ייאוש מסוים שורה על משפחת נתניהו, אם כי מי כמותם יודע שבטרם תישמע שריקת הסיום, הרי שכל תוצאה אפשרית. כך אירע שיממה בלבד אחרי שבעלה התארח באולפן ה"פטריוטים", הופיעה שרה נתניהו לריאיון מיוחד באותו הערוץ. כלומר - ההבנה שחילופי שלטון הם אופציה ריאלית חלחלה בסביבת ראש הממשלה, אבל הסכין עודנה בין השיניים.
מה שבלט מאוד בריאיון עם נתניהו-הבת הוא הספק-דיבה נגד יאיר גולן. נתניהו "יותר מרמזה" שליאיר גולן היה מידע מוקדם על התקיפה, עוד בטרם הגיעו הדברים לידיעת ראש הממשלה. עד כאן זה יכול להיות שקר, אבל אין בכך משום לשון הרע.
מה שכן עלול להתברר ככזה, הוא ההקשר של הדברים, על רקע תיאוריות קונספירציה שהפיצו תומכי נתניהו כבר מהשעות הראשונות לטבח. אז האם טענה שלפיה גולן ידע על המתקפה עוד לפני נתניהו מרמזת על בגידה מצדו? מאחר שגולן הודיע כי יתבע את נתניהו בעקבות הפרסום, הרי שההכרעה בנדון תובא בפני בית המשפט.
גם אם יוחלט שכן, נדמה שהדבר היחיד שאפשר להסיק בינתיים מהפרשה הוא חוסר היכולת של משפחת נתניהו להיפרד מהשלטון ומנעמיו: הגברת טוענת טענה שאין ספק שהיא מודעת למשמעותה "הנסתרת" - מקסימום יפסקו לרעתה בעוד כמה שנים, אחרי שבעלה ייבחר שוב, או אז בטח תמצא דרך להסדיר את תשלום הסכום שיושת עליה, אם וכאשר, בבית המשפט...
בכל מקרה, כמעט מביך שצריך לציין, העובדות בשטח הן שונות: יאיר גולן קיבל פניות של אנשים שיקיריהם נמצאים במצוקה (אחת העדויות המובהקות היא של ניר גונטאז', עיתונאי "הארץ", כפי שנמסרה לרדיו 103, שעיקרה שיחה מוקלטת בזמן אמת, בה הוא מבקש מגולן לאתר את בנו שמסתתר מהמחבלים) - ויצא להציל חיים, תוך כדי שהוא מסכן את חייו שלו.
חפיפה מנותקת
כלומר, אפשר לחלוק על עמדותיו הפוליטיות של גולן, אפילו להתנגד להם בחריפות, אבל מיותר להטיל דופי בגבורתו בשדה הקרב, גם לאור הרקורד שלו מימיו במדים וגם על רקע אירועי אותו יום נורא.
העניין הוא שגם כאשר בוחנים את דבריה של שרה נתניהו שלא בהקשר הדיבתי, מתעורר חשש לניתוק מוחלט מהמציאות, חיים בעולם משל עצמה, ייקום פנימי שבו מתנהלת המשפחה הזאת כשליטה - וכל היתר שולי.
רוצים מראי מקום? בבקשה: דקה אחת אחרי שהיא מתייחסת בזלזול (לכל הפחות) למעשי החילוץ של יאיר גולן בבוקר 7 באוקטובר, סוקרת הגברת נתניהו בהרחבה מבצע חילוץ חשוב והרואי הרבה יותר, זה שבמסגרתו "חולצה" ממספרה בכיכר המדינה...
נתניהו מתארת את רגעי האימה שאחזו בה כאשר ההמון צובא על הדלתות. גם כאן העובדות הידועות הן אחרות לגמרי. נתניהו עברה חוויה לא נעימה - ואפשר בהחלט לשאול האם ראוי להפגין נגד אשת ראש ממשלה בעוד היא מסתפרת, רק שלפי כל גורם מקצועי, בשום רגע לא היו חייה נתונים בסכנה.
האמינו או לא, אבל אפילו הרגע שבו היא מדברת ברצינות תהומית על חילוצה מהמספרה, רגע אחרי שדיברה בזלזול על חילוצים נועזים ממוות או חטיפה, אינו תחתית עולמה המנותק של מי שעל פי לא מעט מקורות, מעורבת בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים רגישים ביותר שנוגעים לביטחון הלאומי של ישראל.
הילדים של כולנו
היה רגע מחריד מזה: הרגע בו היא מדברת בכאב על כך ש"הילדים שלנו שילמו מחיר ממש כבד..." היה עוד שפל מוסרי או ניתוק מוחלט מהמציאות. למה? כי אם היא רוצה לשמוע קצת על ילדים ששילמו מחיר כבד - הם, הוריהם וכל משפחתם, הרי שהיא מוזמנת לביקור אצל מי שמוביל כרגע בסקרים על בעלה, גדי איזנקוט.
אפילו אם מניחים בצד את הקורבן האישי והמשפחתי של מי שהחליט להיכנס לקרב על הנהגת המדינה, הרי שהבטן מתהפכת: אלוהים אדירים, יש בישראל קרוב ל-2,000 ילדים של מישהו, ששילמו בחייהם - ועוד רבבות ילדים של מישהו ששילמו בגופם ובבריאותם הפיזית והנפשית - ואת מספרת לנו על המחיר הכבד ששילם בנך שטבל במנעמים במיאמי, מאובטח על חשבוננו?
כלומר, הניתוק המוחלט ולא הספק-דיבה, הם הפריזמה שדרכה צריך לראות את הדברים בהקשר למשפחת נתניהו: יש יותר "שיאכלו עוגות" מזה?
ואולי היטיב לסכם גדי איזנקוט בעצמו, שבהתייחס לדבריה על יאיר גולן, אמר: "יש מי שמספרים כי 'לא העירו אותם' ויש מי שקמו והסתערו בלי לשאול שאלות". הנה לכם כל ההבדל בקליפת אגוז.