לקראת פתיחת שנת הלימודים, סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של כאלף הורים, בודק את השפעות מלחמת "שאגת הארי" על תלמידי ישראל. הסקר, שערכו מכון גיאוקרטוגרפיה ומרכז מנור, מציג תמונה מדאיגה של פגיעה רחבה לצד חוסר אמון במענה של משרד החינוך.
קרוב ל-90% מההורים מדווחים על פגיעה לימודית בילדיהם בעקבות המלחמה, 74% מדווחים על פגיעה חברתית, ומעל 80% על פגיעה נפשית. כשהפגיעה מורגשת בעוצמה הגבוהה ביותר בחינוך הממלכתי-עברי והממלכתי-ערבי.
הנתונים מראים שתלמידים שסבלו מביטולי שיעורים תכופים בשנה החולפת עקב מחסור במורים ספגו פגיעה כפולה בחירום, כש-77% מהם נפגעו קשות בלימודים - לעומת 37% בלבד בקרב מי ששגרתם נשמרה. שיעורים דומים נרשמו גם בפגיעה החברתית והנפשית.
רק 22.4% מכלל ההורים מביעים שביעות רצון מתפקוד משרד החינוך במלחמה. בנוסף, ההורים מביעים אי-אמון בפתרון של "למידה מרחוק", ומעדיפים על פניו סגירה מלאה של המערכת בחירום והחזרת ימי לימוד על חשבון החופשות, או למידה בקבוצות קטנות במקלטים אך ורק עם המורים הקבועים.
בעוד המערכת הממלכתית ספגה פגיעה קשה, הנתונים בחינוך החרדי נמוכים דרמטית, כש-63% מעידים על היעדר פגיעה חברתית ו-45.5% ללא פגיעה נפשית, נתון המצביע על שמירה על שגרה קהילתית או ניתוק מאירועי החירום.
עידו לויטה, ראש תחום נתוני חינוך במרכז מנור: "הנתונים מוכיחים כי מה שלא עובד בשגרה, לא יעבוד גם בחירום, ומי שנפגע מזה קשות הם התלמידים, בטח בזרמים בהם מושקעים פחות משאבים באופן עקבי. בנוסף, חוסר שביעות הרצון ממודל הלמידה מרחוק אינו מפתיע והוא לא נותן מענה לפערים שנפערו, בעיקר החברתיים והנפשיים. במציאות הביטחונית של ישראל, משרד החינוך לא יכול להיות מופתע כל פעם מחדש ו'לשלוף' פיתרון מהמותן, ועליו לגבש מתווה חירום מעודכן המבוסס על קשר עם המורים הקבועים, למידה פיזית מוגנת או החזרת ימי לימוד בחופשות, זאת כמובן, לצד טיפול שורש במצוקת כוח האדם שפוגעת במערכת ובחוסן הלאומי".