לפי מקורות בפיקוד הדרום עולה כי בשבועיים האחרונים צה"ל סיכל 21 יעדי אדם ברחבי רצועת עזה ביניהם מפקדי שטח בכירים. האחרון שבהם סוכל לפנות בוקר בתקיפה מהאוויר.
מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור הוביל מדיניות ברורה של סיכולים ממוקדים במספר מתווים: מרדף אחר כל מי שלקח חלק בטבח 7 באוקטובר בדגש על אלו שחצו את קו הגבול ואלו שמתכננים פיגועים, עוסקים בטרור או מהווים איום מיידי.
לפני כשבוע, ביום רביעי שעבר, בוצעה תקיפה ברצועת עזה בה נהרגו תשעה פלסטינים. מדינות כמו סעודיה, קטאר, מצרים, טורקיה ואיחוד האמירויות, הפעילו לחץ על ארצות הברית לעצור את הסיכולים הממוקדים ברצועת עזה. בהתאם לדרישה של האמריקאים ומחשש שתהליך הפסקת האש יקרוס הוחלט להפסיק לחלוטין את הסיכולים הממוקדים.
אך כעבור כשבוע הופעל לחץ פוליטי על הממשלה ומערכת הביטחון והוחלט לאשר את הסיכולים הממוקדים באופן פרטני תוך מתן אישור הרמטכ"ל ודרג מדיני.
הנהגת חמאס, ניצלה את מכבש הלחצים על ממשלת ישראל והחליטה לחדש את הפעלת העפיפונים לעבר ישראל. סוגיה זו מוגדרת כרגישה ביישובי הנגב המערבי כי זו פעולה שהובילה להצתת השדות והיערות ואף פגעה בבתים ובראיית רבים דירדרה את המציאות הביטחונית עד לשיא בבוקר 7 באוקטובר.
צה"ל לא מיהר להגיב, והפגין איפוק כדי לראות האם זו מגמה או אירוע נקודתי ואז ביצעה הנהגת חמאס מהלך אחד יותר מדי: הפרחה של שישה עפיפונים ב-48 שעות שנפלו בשטח ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ ניצלו את ההזדמנות וזימנו את הרמטכ"ל ואלופים בכירים לדיון דחוף בנושא והנחו להגיב להפרחת העפיפונים. למעשה התגובה באה לידי ביטוי בהחזרת הסיכולים הממוקדים בהדרגה.
לפי מקורות צבאיים הערכה בצה"ל כי חמאס התנהל בזחיחות וניסה לכפות על ישראל מציאות ביטחונית חדשה. וניסה לכרסם בהישגים המבצעיים על ידי חיכוך ב"קו הצהוב" באמצעות פעילים שמנסים לחצות אותו, אתגור כוחות חיל הים על ידי ניסיונות לצאת אל הים הפתוח בכלי שיט, הקמת תשתיות טרור כמו עמדות למארב לכוחות במרחק של כמאה מטרים ליד הקו צהוב וביטוי סמלי כמו עפיפונים אבל לפי הערכת גורמי צבא הוא היה אמור להיות השלב הראשון לפני הפעלת רחפנים.
בהתאם לכל, סיכם הרמטכ"ל אייל זמיר בפורום מטכ"ל האחרון, כי התגובה להפרחת העפיפונים תהיה בחזרה לסיכולים הממוקדים וביד קשה כנגד כל ניסיון לאתגר את צה"ל.