סודות במבחנה: כשגבר גילה ששניים מארבעת ילדיו אינם שלו - ובית הדין סירב להכיר בכך

ערכות ה-DNA המוזמנות ברשת בקליק אחד הפכו לטרנד עולמי למציאת שורשים משפחתיים, אך לעיתים הן פותחות תיבת פנדורה שמפרקת משפחות שלמות. עו"ד ונוטריון מירב אהרון חושפת את הדרמות המשפטיות מאחורי הבדיקות הפרטיות, ההסכם היצירתי שהציל אבהות והסיבה שבגללה המערכת מעדיפה את טובת הילד על פני המדע.

קובץ PDF תמים שנחת בתיבת המייל ממעבדה בארה"ב הפך בתוך שניות לרעידת אדמה שפרקה משפחה שלמה. מה שהתחיל כחשד עמום של אב לגבי אבהותו הסתיים בתוצאה חד-משמעית שהפכה את עולמו - עד שהגיע לפתחו של בית הדין הרבני וגילה שהמציאות המשפטית בישראל פועלת לפי חוקים שונים לחלוטין. היום, במרחק של קליק אחד, אנשים מזמינים ברשת ערכות DNA כדי לגלות מאיפה הגיעו הסבים שלהם, אבל לפעמים הם מגלים סודות שמשנים את חייהם מקצה לקצה.

עו"ד אהרון, עד כמה התופעה הזו מגיעה לפתחו של בית המשפט?

"היא מגיעה ועוד איך, ולרוב היא מלווה ברעידת אדמה משפחתית. כדי להבין עד כמה המצב הזה מורכב, אני אשתף אותך בתיק מרתק שניהלתי לאחרונה. ייצגתי אישה בבית הדין הרבני, בהליך גירושין מול בעלה, אב לארבעת ילדיהם המשותפים. לבעל תמיד היה חשד עמום לגבי אחד הילדים - הוא זכר שבאותה תקופה שבה האישה נכנסה להריון, הם בכלל לא היו יחד. החשד הזה כרסם בו, עד שהוא החליט לעשות מעשה: הוא לקח מהילד דגימת רוק, שלח אותה למעבדה בארה"ב, והתוצאה אישרה את הסיוט הכי גדול שלו - הילד אינו שלו.

מתוך ההלם והשבר, הוא החליט לבדוק גם את שלושת הילדים האחרים. ואז נפלה עליו פצצה שנייה: התברר שילד נוסף מתוך הארבעה אינו בנו הביולוגי."

זה נשמע כמו תסריט של סרט. עם התוצאות האלה מארה"ב, הוא הגיע לבית הדין הרבני. מה קרה שם?

"כאן בדיוק המציאות הישראלית טפחה על פניו. בית הדין הרבני סירב בתוקף להכיר בתוצאות הבדיקה מחו"ל וסירב לאשר עריכת בדיקה גנטית רשמית בישראל. הסיבה לכך היא ערך עליון במשפט הישראלי והעברי: טובת הקטינים והגנה עליהם מפני כתם הממזרות.

הדיינים הבינו שאם יכירו בכך ששניים מהילדים נולדו לגבר אחר בעת שהאישה הייתה נשואה, הילדים הללו יוכרזו כממזרים - מעמד שפוסל אותם מלהתחתן כדת משה וישראל. בית הדין השתמש בכלים הלכתיים, כמו החזקה העתיקה 'רוב בעילות אחר הבעל' - חזקה שלפיה מייחסים את הילדים לבעל גם כשיש ספק - הכול כדי לשמור על חזקת הכשרות של הילדים."

אבל איך פותרים פלונטר כזה? יש פה גבר פגוע שיודע ששניים מהילדים לא שלו, ואישה שסודה נחשף.

"כאן נכנס לתמונה התפקיד האמיתי של עורכי הדין - למצוא פתרונות אנושיים בתוך כאוס משפטי. אני, כבאת כוחה של האישה, ישבתי עם עורכת הדין של הבעל, והבנו שניהול מלחמה בבית המשפט יחריב את הילדים האלה נפשית וכלכלית.

