כ-80 בתי ספר בלבנון עדיין משמשים מקלטים לעקורים, כשבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים במדינה ב-15 בספטמבר. בחלקם מתכננות הרשויות לפתוח את הכיתות בעוד אגף אחר ימשיך לאכלס משפחות, ובמקומות אחרים יאוחדו העקורים באתר אחד. בביירות, משרד החינוך מתכנן להעביר משפחות למבנים שאינם בשימוש.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP, הרשויות נערכות לחדש את הלימודים במקביל להמשך הפעלת המקלטים, בשעה שכ-340 בתי ספר נפגעו במלחמה ואין עדיין לא קיבלו פתרון מדיני שיאפשר לכל המשפחות לשוב לבתיהן.
"יש לנו פתרון לכל מקלט, ואף תלמיד לא יישאר ללא מקום", אמרה ל-AP ג'ורג'יה האשם, יועצת לשר החינוך הלבנוני. עם זאת, הבעיה המרכזית היא הנזק לתשתיות: 340 בתי ספר נפגעו, כ-30 מהם נהרסו לחלוטין, ואין תקציב לשיקומם. מוסדות נוספים אינם נגישים משום שהם נמצאים באזורים המוחזקים בידי ישראל.
"אנחנו לא יודעים אם הילדים ילמדו השנה"
באולם הספורט של בית ספר בעיר צור מתגוררות כ-200 משפחות, רובן מכפרים בדרום לבנון שנפגעו במלחמה בין ישראל לחיזבאללה. בהן משפחתה של פאטמה חשאב בת ה-11, שנעקרה ממנסורי ומתגוררת בפינה קטנה שהופרדה משאר האולם באמצעות יריעות בד.
"אנחנו לא יודעים אם נוכל לחזור לכפר שלנו או שהמשבר רק יחמיר. אף אחד מלבד אלוהים לא יודע מה יקרה", אמרה אמה, רנדה א-תקי בת ה-51, ל-AP. "הילדים שלנו איבדו את הזכות לבית ספר, ואנחנו לא יודעים אם הם ילמדו השנה או לא".
ארבע שנות לימוד אבודות
מאז 2019 התמודדה לבנון עם קריסה כלכלית, מגפת הקורונה, הפיצוץ בנמל ביירות ושתי מלחמות. רצף המשברים פגע קשות במערכת החינוך, שנחשבה לאורך השנים לאחד הנכסים המרכזיים של המדינה.
"אנחנו מעריכים שהתלמידים איבדו לפחות ארבע שנות לימוד", אמרה ל-AP נורה אינגדל, מנהלת Save the Children בלבנון, שהקים מרחבי למידה לילדים עקורים. לדבריה, "תלמיד בכיתה ו' נמצא למעשה ברמה של תלמיד בכיתה ב'".
בשיא המלחמה שימשו כמחצית מבתי הספר הציבוריים במדינה מקלטים לעקורים, ולימודיהם של יותר מ-250 אלף תלמידים שובשו, לפי דוח של המרכז הערבי למחקר וללימודי מדיניות שבקטאר.
נאצר יאסין, מנהל שלוחת המרכז בביירות ולשעבר שר בממשלת לבנון, אמר כי הרשויות היו צריכות להשתמש במבנים אחרים בכל מקום שבו הדבר התאפשר. "אסור לנו להגיב למשבר עקורים באמצעות יצירת משבר חינוך ארוך טווח", אמר.
350 אלף עדיין עקורים
המלחמה הנוכחית החלה ב-2 במרץ, כאשר חיזבאללה ירה רקטות לעבר ישראל, יומיים לאחר שישראל וארצות הברית פתחו במלחמה נגד איראן. בשיא הלחימה נעקרו מבתיהם כ-1.2 מיליון בני אדם בלבנון.
הפסקת אש שברירית שנכנסה לתוקף בסוף יוני אפשרה לרובם לחזור, אך לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ-350 אלף עדיין עקורים. כ-21 אלף מהם שוהים במקלטים משותפים.
צה"ל עדיין מחזיק בשטחים בדרום לבנון והבהיר כי לא ייסוג לפני שחיזבאללה יפורק מנשקו. הצבא הרס בתים באזורים שבשליטתו והמשיך בתקיפות שלדבריו כוונו נגד פעילי הארגון.
"בכל יום אנחנו רואים איך הם הורסים את הכפר שלנו בדחפורים, מפוצצים את הבתים או מפציצים אותם לנגד עינינו, ואנחנו לא יכולים לעשות דבר", סיפרה א-תקי ל-AP. היא אינה יודעת אם בית המשפחה עדיין עומד על תלו. סוכנות הידיעות הרשמית של לבנון דיווחה בסוף השבוע על תקיפות והפגזות נוספות באזור מנסורי.
"אנחנו מרגישים שאנחנו נחנקים בין היריעות"
בבית הספר בצור מוקפת פאטמה בקרובי משפחה ובשכנים לשעבר, וארגוני סיוע מפעילים פעילויות עבור הילדים. אולם הצפיפות והיעדר הפרטיות מכבידים על המשפחות. "יש לנו מקום לשהות בו בבית הספר, ותודה לאל על כך, אבל למען האמת אנחנו מרגישים שאנחנו נחנקים בין היריעות האלה", אמרה אמה.
לפני המלחמה התפרנסה המשפחה מגידול זעתר, ואב המשפחה מכר חטיפים מטוק-טוק בחופים. כעת הם החמיצו את עונת הגידול ונותרו ללא עבודה. "אני מתגעגעת להרבה דברים", אמרה פאטמה ל-AP. "אני רוצה לחזור לבית הספר ולגור בבית שלנו".
340 בתי ספר נפגעו - ואין תקציב לשיקום
כ-80 בתי ספר עדיין משמשים מקלטים. בחלקם ייפתחו הכיתות בעוד אגף אחר ימשיך לאכלס משפחות, ובמקומות אחרים יאוחדו העקורים באתר אחד. בביירות מתכנן משרד החינוך להעביר משפחות למבנים שאינם בשימוש.
למרות הבטחתה כי "אף תלמיד לא יישאר ללא מקום", הבעיה המרכזית נותרה הנזק לתשתיות: 340 בתי ספר נפגעו, כ-30 מהם נהרסו לחלוטין, ואין תקציב לשיקומם. מוסדות נוספים אינם נגישים משום שהם נמצאים באזורים המוחזקים בידי ישראל.
משרד החינוך הציע לימודים מקוונים לתלמידים שבתי הספר שלהם נסגרו, אך לדברי אינגדל, למשפחות במקלטים אין תמיד חיבור יציב לאינטרנט או די מכשירים. "ייתכן שיש למשפחה מכשיר אחד וחמישה ילדים שצריכים ללמוד", אמרה.