צריך רק לעבור מרחק קצר מאוד כדי לראות את הפער. בצד אחד נמצאות רמת החייל והדר יוסף בתל אביב, אזורים שבהם צעירים מתמודדים עם שכר דירה שהולך ומטפס, ולעיתים משלמים כמעט 6,000 שקל בחודש על דירת שני חדרים ישנה. לא רחוק משם, מעבר לגבול העירוני של בני ברק, ניצבים בניינים חדשים במתחם הסופרים - שם, אפשר למצוא כיום דירת ארבעה חדרים בכ-6,300 שקל, דירת שלושה וחצי חדרים בכ-5,800 שקל, דירת שלושה חדרים במחיר דומה ודירת גן בכ-6,200 שקל.
על הנייר, זו אמורה להיות אחת האלטרנטיבות המתבקשות לצעירים שמחפשים להישאר בגוש דן בלי להוציא חלק עצום מהמשכורת על שכר דירה. אלא שעבור רוי, שחר ורעות, שלושה צעירים חילונים שחיפשו שם בית, המחיר היה רק החלק הראשון בסיפור.
מתחם הסופרים הוא שכונה חדשה בצפון בני ברק, שהוקמה בחלקה במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן". מתגוררים בה חרדים לצד חילונים שהגיעו ממקומות שונים בארץ. אלא שבתקופה האחרונה המתח שהיה קיים מתחת לפני השטח סביב אופייה של השכונה פרץ החוצה, בעיקר סביב הנסיעה בשבת.
בשבוע שעבר הוצבה גדר על הכביש בניסיון למנוע מעבר כלי רכב, והמשטרה פינתה אותה לאחר שקבעה כי החסימה אינה חוקית. אתמול כבר הונחו מכולות על כביש הגישה לשכונה. גם הפעם הגיעו שוטרים, המכולות פונו והכביש נפתח מחדש. נהג המשאית שהציב אותן זומן לחקירה וטען שנשלח על ידי העירייה. אבל עבור צעירים שבחנו מעבר לשכונה, הוויכוח על הכביש הוא רק ביטוי חיצוני לשאלה הרבה יותר בסיסית: האם דירה בשכונה באמת זמינה לכל מי שרוצה לגור בה?
"אין מקום בבניין הזה לדירה לשני גברים"
רוי, בן 28, עובד בהייטק באזור רמת החייל. בכל בוקר הוא נמצא במרחק קצר מאוד ממתחם הסופרים, ולכן מבחינתו המעבר לשכונה נראה כמעט מובן מאליו: דירה חדשה, קרובה לעבודה ובמחיר נמוך משמעותית מהאפשרויות שמצא בתל אביב.
לדבריו, הכול השתנה כשהגיע לראות אחת מהדירות יחד עם בן זוגו. "ניסיתי לשכור שם דירה, אבל ברגע שהגעתי עם בן הזוג שלי אמרו לי שיש בעיה להתקדם איתי לחוזה", סיפר לוואלה. לדבריו, נאמר לו כי "אין מקום בבניין הזה לדירה לשני גברים" וכי הדבר "לא מכובד". רוי מספר שהוא לא היה מוכן למה ששמע. "הייתי בהלם. יצאתי משם בדמעות. שאלתי את עצמי, אני בן אדם לא מכובד רק כי אני הומו? בסך הכול רציתי לשכור דירה, לשלם עליה ולהמשיך בחיים שלי".
בסופו של דבר הוא ובן זוגו נשארו בצד השני של הגבול העירוני. "התפשרנו על דירה ישנה מאוד של שני חדרים בהדר יוסף, ואנחנו משלמים עליה כמעט 6,000 שקל בחודש. ואז אתה מסתכל על מה שמציעים שם: ארבעה חדרים חדשים ב-6,300 שקל. איך אפשר לא להשתגע מהפער הזה?".
מבחינתו, השאלה כבר איננה רק כלכלית. "במקום להביא לכאן צעירים, לתת לאנשים אפשרות לחיות בכבוד ליד מקום העבודה שלהם, אתה מרגיש שמרחיקים אותך. למה אני צריך ללבוש שחור-לבן כדי להרגיש שאני מתאים לשכונה? זה כל כך קרוב אליי, וכל פעם שאני עובר באזור אני חושב על זה מחדש".
רוי מפנה את הכעס שלו גם למדיניות שאפשרה, לטענתו, למצב כזה להתפתח. מבחינתו, שכונה חדשה שנבנית באזור שבו הקרקע והדיור יקרים כל כך צריכה להיות הזדמנות לחיבור בין אוכלוסיות, ולא מקום שבו צעיר שמגיע לשכור דירה נדרש להסביר עם מי הוא חי ואיך הוא מנהל את חייו.
