פוליטיקאית טוענת שניסו לסחוט אותה בסרטון נשיקה - אז היא פרסמה אותו

אם יריבים פוליטיים מחזיקים סרטון שעלול להביך אותך רגע לפני בחירות, אפשר להכחיש, לנסות לעצור את הפרסום - או לעשות את הדבר האחרון שהם מצפים לו: לפרסם אותו בעצמך. זה בדיוק מה שעשתה אליז הופנברג, בת 51, פוליטיקאית מאילינוי שמתמודדת מטעם המפלגה הדמוקרטית על מושב במועצת מחוז קוק.

הופנברג, פקידת העיירה הנבחרת של ליונס טאונשיפ ונשואה לעורך הדין ג'ף הופנברג, בן 51, פרסמה בעצמה סרטון ממצלמת אבטחה שבו נראה ראש עיריית ברידג'וויו סטיב לנדק, בן 70, מנשק אותה על השפתיים במשרדה לאחר שעות העבודה. היא עשתה זאת לאחר שלטענתה יריבים פוליטיים איימו להפיץ את הסרטון אם לא תפרוש מהמרוץ.

אלא שהצד השני מכחיש בתוקף שהיה כאן ניסיון סחיטה, והסרטון עצמו כבר הפך את מה שהיה אמור להיות רגע פרטי קצר לאופרת סבון פוליטית שמערבת שני מרוצי בחירות, בקשות לחשיפת מידע ציבורי, האשמות בהדלפה ואפילו דרישה לחקירה.

האירוע התרחש ב-13 ביולי במשרדי ליונס טאונשיפ בעיר קאונטריסייד שבאילינוי. מצלמת האבטחה תיעדה את הופנברג ולנדק משוחחים סמוך לשעה 18:45, לאחר שעות הפעילות.

בסרטון נראה לנדק, ראש עיר ותיק שכיהן בעבר גם כסנאטור במדינת אילינוי ונחשב לדמות בכירה במנגנון הדמוקרטי המקומי, מסתובב לעבר הופנברג, מניח את שתי ידיו על פניה ומנשק אותה על שפתיה במשך כשתי שניות.

הופנברג מחייכת לאחר הנשיקה, השניים ממשיכים לדבר ואז יוצאים מהפריים.

לדבריה, לא מדובר ברומן. היא תיארה את הנשיקה כ"רגע קליל, ידידותי ולא רומנטי בין עמיתים" וטענה שמיד לאחר מכן אמרה ללנדק שהמחווה הייתה "לא הולמת ולא מקצועית". לדבריה, הוא התנצל מיד.

אלא שהאודיו בסרטון אינו ברור מספיק כדי לאמת מה בדיוק נאמר לאחר הנשיקה.

לסיפור יש גם פרט אירוני במיוחד: מצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע הותקנו רק ביוני, לאחר שהופנברג עצמה ביקשה להגביר את האבטחה במשרד בעקבות תקרית קודמת שהפחידה את אנשי הצוות שלה.

בתחילת אוגוסט קיבלה יריבתה הרפובליקנית של הופנברג במרוץ, ליז גורמן בת ה-61, טיפ אנונימי שלפיו כדאי לה לבקש את צילומי האבטחה מהשעות שבהן התרחש המפגש.

גורמן הגישה בקשה רשמית לקבלת הסרטון מכוח חוק חופש המידע. המצב הפך למוזר עוד יותר משום שמי שאחראית במסגרת תפקידה לטפל בבקשות כאלה היא לא אחרת מהופנברג עצמה.

הבקשה הראשונית נדחתה בטענה שהיא רחבה ומכבידה מדי. גורמן הגישה בקשה מצומצמת יותר, והופנברג ניצלה לאחר מכן את האפשרות החוקית להאריך בכמה ימים את מועד הטיפול בה.

בינתיים התחילו ההאשמות לעוף.

הופנברג טענה כי יריבים פוליטיים ניסו להשתמש בסרטון כדי לגרום לה לעזוב את המרוץ. "המתנגדים הפוליטיים שלי ניסו לסחוט אותי בנוגע לסרטון הזה", אמרה, וטענה שנמסר לה כי האיום לפרסמו ייעלם אם תסיים את הקמפיין שלה.

התגובה שלה הייתה פשוטה: במקום להמתין שמישהו אחר יפרסם אותו, היא העבירה את הסרטון לתקשורת בעצמה.

"לא יתעמרו בי", הצהירה, והבהירה כי אין לה שום כוונה לפרוש מהמרוץ.

גורמן מצדה דוחה את הטענות לחלוטין.

לדבריה, היא לא פנתה להופנברג, לא דרשה ממנה לפרוש ולא הציעה לה שום עסקה בתמורה לכך שהסרטון לא יפורסם. היא טוענת שכל שעשתה היה להגיש בקשה חוקית לקבלת חומר ציבורי בעקבות מידע שהגיע לקמפיין שלה.

מבחינת גורמן, השאלה המרכזית היא בכלל לא אם הנשיקה הייתה רומנטית, אלא שיקול הדעת של שני נבחרי ציבור שבחרו לקיים מפגש פרטי במשרד ממשלתי לאחר שעות העבודה.

לפרשה נכנס גם כריס גטי, הממונה הנבחר על ליונס טאונשיפ וראש עיריית ליונס, שמתמודד בעצמו כמועמד עצמאי לקונגרס. הופנברג העלתה חשד שהוא ניגש לצילומים וסייע בהעברת מידע עליהם ליריבתה ואף העלתה טענות הנוגעות למחיקת חומר.

גטי מכחיש שהדליף את הסרטון או פעל יחד עם גורמן. עורך דינו דחה גם הוא את הטענות.

הופנברג אף פנתה למשרד התובע הכללי של אילינוי וביקשה לבחון את ההתנהלות סביב הגישה לצילומי האבטחה ואת מה שהיא מתארת כהטרדה וניסיון להשתמש במשאבי ציבור לצרכים פוליטיים.

לנדק עצמו שמר עד כה על שתיקה ולא סיפק הסבר פומבי מפורט לנשיקה.

הופנברג, לעומתו, מתעקשת שהסרטון אינו מציג מערכת יחסים רומנטית ושלא תיתן לפרשה לשבש את הקמפיין שלה. "אני ממשיכה להתמקד בקמפיין שלי", אמרה לאחר פרסום הסרטון.

אלא שמרגע שהצילומים יצאו החוצה, הסיפור כבר גדול בהרבה משתי שניות של נשיקה.

מצד אחד ניצבת מועמדת נשואה שטוענת שניסו להפוך רגע מביך לכלי סחיטה פוליטי ולכן החליטה לחשוף אותו בעצמה. מצד שני ניצבת יריבה שטוענת שלא היה שום ניסיון סחיטה ושכל מה שביקשה היה לקבל סרטון ציבורי שמעלה שאלות לגיטימיות על שיקול הדעת של נבחרי ציבור.

ומי שבסופו של דבר הכריעה את הקרב הראשון ביניהן הייתה דווקא מצלמת האבטחה שהופנברג ביקשה להתקין במשרד שלה בעצמה.