שופטת פדרלית בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית בסן חוזה שבקליפורניה, נואל וייז, קבעה היום (שבת) בפסק דין כי חוקים שקידם ממשל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לביטול ויזות בשל פעילות פרו-פלסטינית אינם חוקתיים.
בפסק הדין, נמתחה ביקורת חריפה בנוגע למהלכים של משרד החוץ האמריקני והמחלקה לביטחון המולדת, במהלכם נפתחו הליכי גירוש נגד סטודנטים זרים - וזאת, בשל האופן שבו הפעילו סעיפים בחוק ההגירה הפדרלי כדי לסמן זרים לגירוש, על מנת "לדכא" את דעותיהם. בנוסף, ציינה וייז כי עילה היא הביקורת שהעבירו חלק מהסטודנטים כלפי מדיניות ישראל
השופטת נואל וייז, שמונתה על ידי הנשיא הקודם ג'ו ביידן, כתבה כי בארה"ב חופש הביטוי, לרבות החופש לבקר את הממשלה ואת מנהיגיה, הוא עדות לחוסנה של הדמוקרטיה במדינה: "החוסן הזה נפגע כאשר חברים בחברה שלנו, אזרחים וזרים כאחד, נאלצים לצנזר את עצמם ו'להתנהג יפה' - אחרת יסבלו מנקמה מצד הממשלה".
לפי שעה, משרד החוץ והמחלקה לביטחון המולדת טרם השיבו על פסק הדין של השוטפת, ועל הביקורת החריפה נגד המהלכים שלהם עליהם הצביעה נואל וייז.
"פעולות הזרים והתבטאויותיהם פוגעים באינטרס של מדיניות החוץ"
פסיקתה של וייז התמקדה באופן שבו ממשל טראמפ החל, ממרץ 2025, לבטל ויזות ולעצור זרים שהיו מעורבים בפעילות פרו-פלסטינית בקמפוסים - החל במעצרו של בוגר אוניברסיטת קולומביה מחמוד חליל, שמנהל בנפרד מאבק נגד גירושו.
מעצרים אלה עמדו בבסיס תביעה שהגיש באוגוסט 2025 עיתון הסטודנטים של אוניברסיטת סטנפורד, The Stanford Daily. בתביעה נטען כי בעקבות מדיניות הממשל, חלק מכותביו המחזיקים בוויזות סטודנט נמנעו מסיקור מחאות סטודנטים פרו-פלסטיניות, וכן בנושאים הקשורים לסכסוך במזרח התיכון.
עורכי הדין של העיתון טענו כי שני סעיפים בחוק ההגירה והאזרחות, שעליהם הסתמך הממשל כדי לבטל ויזות סטודנט ולפתוח בהליכי גירוש, הפרו את התיקון הראשון והחמישי לחוקת ארצות הברית כאשר יושמו נגד ביטוי המוגן חוקתית.
החוקים הללו אפשרו לשר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, לקבוע כי זרים הם בני גירוש במידה ולשיטתו פעולותיהם "פוגעות באינטרס משכנע של מדיניות החוץ", וכן אפשרו לו לבטל ויזה לפי שיקול דעתו. וייז קיבלה את עמדת העיתון וקבעה כי כאשר דבריו של זר הם הסיבה לביטול ויזה ולהחלטה על גירוש, "הממשלה מסמנת את הביטוי הזה לטיפול שלילי על בסיס עמדתו או תוכנו".
"המדרון החלקלק הזה מנוגד לחוקה שלנו"
קונור פיצפטריק, שארגונו Foundation for Individual Rights and Expression ייצג את עיתון הסטודנטים, מסר כי הפסיקה "מוכיחה שחופש הביטוי אינו פריבילגיה, אלא זכות בלתי ניתנת לשלילה של כל גבר, אישה וילד".
הפסיקה דומה להחלטה שניתנה בשנה שעברה על ידי שופט בית המשפט המחוזי בבוסטון, ויליאם יאנג, שקבע גם הוא כי הממשל פעל באופן בלתי חוקתי כשאימץ מדיניות של ביטול ויזות, מעצר, כליאה וגירוש של סטודנטים ואנשי סגל זרים שהיו מעורבים בפעילות פרו-פלסטינית.
וייז הביעה בפסק הדין חשש כי הממשל עבר כעת לסמן אנשים בשל הבעת דעות אחרות שאינן לרוחו, וכתבה כי בסופו של דבר "היעדים עשויים לכלול כל אדם בארצות הברית שמממש את חופש הביטוי שלו רק כדי להביע דעות שהממשלה אינה אוהבת".
"המדרון החלקלק הזה מנוגד לחוקה שלנו, שמכירה בזכותנו לדבר בחופשיות", כתבה. "כאן אפשר לשנוא את תוכן דבריו של אדם, ובו בזמן לאהוב את המדינה שמוקירה את החירות לאפשר לו לומר אותם".