"עדיף שלא תגור פה ושתחפש מקום אחר"
אצל שחר, בן 36, המפגש עם השכונה היה שונה, אבל התחושה שנותרה הייתה דומה. שחר משרת במילואים כבר יותר משנה וחצי. בתקופה הזאת הוא מצא את עצמו שוב ושוב יוצא מהבית לתקופות ארוכות וחוזר לזמן קצר. מה שהוא רצה, לדבריו, היה פשוט: דירה משלו שאליה יוכל לחזור.
"אתה נמצא חודשים בתוך המציאות הזאת, חוזר ממילואים ורוצה מקום לשים בו את הראש", הוא מספר. "לא ביקשתי שום דבר מיוחד. ראיתי דירה חדשה במחיר שיכולתי לעמוד בו ואמרתי לעצמי, אולי סוף סוף מצאתי". לדבריו, כשהגיע לראות את הדירה כשהוא מזוהה כחייל מילואים, שמע שכנים באזור קוראים: "נמות ולא נתגייס". בהמשך, לטענתו, בעלת הדירה שאלה אותו אם הוא מסתובב הרבה במדים.
"אמרתי לה שכן. ברור שכן. כשאני חוזר ממילואים אני חוזר עם מדים, ובגאווה", סיפר. "ואז היא אמרה לי: להגיד לך את האמת, זה עלול ליצור בעיות בשכונה. אני לא רוצה לקבל תלונות, עדיף שלא תגור פה ושתחפש מקום אחר". המשפט הזה, לדבריו, נשאר איתו. "מקום אחר? ברור שאני יכול לחפש מקום אחר. הבעיה היא שמקום אחר עולה הרבה יותר כסף. במרחק קצר משם המחירים קופצים. אז למה אני לא יכול לגור בדירה חדשה במחיר שאני יכול לשלם רק בגלל שאני חוזר הביתה במדים?".
שחר מדבר בכאב כשהוא מספר על השנה וחצי האחרונות. "אני עושה מילואים, איבדתי חברים, החיים נעצרו לתקופות. ואז אתה חוזר ורוצה את הדבר הכי בסיסי בעולם - בית. לא הטבה ולא מתנה. אני משלם שכירות כמו כולם. ואז אומרים לך שהמדים שלך יכולים ליצור בעיות".
מבחינתו, זו בדיוק הנקודה שבה הסיפור של מתחם הסופרים מפסיק להיות דיון נדל"ני. "אם מקימים שכונה חדשה במרכז הארץ, באזור שאנשים צעירים בקושי מצליחים להרשות לעצמם לגור בו - למה מראש לגרום לחלק מהם להרגיש שהם לא מתאימים? למה לא להפך? למה לא להגיד: זו שכונה חדשה, בואו כולם?".
"צעקו לי 'שיקסה, לכי מכאן' - ולאחר מכן ילד צעיר ירק לעברי"
גם רעות, בת 36, ראתה במתחם הסופרים הזדמנות לצאת לראשונה מבית הוריה. כשהחלה לבדוק מחירים, המספרים נראו לה כמעט בלתי אפשריים ביחס למה שהכירה מהסביבה. דירת גן בכ-6,200 שקל הייתה עבורה מסוג ההצעות שגורמות לעצור ולהסתכל שוב על המודעה. במקומות אחרים היא מצאה דירות קטנות בהרבה במחירים שהתקרבו לסכום הזה.
היא הגיעה לראות דירה כשהיא לבושה בגופייה. לדבריה, רק כשיצאה מחדר המדרגות הבינה עד כמה היא אינה מרגישה רצויה במקום. "יצאתי החוצה וצעקו לי: 'שיקסה, לכי מכאן, לכי מכאן, שיקסה", סיפרה לוואלה. "פחדתי. ממש פחדתי. הלכתי לכיוון האוטו והייתי בהלם".
לטענתה, רגע אחר כך עבר לידה ילד צעיר, שלהערכתה היה בן כשמונה, וירק לעברה. "שם מבחינתי זה נגמר. הבנתי שגם אם הדירה יפה וגם אם המחיר טוב, אני לא אגור במקום שבו אני יוצאת מהבניין ומפחדת בגלל איך שאני לבושה".
רעות ויתרה על הדירה. כיום, לדבריה, היא משלמת 5,500 שקל בחודש על דירת שני חדרים. "וזה מה שמשגע אותי", היא אומרת. "אני מסתכלת על השכונה הזאת ואומרת לעצמי: למה לא מגיע לי לגור כאן? למה דירת גן יכולה לעלות שם בערך 6,200 שקל, ואני צריכה לשלם 5,500 על שני חדרים רק כדי להרגיש שאני יכולה לצאת מהבית כמו שאני?".
לדבריה, כבר במהלך החיפוש היא הבחינה בפרטים שהבהירו לה שהדירות תוכננו גם בהתאם לצורכי אוכלוסייה דתית וחרדית. "ראיתי שיש בדירות שני כיורים. מבחינתי אין שום בעיה עם זה. באמת. בעל דירה יכול לבנות שני כיורים, שלושה כיורים, מה שהוא רוצה. זו בכלל לא הנקודה. אני יכולה לגור מצוין עם שני כיורים. אבל אם אני מרגישה שלא ישכירו לי בגלל שאני מסתובבת בגופייה ולא שומרת שבת, אז הבעיה היא כבר לא המטבח".
