הליגה נגד השמצה (ADL) פרסמה היום (חמישי) דו"ח חדש שממנו עולה כי מורים יהודים בארה"ב מתארים אווירה עוינת, הדרה וחשש מהשלכות מקצועיות אם יתלוננו על אנטישמיות.
הדו"ח, "אנטישמיות באיגודי המורים בארצות הברית", מבוסס על סקר וקבוצות מיקוד בהשתתפות 307 חברים יהודים באיגודי מורים במערכת החינוך, מגני הילדים ועד בתי הספר התיכוניים. אין מדובר במדגם של כלל המורים בארה"ב, אלא במחקר שהתמקד בחוויותיהם של חברי איגודים יהודים.
לפי הממצאים, 73.6% מהמשיבים אמרו כי הם חשים צורך לצנזר את עצמם במרחבי האיגוד. 70% סברו שהעלאת חששות בנוגע ליחס ליהודים עלולה לפגוע במוניטין שלהם או לגרור השלכות מקצועיות. כמעט מחצית, 47.6%, צמצמו את השתתפותם בפעילויות האיגוד בשל רטוריקה או התנהגות פוגענית כלפי יהודים, ציונות או ישראל.
הדו"ח מצביע גם על זה שיותר ממחצית מהנשאלים, דיווחו כי בשנה האחרונה נחשפו להקטנה או להכחשה של זוועות מתקפת 7 באוקטובר. 49% שמעו את המונח "ציוני" משמש ככינוי גנאי, ו-44% אמרו כי באירועי האיגוד התארחו דוברים שהצדיקו אלימות נגד יהודים או נגד ישראל. יותר מ-70% הגדירו כהתנהלות בעייתית פרסום הצהרות על המלחמה שאינן מגנות את חמאס או את מעשי הטבח.
הדו"ח מצביע גם על משבר אמון חריף בהנהגות האיגודים: מבין המשיבים שפנו אליהן בתלונה או בחשש, 69% אמרו כי לא היו מרוצים כלל מהתגובה. יותר מרבע מהנשאלים ציינו כי האיגוד שלהם קידם בשנה האחרונה תוכניות העוסקות ביהודים, בציונות או בישראל; 78% מהם סברו שהתכנים היו מוטים לרעה. מנתונים אלו עולה פער משמעותי בין המורים היהודים לבין הנהגות האיגודים, הן ביחס לטיפול בתלונות על אנטישמיות והן ביחס לעיסוק בישראל ובציונות.
"האיגוד המקומי שלי העביר החלטה רשמית שהטילה את האחריות למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר על ישראל", סיפר אחד המשתתפים. "ניסינו להציע תיקונים, אך דחו אותנו ואף השתיקו אותנו בצעקות". משתתף אחר העיד: "מחנכים יהודים ירדו למחתרת. הם אינם מודים שהם יהודים ואינם עונדים סממנים מזהים. עדיין אומרים לנו לא לדבר".
ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה, טען כי אין מדובר במקרים בודדים. "מה שמצאנו אינו מעשיהם של כמה גורמים קיצוניים, אלא כשל מבני ותרבותי", אמר. "מחנכים יהודים זכאים להרגיש בטוחים ומוגנים במרחבי האיגוד שלהם. במקום זאת, הם מצנזרים את עצמם וחוששים מתגובת נגד".
הצעדים שבהם הביעו הנשאלים את התמיכה הרבה ביותר היו גינוי מפורש של איומים והטרדות נגד יהודים מצד הנהגות האיגודים, שבו תמכו כמעט 76%; הכשרה מאוזנת ומבוססת עובדות בנושא אנטישמיות, 73.3%; וקביעת כללים ברורים נגד הטרדה על רקע זהות יהודית או ציונית, 71.7%.
הליגה נגד השמצה קראה לאיגודים לגנות אנטישמיות באופן חד-משמעי, להנהיג מנגנוני הגנה ואכיפה לחברים יהודים, לבחון את חומרי הלימוד והתוכניות שהם מקדמים ולהחזיר את פעילותם למוקד המקצועי המשותף לכלל עובדי ההוראה.