ימים ספורים לפני שארצות הברית פתחה במלחמה נגד איראן, זימן הנשיא דונלד טראמפ את ראש המודיעין הלאומי דאז, טולסי גבארד, לחדר הסגלגל ושאל אם מתקפה כוללת היא מהלך נכון. גבארד הציגה בפניו שורת אזהרות חמורות, שכמעט כולן התממשו בחודשים שלאחר מכן - כך עולה מתחקיר שפרסם היום (שלישי) ה"וול סטריט ג'ורנל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים בממשל אמרו אז לטראמפ כי איראן נמצאת בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלה זה עשרות שנים. לטענתם, זו הייתה הזדמנות נדירה לפרק את תוכנית הגרעין, להפיל את המשטר ולחזק את מורשתו של טראמפ כמשכין שלום.
גם בכירי הצבא הזהירו מפני אבדות, הידלדלות מלאי החימוש ובעיות כשירות בצבא האמריקני העמוס ממילא. סגן הנשיא ג'יי די ואנס הציע גישה זהירה יותר: לנסות תחילה להגיע להסכם, בין היתר משום שכלכלת איראן כבר קרסה תחת הסנקציות. לדבריו, אם המשא ומתן ייכשל, תהיה לטראמפ לגיטימציה רבה יותר לצאת למתקפה מהירה ומוחצת.
אלא שטראמפ השתכנע לבסוף מהאפשרויות ה"מכריעות" שהציגו לו שר ההגנה פיט הגסת', יו"ר המטות המשולבים הגנרל דן קיין ומפקד פיקוד המרכז האמריקני, האדמירל בראד קופר.
התוכנית כללה תקיפת משגרי טילים, מערכות מכ"ם, מפעלי נשק, אתרי אחסון מוקשים וספינות מלחמה, במקביל לחיסול צמרת המשטר בידי ישראל. לפי גורמים אמריקניים, טראמפ דחה את האזהרות וטען שהצבא יוכל להתמודד עם הבעיות ככל שיתעוררו.
המתקפה החלה ב-28 בפברואר, וטראמפ קרא לאזרחי איראן להפיל את ממשלתם. זמן קצר לאחר מכן נכנסו ראש ה-CIA ג'ון רטקליף והשליח סטיב ויטקוף לאירוע התרמה במאר-א-לאגו ובישרו לנשיא כי ישראל חיסלה את עלי חמינאי. טראמפ היה מרוצה כל כך עד שביקש מהם למסור את החדשות לקהל, שפרץ במחיאות כפיים.
אלא שהאופוריה התפוגגה במהירות. מוג'תבא חמינאי, שירש את אביו כמנהיג העליון, לא הראה סימני כניעה ומשמרות המהפכה השתלטו למעשה על המדינה והחלו לירות לעבר ספינות מסחריות במצר הורמוז.
סגירת הנתיב, שבו עוברת כחמישית מסחר הנפט והגז העולמי, הקפיצה את מחירי האנרגיה. מנהיגי מדינות במפרץ, ובהן ערב הסעודית וקטאר, פנו לבית הלבן וביקשו פתרון דיפלומטי שיאפשר לכל הצדדים לסיים את הלחימה בלי לאבד את כבודם.
המחיר האנושי והצבאי המשיך לעלות. לפי ההערכות שפורסמו, כ-3,000 איראנים ו-18 חיילים אמריקנים נהרגו בפעולות הקשורות למלחמה. הפנטגון מסר כי 756 חיילים אמריקנים נוספים נפצעו.
בסיסים אמריקניים ניזוקו, מלאי הנפט נשחק ומאגרי החימוש הצטמצמו. במקביל, המלחמה פגעה בסיכויי הרפובליקנים בבחירות האמצע והורידה את שיעור התמיכה בטראמפ לשפל בתקופת נשיאותו.
הניסיונות הדיפלומטיים הולידו הפסקת אש, אך איראן ניצלה אותה להנחת עשרות מוקשים במצר. ב-17 ביוני הושג הסכם ביניים לפתיחתו, שנועד לאפשר 60 ימי משא ומתן על הגרעין.
טראמפ הסביר למקורביו כי סקר פנימי הראה שכמעט 80% מהאמריקנים רצו הסכם שיביא לסיום המלחמה, ללא קשר לתוכנו. ואולם, זמן קצר לאחר מכן חידשה טהראן את התקיפות נגד ספינות.
בסוף יולי הורה טראמפ על מתקפה רחבה, שאותה תיאר כגדולה מסוגה מאז מלחמת העולם השנייה, אך נסוג בעקבות לחצים מצד מנהיגים באזור. תקופת המשא ומתן הסתיימה ב-17 באוגוסט ללא פריצת דרך. שלושה ימים לאחר מכן הכריז שר האוצר סקוט בסנט על מעבר למערכה של סנקציות ומצור ימי תחת השם "מבצע נידוי כלכלי", שנועדה להביא לקריסת המשטר.
כמעט חצי שנה אחרי שטראמפ הבטיח שהמלחמה תסתיים בתוך שישה שבועות, לא נראה לה סוף. לפי ה"ג'ורנל", הנשיא שוקל כעת להכריז על ניצחון אם מצר הורמוז ייפתח מחדש - גם ללא הסכם שיגביל את תוכנית הגרעין האיראנית.
"הכול היה צפוי - וגם נחזה מראש", אמר אריק ברואר, לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי. "אפשר למתוח קו ישיר מהיציאה למלחמה ללא יעד מדיני ברור ועד לניהול הכושל של הדיפלומטיה שנועדה לסיים אותה".