כ־150 תושבים, בעלי עסקים ועובדים בענף התיירות השתתפו ביום שישי במחאה שנערכה בפאטונג, מוקד התיירות המרכזי באי פוקט שבתאילנד, בדרישה להחמיר את האכיפה נגד תיירים וזרים שאינם מכבדים את החוק, התרבות וזכויות התושבים המקומיים. אף שהאירוע הוצג רשמית כמחאה נגד התנהגותם של זרים מכל הלאומים, חלק ניכר מהטענות והדרישות שהועלו בו עסק במפורש בתיירים מישראל.
המחאה נערכה בפארק לומה שעל חוף פאטונג ואורגנה בידי קבוצה מקומית המכונה „הקבוצה להגנת אדמת פוקט". לפי האתר המקומי The Phuket News, באירוע השתתפו כ־150 בני אדם, בהם תושבים, נהגי טוק־טוק, מדריכי תיירים, בעלי מלונות ובעלי עסקים. העיתון התאילנדי Khaosod העריך כי מספר המשתתפים היה גבוה יותר ועמד על 200 עד 300. המארגנים ציפו תחילה לכ־500 משתתפים.
במהלך האירוע הוזמנו תושבים ובעלי עסקים לספר על מפגשים בעייתיים עם תיירים זרים. המארגנים טענו כי בכמה מהמקרים תיירים אכלו במסעדות מבלי לשלם, גרמו נזק לרכוש, תקפו תושבים ונהגו באופן שסיכן או הפחיד את הקהילה המקומית. לצד תלונות כלליות על זרים, הוזכרו שוב ושוב תיירים ישראלים.
סאיצ'ון נוּצ'ט, נציג קבוצת המחאה, טען לפני האירוע כי כמה תיירים ישראלים היו מעורבים במקרים של אי־תשלום במסעדות, עימותים עם נהגי טוק־טוק סביב מחירי נסיעה, יריקות, תקיפות והשחתת כלי רכב. לדבריו, התופעה אינה מוגבלת לפוקט ומורגשת גם ביעדי תיירות אחרים בתאילנד, בהם קוסמוי וקופנגן. טענות אלה הובאו מפי המארגנים ובעלי העסקים ולא הוצגו כממצאים רשמיים של רשויות האכיפה.
בעל עסק בענף התיירות שדיבר על הבמה טען כי בכל שבוע מגיעות לפוקט כשלוש טיסות ישירות מישראל, שבהן מאות נוסעים. לדבריו, חלק מהישראלים נשארים באי לתקופות ממושכות ומשתמשים ברשת של מקומות לינה, מסעדות ושירותי תיירות המופעלים בידי בני ארצם. הוא טען כי כתוצאה מכך הכנסות התיירות אינן מגיעות לעסקים התאילנדיים המקומיים, וכי זרים מסוימים אף מתחרים עם תושבים על מקומות עבודה ופעילויות עסקיות.
אותו דובר קרא לממשלת תאילנד להגביל את אשרות התייר של ישראלים ל־15 יום ולבחון גם את הגבלת מספר הישראלים הנכנסים למדינה. לדבריו, התושבים מעוניינים בתיירים שיגיעו לחופשה ויעזבו בתומה, ולא בזרים שיישארו באי לתקופה ארוכה וינהלו בו עסקים. מדובר בדרישה שהעלה אחד המשתתפים במחאה, ולא בהחלטה שהתקבלה בידי הרשויות או במדיניות חדשה של ממשלת תאילנד.
בדיון עלתה גם ביקורת כלפי פעילות בתי חב"ד באזור. לפי Thai PBS, כמה מהמשתתפים טענו כי בתי חב"ד פועלים כמרחבים המיועדים בעיקר לישראלים וליהודים, בניגוד למקדשים, מסגדים וכנסיות מקומיים הפתוחים לשימוש רחב יותר של הציבור. הם דרשו לוודא שכל הפעילות במקום מתנהלת בהתאם לחוק התאילנדי. גם בהקשר זה לא הוצגה הוכחה להפרת חוק מסוימת.
המארגנים הדגישו כי המחאה אינה מופנית נגד כל הזרים או נגד לאום שלם, וכי דרישותיהם אמורות לחול באופן שווה על כל מי שמבקר בתאילנד או מתגורר בה. מלבד ישראלים, הם הזכירו גם תיירים צרפתים, ובפרט קבוצות של רוכבי אופנוע שלטענתם גורמות לרעש ולהפרעות. עם זאת, כלי תקשורת תאילנדיים אחדים הציגו את הישראלים כמוקד המרכזי של האירוע. העיתון Thai Post אף פרסם את הדיווח תחת כותרת שלפיה תושבי האי מוחים נגד „תיירים ישראלים שמתנהגים כאילו הם מעל החוק".
חבר הפרלמנט צ'אלרמפונג סנגדי, המייצג את פוקט והשתתף בדיון, ניסה למתן את הטון. לדבריו, פוקט היא יעד תיירות בינלאומי שממשיך לקבל בברכה מבקרים מכל העולם, אך כל מי שנכנס לתאילנד נדרש לכבד את חוקיה ואת תרבותה. הוא הדגיש כי הבעיה המרכזית היא אכיפה רופפת ולא מחסור בחוקים, והצביע על חשדות לשחיתות, העלמת עין ועסקים המופעלים בידי זרים באמצעות אנשי קש תאילנדים.
סנגדי קרא לטפל בכל עבירה בהתאם לראיות ולחומרתה והזהיר מפני גירוש או ענישה ללא הליך משפטי. לדבריו, האכיפה צריכה להיות שוויונית ולחול על תאילנדים וזרים כאחד, מבלי להעניק פטור או יחס מיוחד לאדם בשל לאומו או מעמדו הכלכלי.
בשלב זה לא פורסמה הודעה של ממשלת תאילנד או של רשות ההגירה על כוונה להגביל את שהייתם של ישראלים ל־15 יום. עם זאת, עצם העלאת הדרישה והאופן שבו סוקרה המחאה בתקשורת המקומית משקפים את העלייה במתח בין חלק מתושבי מוקדי התיירות בתאילנד לבין תיירים ועסקים זרים - כאשר הישראלים ניצבים הפעם בלב הביקורת.