כישוריהם של המורים בישראל נמוכים משמעותית מאלה של עמיתיהם במדינות ה-OECD - כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם היום (רביעי) של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי. בשקלול שלושה תחומי מיומנות שנבדקו, ישראל דורגה במקום ה-16 מתוך 19 מדינות, כשרק איטליה, לטביה ופולין נמצאות מתחתיה.
המחקר, שערכה ד"ר יעל מלצר, מבוסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC שנערך בשנים 2022-2023, ובמסגרתו נבחנו אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות. לפי הממצאים, המורים בישראל השיגו ציונים נמוכים יותר מעמיתיהם במדינות ה-OECD בכל שלושת התחומים ובכל קבוצות הגיל.
פער נוסף נמצא ברמת ההשכלה: 78% מהמורים בישראל הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 84% במדינות ה-OECD, ו-37% מחזיקים בתואר שני, לעומת 49% במדינות הארגון. גם כאשר משווים בין בעלי השכלה אקדמית בלבד, רמת הידע הממוצעת של המורים בישראל בשלושת תחומי היסוד נמוכה מזו של אקדמאים ישראלים העובדים במקצועות אחרים, וכן מזו של מורים אקדמאים במדינות ה-OECD. בקרב בעלי השכלה תיכונית בישראל דווקא נמצאה תמונה הפוכה: המורים השיגו ציון ממוצע של 260, לעומת 238 בקרב מועסקים אחרים בעלי השכלה דומה.
הפער בולט במיוחד בקרב גברים: ציוניהם של גברים אקדמאים העובדים כמורים בישראל נמוכים ב-7.3% מאלה של גברים אקדמאים במקצועות אחרים, בעוד שבמדינות ה-OECD ציוני המורים גבוהים ב-0.9%. בקרב נשים הפער לרעת המורות עומד על 2.6% בישראל, לעומת 0.4% בלבד במדינות ה-OECD.
פערים גדולים במדעים ובין זרמי החינוך
גם בתחומי המדע והטכנולוגיה נמצאו פערים משמעותיים. בישראל, ציוני המורים נמוכים מאלה של בעלי השכלה דומה העובדים במקצועות אחרים ב-14.4% באוריינות קריאה, ב-10.3% באוריינות מתמטית וב-15.9% בפתרון בעיות. במדינות ה-OECD, לעומת זאת, בעלי השכלה אקדמית בתחומי המדע והטכנולוגיה נמנים עם בעלי הכישורים הגבוהים ביותר.
המחקר מצא פערים גדולים גם בתוך מערכת החינוך הישראלית. בשקלול אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות, הציון הממוצע של המורים בחינוך הערבי עומד על 228, לעומת 261 בחינוך החרדי, 268 בחינוך הממלכתי ו-271 בחינוך הממלכתי-דתי. ממוצע המורים במדינות ה-OECD עומד על 281.
גם לשכבת הגיל שבה מלמדים יש משמעות: מורי הגיל הרך נמצאו כבעלי הכישורים הנמוכים ביותר, בעוד שמורי החטיבה העליונה מובילים. ציוני מורי הגיל הרך נמוכים מאלה של מורי החטיבה העליונה בכ-10% באוריינות קריאה, ב-9% באוריינות מתמטית וב-7% בפתרון בעיות. במחקר ציינו כי הפער מדאיג במיוחד לנוכח חשיבותן של שנות החיים הראשונות להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית ולהישגי הילדים בהמשך חייהם.
עוד נמצא כי הפער הגדול ביותר לרעת המורים קיים בקרב יהודים בוגרי אוניברסיטאות. בקרב יהודים בוגרי מכללות הפערים קטנים יותר, ואילו בקרב חרדים בוגרי כולל התמונה הפוכה - ציוני המורים גבוהים מאלה של עובדים אחרים בעלי רקע השכלתי דומה. בחברה הערבית נמצאו פערים קטנים יחסית ומעורבים.
"מערכת החינוך מתקשה למשוך אקדמאים בעלי כישורים גבוהים"
נשיא מוסד שורש, פרופ' דן בן-דוד, אמר כי הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים. לדבריו, נדרש שינוי באופן שבו ישראל מגייסת, מכשירה ומתגמלת מורים, לצד בחינה מחודשת של תנאי הקבלה להכשרת מורים ומתן משקל רב יותר לכישורים בפועל. בן-דוד הציע גם לבחון מסלול שבו מורים ירכשו תחילה תואר אוניברסיטאי בתחום שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יעברו הכשרה להוראה, וקרא להשקעה ממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?