"בתל אביב ילדים ששומעים את המילה 'לבנון' חושבים שזו איזו שהיא מפלצת. במטולה ילדים מסתכלים על לבנון ורואים עננים. זאת התקווה שלי, להזכיר שהמלחמה הזאת היא משהו שבסוף אין לו בעיניהם את אותה עוצמה". כך מסבירה עופרה ארליך את ההחלטה שלה לעזוב את תל אביב ולעבור להתגורר וללמד במטולה, כמחנכת כיתות א'-ב' בבית הספר "הנדיב".
עבור ארליך, הבחירה להגיע דווקא למושבה שבקצה הציפורן של אצבע הגליל, שספגה הרס ופגיעות קשות במהלך המלחמה, היא קודם כל אמירה אידיאולוגית ובחירה ערכית. היא מבקשת להיות חלק מרכזי בתהליך הבנייה מחדש, ובעיקר להעניק לילדים שחזרו לביתם תחושת ביטחון, עוגן ואופק. "הרצון הוא להקים משהו מחדש בעקבות המלחמה, בעקבות המצב הביטחוני, ובעיקר בשביל לתת אופק ותקווה לילדים האלה, שלא בחרו דבר מהמצב אליו הם נקלעו", היא משתפת.
תנאי הלימוד היחודיים במושבה המתאוששת מאפשרים ליצור מסגרת מותאמת אישית: "יש לנו 14 ילדים בכיתה - זה חלום של כל מורה, ילד והורה. ועדיין, אנחנו קודם כל נותנים עוגן לילדים האלה. לפני כל הפדגוגיה והאלף-בית, קודם כל בוא נהיה פה, ביחד". עם זאת, יש לזכור שהפריבילגיה של מעט תלמידים בכיתה היא תוצאה של המציאות של המלחמה - רק 36 תלמידים נרשמו לבית הספר, ערב המלחמה למדו בו 83 ילדים.
מטולה מציינת השנה 130 שנים לייסודה. בית הספר "הנדיב" הוא מוסד חינוכי היסטורי בן 122 שנים. זמן קצר לפני המלחמה הסתיימו עבודות לבניית מבנים חדשים בבית הספר. אולם, במלחמה המוסד החינוכי ספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט ונגרם לו נזק כבד. בחודשים האחרונים, במקביל להיערכות הקהילתית לחזרה, עבר המבנה שיפוץ נרחב, וכעת הוא מוכן לקלוט שוב את התלמידים. מאז שהתושבים החלו לחזור למטולה למדו ילדי המושבה בקיבוץ השכן, כפר גלעדי. בשלב הראשון, בית הספר יחל את דרכו במתכונת צומחת ויעניק מענה לתלמידי כיתות א' עד ו'.
סיפורה של ארליך אינו יחיד, והוא מגלם את אחד האתגרים המרכזיים בשיקום יישובי הצפון: השבת התושבים לבתיהם מותנית במערכות ציבוריות חזקות, יציבות ומתוחזקות, כשמערכת החינוך ניצבת בלב המאמץ.
סיפור דומה הוא סיפורה של יובל שרון, שעברה ממושב מולדת שבמועצה האיזורית גלבוע, לשלומי כדי לעבוד כגננת בחינוך המיוחד. "אני מאוד אוהבת את החינוך ועובדת בזה מגיל 14", היא מספרת. המעבר ליישוב קו גבול דרש ממנה הסתגלות למציאות שונה לחלוטין ולמרחק מהבית, אך התחושה שיש צורך אמיתי באנשי צוות היא שהובילה אותה לצעד הזה: "אני חושבת שזה מאוד חשוב, כי לא כל אחד רוצה לעבור - זה לא פשוט לחיות במציאות אחרת. מחפשים הרבה אנשי צוות, ואני יכולה לתת מעצמי".
כדי לעודד עובדי הוראה נוספים ללכת בדרכן של ארליך ושרון, גובש מתווה תמריצים מיוחד המציע מענק בגובה 60 אלף שקלים לעובדי הוראה חדשים שיחלו ללמד בשנת הלימודים תשפ"ז במוסדות חינוך ביישובי קו העימות בצפון. המתווה הוא פרי שיתוף פעולה של משרד החינוך, משרד האוצר ומנהלת "תנופה לצפון" והוא ממומן מתקציבי המנהלת במסגרת החלטת הממשלה לשיקום ולצמיחה של האזור. המענק מיועד למורים ולמנהלים שיעבדו במוסדות חינוך הנמצאים עד תשעה קילומטרים מהגבול. העובדים עצמם יכולים להתגורר במרחק של עד 30 קילומטרים מהגבול. דגש מיוחד ניתן למקצועות שבהם קיים מחסור חמור בכוח אדם, כמו מתמטיקה, אנגלית, מחשבים, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, מקצועות טכנולוגיים וטיפוליים, גננות וייעוץ חינוכי.
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תנופה לצפון ותקומה, מדגיש את חשיבות הצעד: "השקעה בחינוך היא מאבני היסוד של תוכנית תנופה לצפון להצמחת וחיזוק היישובים. אנו פועלים יחד עם משרד החינוך במטרה לעודד קליטת מורים חדשים שיעברו להתגורר בצפון ויעניקו מענה לילדי וילדות הגליל, לצד תמיכות בחינוך הבלתי פורמלי, תשתיות והקמת 16 מרכזי מצוינות חדשים. כל אלה מהווים בסיס משמעותי לעמידה ביעד שהציבה המנהלת - קליטת מאה אלף תושבים חדשים בתוך עשור".