכן נגד צבי שפץ, חיים סלטר ודוד אפל. לצדם נאשמות גם שלוש חברות שבשליטת כהן.
לפי כתב האישום, שהגישו עורכי הדין נעם עוזיאל, טליה נעים ויותם גולדשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, כהן עשה במספר פרשות שימוש בנאמנויות בדויות ובמסמכים כוזבים כדי לאפשר ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. במקביל, נטען כי הסתיר הכנסות אישיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים וביצע פעולות הלבנת הון בהיקף של כ-50 מיליון שקלים.
אחת הפרשות מתמקדת בלקוחו צבי שפץ. לפי האישום, כהן, טל ושפץ ביקשו להציג בפני רשות המסים תמונה שלפיה נכסיו והכנסותיו של שפץ בחו"ל, שלא דווחו במשך השנים, הוחזקו באמצעות נאמנות שהוקמה שנים קודם לכן על ידי תושב חוץ. אלא שלטענת הפרקליטות, הנאמנות הזאת כלל לא הוקמה בזמן שבו נטען שהוקמה.
על פי כתב האישום, בשנת 2016 נבדתה הנאמנות וזויף שטר נאמנות שנחזה כאילו נערך כבר בשנת 2005. חיים סלטר, אזרח ישראלי המתגורר ברומניה, הוצג לפי הנטען כיוצר הנאמנות וחתם על השטר המזויף תמורת 15 אלף דולר ששילם לו שפץ.
באותה פרשה, נטען כי כהן הציג לרשות המסים מצג שלפיו שווי הנכסים בנאמנות עומד על כ-20 מיליון דולר, אף שבפועל היה שוויים כמחצית מהסכום. לטל ולשפץ מיוחס גם זיוף מסמכים נוספים במסגרת הליך לגילוי מרצון, וכן ניסיון לשדל אדם אחר לחתום על מסמכים ותצהיר כוזבים שנועדו להציג חברה זרה של שפץ כאילו נשלטה ונוהלה מחוץ לישראל.
וזו, לפי כתב האישום, לא הייתה הנאמנות היחידה. בפרשה נוספת נטען כי כהן בדה נאמנות אחרת והציג אותה בפני פקיד השומה כאילו הוקמה כבר בשנת 1990. המטרה, לפי הפרקליטות, הייתה להסדיר במרמה נכסים והכנסות של לקוחותיו בחו"ל שלא דווחו כדין, ולאפשר להם ליהנות משיעורי מס נמוכים משמעותית.
גם במקרה הזה נטען כי המספרים שהוצגו לרשויות לא תאמו את המציאות. כהן הציג לכאורה שווי נכסים של כ-20 מיליון ליש"ט, אף שלפי כתב האישום שוויים בפועל היה נמוך ממחצית הסכום. עבור שירותיו בקשר לנאמנות הזאת קיבל, לפי הנטען, שכר טרחה של 300 אלף דולר במזומן, שעליו לא דיווח לרשויות המס.
פרשה נוספת מחברת את כהן לדוד אפל ולעסקת ענק שנעשתה בשנת 2018. כהן ואפל שימשו כמתווכים בעסקה למכירת אחזקות בחברה זרה תמורת כ-563.5 מיליון אירו. לפי כתב האישום, כהן קיבל בסך הכול כ-8.45 מיליון אירו עבור עמלת התיווך ושירותים נוספים, והכספים הועברו לחשבון בנק בשווייץ על שם חברה זרה בשליטתו. לטענת הפרקליטות, הוא לא דיווח על ההכנסות האלה לרשויות המס.
אפל היה באותה תקופה תחת צו כינוס נכסים וביקש לקבל חלק מעמלת התיווך. לפי האישום, כהן ואפל ערכו הסכמי הלוואה כוזבים ששימשו כסות להעברת מיליוני שקלים לאפל באמצעות בני משפחתו, מבלי שהכספים דווחו לכונס הנכסים הרשמי ולרשויות המס.
הפרקליטות טוענת עוד כי כהן ביצע עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-50 מיליון שקלים. לפי כתב האישום, הפעולות נעשו בין היתר באמצעות חברות וחשבונות בנק בחו"ל, הסכמי הלוואה ופקודות יומן כוזבות, וכן באמצעות השקעות בנכסים ובפרויקטים מחוץ לישראל.
לכהן מיוחסות בין היתר עבירות מס וסיוע לאחרים להתחמק ממס, זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, סיוע להסתרת נכסי חייב, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לטל מיוחסות בין היתר עבירות מס וזיוף בנסיבות מחמירות, ולשפץ עבירות מס וזיוף. סלטר נאשם בעבירות מס וזיוף מסמך, ואילו לאפל מיוחסות עבירות של השמטת הכנסה מדוח, הסתרת נכסי חייב ומרמה, ערמה ותחבולה.
לצד חמשת הנאשמים הוגש כתב האישום גם נגד החברות שמעון כהן עורכי דין בע"מ, Cohen Family Assets Ltd. ושמעון כהן שירותי ניהול בע"מ, כולן בשליטת כהן, בגין עבירות מס ומרמה.
החקירה נוהלה על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב וחיפה ועל ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
באי כוחו של רו"ח ועו"ד שמעון כהן, עו"ד רווית צמח ועו"ד עמית ניר, מסרו בתגובה: "מדובר בכתב אישום הזוי במיוחד, שאין לו בסיס של ממש, והוא עתיד לקרוס בבית המשפט".