בסופו של דבר, הגענו להסכם גירושין יצירתי ורגיש: האב חויב במזונות מינימליים בלבד עבור הקטינים, סכום שיגן עליהם ויבטיח את זכויותיהם הבסיסיות. אבל מעבר לכסף, היה פה אלמנט אנושי מרגש: הילדים האלה גדלו והכירו אותו כאבא שלהם לכל דבר ועניין. למרות הפגיעה העצומה שחווה, הוא אהב אותם ולא היה מוכן לוותר עליהם.

אמנם ההורים התגרשו, אבל ההסכם הבטיח שזכויותיו כאב יישמרו במלואן, על כל היבטיהן. הוא נותר האפוטרופוס החוקי של כל ארבעת הילדים, ואין ב'ידיעה' כדי להביא לכל גריעה מזכויותיו האבהיות. במקום שהסוד הביולוגי ימחק את הקשר, ההסכם שמר על האבהות שלו יציבה וקיימת והבטיח שהוא יישאר דמות מרכזית בחיי הילדים."

הזכרת קודם שבית הדין לא קיבל את הבדיקה מארה"ב. אנשים לא יודעים שנייר ממעבדה בחו"ל לא תופס בבית משפט?

"זו בדיוק אחת הטרגדיות. אנשים מזמינים ערכה, מקבלים קובץ PDF לתיבת המייל ובטוחים שיש להם ביד הוכחה מנצחת. הם לא מודעים לכך שחוק מידע גנטי קובע מפורשות: תוצאות של בדיקה שנערכה ללא צו מקדים של בית משפט או בית דין דתי - אינן קבילות כראיה בשום הליך משפטי.

לאהרון ושות' - משרד עו"ד משפחה, גישור ונוטריון באתר zap משפטי

לאתר של אהרון ושות' - משרד עו"ד ונוטריון

יש כאן גם סיכון מעבר לפסילת הראיה?

"בהחלט, ויש כאן אזהרת מסע של ממש. הרבה אנשים לא יודעים שעצם עריכת בדיקת קשרי משפחה שלא על פי צו היא עבירה פלילית. חוק מידע גנטי קובע סנקציות חמורות, שיכולות להגיע עד לחמש שנות מאסר, למי שעובר על הוראות החוק בתחום הזה. המחוקק הישראלי רואה במידע הגנטי שלנו קודש הקודשים של הפרטיות. הניסיון לעקוף את המערכת המשפטית ולערוך בדיקות במחשכים חושף את המעורבים לסכנה פלילית."

אז אם גבר פונה לבית המשפט לענייני משפחה לפני שהוא עושה בדיקה ומבקש צו, מה הסיכוי שהוא יקבל אותו?

"אם מדובר בילד של אישה נשואה, הסיכוי נמוך מאוד. החוק יצר מנגנון הגנה שנועד למנוע בדיוק את אותה ממזרות שדיברנו עליה. אם שופט חושד שתוצאת הבדיקה עלולה לפגוע בכשרות של קטין, הוא מחויב לעצור ולבקש את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואת חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול.

אם המסקנה היא שהבדיקה אכן תפגע בקטין ואין דרך למנוע זאת, בית המשפט פשוט יסרב לתת את הצו. החריג היחיד הוא אם הבדיקה נדרשת כדי להציל חיים או למנוע נכות חמורה. המערכת המשפטית בישראל מקבלת החלטה מודעת: ההגנה על עתידו, זהותו ושלומו הנפשי של הילד חשובה יותר מגילוי האמת הביולוגית."

משפט לסיום למי שקורא אותנו עכשיו ושוקל להזמין ערכת DNA מחו"ל כדי לברר ספקות?

"אני אגיד לו את מה שלמדנו מהסיפור של אותו אב לארבעה: אבהות היא לא רק כרומוזומים, היא נוכחות, אהבה וגידול יומיומי. לפני שאתם פותחים את תיבת הפנדורה הזו - שמלווה בסיכונים משפטיים ופליליים - תשאלו את עצמכם מה המחיר שהילדים ישלמו. לפעמים, הניצחון הגדול ביותר הוא לא לגלות את האמת הביולוגית, אלא להגן על האמת הרגשית של המשפחה ועל הזכות שלכם להיות הורים."

עו"ד ונוטריון מירב אהרון מתמחה בדיני משפחה וירושה דיגיטלית, מקרקעין ונזיקין, ופעילה חברתית לקידום זכויות וחקיקה.

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.

הכתבה בשיתוף zap משפטי