פוטין מעביר את המלחמה לאירופה: "מנסים לזרוע בהלה בברית נאט"ו"

רוסיה מגבירה את הלחץ על בעלות בריתה של אוקראינה באירופה ומעבירה להן מסר מאיים באמצעות רצף של חדירות כטב"מים, פעולות חבלה, מתקפות סייבר וריגול - כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל". גורמים במערב מזהירים כי הפעילות הרוסית ב"אזור האפור", שמתנהלת מתחת לרף של מלחמה גלויה, נועדה לזרוע פחד בקרב הציבור האירופי, לעורר מחלוקות בתוך מדינות נאט"ו ולהחליש את התמיכה בקייב.

לפי הדיווח, המערכה החשאית מתרחבת בזמן שרוסיה מתקשה להשיג התקדמות משמעותית בשדה הקרב באוקראינה, וסופגת תקיפות כטב"מים וטילים אוקראיניות מוצלחות יותר ויותר בעומק שטחה. התקיפות פוגעות בין היתר בתעשיית הנפט והגז הרוסית ובמפעלים המספקים ציוד למכונת המלחמה של מוסקבה.

מנהיגים בנאט"ו סבורים כי רצף הפעולות מעיד על נכונות גוברת של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ליטול סיכונים באירופה. מטרתו, לפי הערכתם, היא לצמצם את הזרמת הנשק והכספים לאוקראינה ולהעמיק את המחלוקות בין חברות הברית. שירותי מודיעין במערב אף הזהירו כי רוסיה לכדה כטב"מים אוקראיניים, שבהם היא עשויה להשתמש בעתיד לביצוע מתקפות "דגל כוזב" נגד מדינות נאט"ו ולהטיל את האחריות על קייב.

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את הטענות ואמר כי הדיווחים משמשים את מדינות אירופה להצדקת ההתעצמות הצבאית שלהן נגד רוסיה.

על רקע החשש מהסלמה, ראש ה-CIA ג'ון רטקליף ערך ביום שלישי ביקור פתע במוסקבה. לפי גורמים המעורים בפרטי הביקור, אחת ממטרותיו הייתה להעביר לממשלת פוטין מסר שלפיו ארצות הברית מחויבת להגנת בעלות בריתה בנאט"ו.

"רוסיה מחפשת דרכים לצמצם את התמיכה באוקראינה בקרב חברות נאט"ו, ואחת ממטרות המשנה שלה היא הפצת בהלה", אמר רמיג'יוס ברידיקיס, מנהל סוכנות הביון האזרחית של ליטא.

בין התקריות האחרונות שנבדקות באירופה נמצאים שלושה כטב"מי נפץ שהתגלו בנמל תעופה בגרמניה ובסביבתו. אחד מהם נמצא מתחת למטוס מטען אוקראיני. במקביל, כטב"מים רוסיים חדרו פעם אחר פעם למרחב האווירי של מדינות נאט"ו, ואחד מהם הופל לאחרונה מעל רומניה.

סוכנויות המודיעין בהולנד הזהירו כי גורמים מטעם המדינה הרוסית מנהלים "ריגול דיגיטלי שיטתי", בין היתר באמצעות פריצה למצלמות המחוברות לאינטרנט, במטרה לעקוב אחר תנועת משלוחי הסיוע לאוקראינה.

לפי המרכז לביטחון על שם סהאידאצ'ני באוקראינה, המתעד פעולות רוסיות ב"אזור האפור", קצב התקריות המיוחסות למוסקבה עלה מכעשר בחודש לכל היותר לאורך חלק ניכר מהתקופה שמאז 2024, לכ-15 תקריות מדי חודש מאז אפריל. במרכז מדגישים כי המספר האמיתי עשוי להיות גבוה יותר, מכיוון שאירועים רבים שבהם נחשדת מעורבות רוסית אינם נכללים במאגר.

הרשויות באירופה מאשימות את מוסקבה בגיוס סוכנים מקומיים דרך טלגרם ורשתות חברתיות אחרות כדי לבצע פעולות חבלה, ריגול והשחתה. באסטוניה נחקר החשד כי גורמים המקושרים לרוסיה הציתו החודש מתקן של חברת מילרם רובוטיקס, העוסקת בפיתוח מערכות צבאיות. גם פיצוצים ושריפות במתקני תחמושת באיטליה, בבולגריה ובפינלנד עוררו חשד למעורבות רוסית, אך הרשויות טרם הציגו ראיות הקושרות את מוסקבה לאירועים.

בסלובקיה הודיעה המשטרה כי סיכלה ניסיון של שלושה אזרחים זרים לתקוף מפעל לייצור כטב"מים. הרשויות לא חשפו את אזרחות החשודים, אך באזור עלו במהירות הערכות בדבר מעורבות רוסית. גם במקרים שבהם אין ודאות כי הקרמלין עומד מאחורי הפעולות, עצם ייחוסן לרוסיה עשוי לשרת את מוסקבה ולחזק את תדמיתה כמי שמסוגלת לפעול בחופשיות ברחבי אירופה.

החשש במערב אינו מסתכם בפעולות חבלה נקודתיות. דוחות מודיעין אמריקניים חדשים מעריכים כי בשנים הקרובות רוסיה עלולה לנסות לבחון את נחישותה של נאט"ו באמצעות מתקפה מוגבלת נגד אחת מחברות הברית. האפשרויות נעות ממתקפת סייבר משמעותית ועד לחדירה קרקעית מצומצמת. עקרון ההגנה הקולקטיבית של נאט"ו קובע כי מתקפה נגד אחת מחברותיה תיחשב למתקפה נגד הברית כולה.

במקביל, בקרמלין מקווים לפי ההערכות לעורר חשש בקרב הציבור באירופה כי התמיכה באוקראינה מסכנת אותו באופן אישי. מוסקבה עשויה גם לנסות לחזק את הטענה שלפיה משלוחי הנשק לקייב מדלדלים את המאגרים האירופיים דווקא בשעה שבה היבשת נדרשת להתכונן לאפשרות של עימות ישיר עם רוסיה.

"האינטרס המרכזי הוא לשנות את הסטטוס קוו באירופה", אמר חבר הפרלמנט האסטוני מרקו מיכלסון. לדבריו, הפעילות הרוסית היא המשך ישיר לניסיונות ההתערבות בבחירות שיוחסו בעבר למוסקבה במדינות שונות.

הקרמלין עשוי לנסות להשפיע גם על מערכות בחירות קרובות בגרמניה, בצרפת, בפינלנד, באסטוניה ובפולין. עם זאת, עד כה אין ראיות רבות לכך שהמערכה הרוסית מצליחה להשיג את יעדה: דווקא מדינות נאט"ו שבמזרח אירופה ממשיכות להפגין תמיכה נרחבת בסיוע הצבאי לאוקראינה ובהגדלת תקציבי הביטחון שלהן.

ברומניה, למשל, סדרת חדירות הכטב"מים הובילה להקשחת דעת הקהל כלפי מוסקבה. שלושה כטב"מים הופלו מעל המדינה בחודש שעבר, ובתקרית נוספת במאי גרם כטב"ם לשריפה על גג בניין מגורים. במקום להרחיק את רומניה מאוקראינה, הפעילות הרוסית חיזקה לעת עתה את תחושת האיום הנשקפת ממוסקבה