"לא לקחתי את הדירה - ידעתי שאני עלולה לעבור שם גיהינום"
רעות מספרת כי חברה שלה שמתגוררת באזור כבר נתקלה, לדבריה, בקושי להזיז את רכבה בשבת לאחר שנחסם. האירועים האחרונים סביב חסימות הכביש רק חיזקו מבחינתה את ההחלטה שלא לעבור. "ברור שלא לקחתי את הדירה", היא אומרת. "ידעתי שאני עלולה לעבור שם גיהינום. אבל זה עדיין יושב לי על הלב. אני בת 36. אני רוצה ללמוד, להתפתח, לחסוך כסף. כשכל כך הרבה מהמשכורת הולך על דירה קטנה, כל הדברים האלה נדחים. ואז יש שכונה חדשה כמעט לידך עם מחירים הרבה יותר שפויים, אבל אתה מרגיש שהיא לא באמת בשבילך".
וזה בדיוק האבסורד שמציג היום מתחם הסופרים: דירת ארבעה חדרים בכ-6,300 שקל, שלושה וחצי חדרים בכ-5,800 שקל, שלושה חדרים בכ-5,800 שקל ודירת גן בכ-6,200 שקל. עבור צעירים שמנסים להישאר באזור תל אביב, אלה מחירים שקשה להתעלם מהם.
אבל דירה אינה רק מספר במודעה. היא גם השאלה אם תוכל לצאת מהחניה בשבת, אם תרגיש בנוח להיכנס לבניין במדים, אם תוכל להגיע עם בן הזוג שלך בלי להסביר את עצמך ואם גופייה תהפוך אותך למטרה לצעקות ברחוב.
חשוב לומר: במתחם הסופרים מתגוררים גם חילונים, ואין בסיס לקבוע שכל בעלי הדירות באזור מסרבים להשכיר להם או שכל התושבים החרדים מתנגדים לנוכחותם. שלושת המרואיינים מספרים על החוויות האישיות שלהם ועל הדברים שלטענתם נאמרו להם - אך כשהעדויות האלה מתחברות לעימותים הגלויים סביב הנסיעה בשבת ולחסימות שכבר הגיעו פעמיים לכביש, קשה להתעלם מהשאלה שהן מציפות.
דווקא בתקופה שבה צעירים נדחקים החוצה מתל אביב בגלל מחירי הדיור, מתחם הסופרים יכול היה להיות סיפור אחר לגמרי: שכונה חדשה במיקום מרכזי, במחירים נגישים יחסית, שמחברת אוכלוסיות ומאפשרת גם למי שעובד ברמת החייל או בצפון תל אביב להישאר קרוב.
המרחק קצר - אך יכול להרגיש הרבה יותר גדול
במקום זה, רוי, שחר ורעות מצאו את עצמם מחפשים דירה במקום אחר. הגבול בין תל אביב לבני ברק במקרה הזה קצר מאוד. לפעמים מדובר בכמה דקות נסיעה בלבד. אבל עבור צעיר שמגיע עם בן זוגו, מילואימניק שחוזר במדים או צעירה בת 24 שמגיעה לראות דירה בגופייה, לפחות לפי העדויות שלהם, המרחק הזה יכול להרגיש הרבה יותר גדול.
והשאלה שנותרת בסוף אינה אם מותר לשכונה להיות חרדית - השאלה היא אחרת: כשבונים שכונה חדשה בלב אחד מאזורי הדיור היקרים בישראל, מי מקבל הזדמנות לגור בה - והאם מחיר שנראה נגיש על הנייר באמת נגיש לכולם?
עדי טפר (תבורי), יועץ נדל"ן הפועל באזור, סיפר לוואלה כי הקושי למצוא שוכרים חילונים בשכונת הסופרים כבר הפך מבחינתו לתופעה מוכרת. "הרבה יותר קשה למצוא שוכרים באזור הזה. חילוני מגיע לראות דירה ופשוט מרגיש שהוא לא יתקבל בשכונה", אמר.
"אני מראה לא מעט דירות בשכונת הסופרים, ושוב ושוב שומע מבעלי דירות את אותה תשובה: 'אם הוא לא שומר שבת, אין מה לדבר'. כך שוכר אחרי שוכר פשוט נדחה".
לדבריו, באחד מן המקרים הגיעה אישה לראות דירה בשכונה, אך עוד במהלך הביקור נתקלה ביחס עוין מצד התושבים. "נכנסנו לבניין והשכנים חסמו אותה עם רכב. אמרו לי שהיא 'פרוצה' בגלל הלבוש שלה. בגלל מקרים כאלה אני תמיד משתדל לתאם ציפיות מראש, במיוחד באזור הזה, ולהבין מי השוכר ומי המשכיר".