שותפות "בידיים טובות- המטה להשקעה בגיל הרך", בהובלת עמותת 121, הגישה היום (ראשון), הצעה לתוכנית לאומית חדשה לחינוך מלידה ועד גיל שלוש, שעלות יישומה המלאה מוערכת בתוספת של כ-8 מיליארד שקל בשנה. התוכנית, שהוגשה ע"י העמותה, מגיעה על רקע העובדה כי כשליש מהפעוטות בישראל נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל על ידי המדינה, וההורים נושאים בכ-70% מעלות המעונות. בנוסף, התוכנית באה להוריד את מספר הפעוטות במעונות, כשבזמנים אלו חלק מקבוצות הגיל יכולה להגיע ל-30.
כיום, בישראל חיים כ-550 אלף פעוטות עד גיל שלוש, אולם לפי הנתונים שהוצגו במסגרת התוכנית, רק כ-40% מהם נמצאים במסגרות מפוקחות וכשליש נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל. בעמותה מדגישים כי מדובר בשנים קריטיות להתפתחות, שבהן המוח מגיע לכ-90% מנפחו הסופי, וכי לחינוך איכותי בגילאים הללו עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחות הילד ועל צמצום פערים.
אחד הפערים המרכזיים שעליהם מצביעה התוכנית הוא היקף ההשקעה הציבורית. לפי הנתונים שהוצגו, ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך פחות מעשירית מהממוצע במדינות ה-OECD.
כתוצאה מכך, מימון החינוך במסגרות השונות מוטל על ההורים, שמממנים כ-70% מעלות המעונות, לעומת כ-25% בלבד במדינות המפותחות.
פערים משמעותיים נמצאים גם ביחס בין מספר המחנכות למספר הפעוטות, וכן בגודל הקבוצות. על פי החוק בישראל, עד גיל 15 חודשים מוקצית מחנכת אחת לשישה פעוטות, לעומת ממוצע של אחת לשלושה במדינות המפותחות. בגילאי 15 עד 24 חודשים מדובר במחנכת אחת לתשעה פעוטות לעומת אחת לשישה במדינות ה-OECD, ובגילאי שנתיים עד שלוש- מחנכת אחת ל-11 פעוטות, לעומת ממוצע של אחת לשבעה במדינות המפותחות.
בגודל הקבוצות הפער גדול אף יותר. עד גיל 15 חודשים החוק בישראל מאפשר קבוצה של עד 20 פעוטות, לעומת שישה לפי המלצות האקדמיה האמריקאית. בגילאי 15 עד 24 חודשים ניתן לשבץ עד 24 פעוטות בקבוצה, ובגילאי שנתיים עד שלוש - עד 30, בעוד שהמלצות האקדמיה האמריקאית עומדות על שמונה פעוטות בלבד בשתי קבוצות הגיל הללו.
לצד הצפיפות, בענף מתמודדים עם משבר כוח אדם. בישראל, המחנכות נדרשות להכשרה בהיקף של 220 שעות בלבד, וכמחצית מהן אינן בעלות הכשרה מקצועית, בעוד שברוב מדינות ה-OECD נדרשת השכלה אקדמית. לפי מחברי התוכנית, גם השכר ותנאי ההעסקה מקשים על גיוס עובדות ועל שימורן במערכת. בעיה נוספת היא היקף הפיקוח: כיום רק מסגרת שבה שבעה פעוטות ומעלה מחויבת ברישיון ובפיקוח. לפי ההצעה, האחריות הממשלתית תורחב למסגרות שבהן שלושה פעוטות ומעלה.
התוכנית החדשה, שגובשה לדברי השותפות על בסיס מחקר השוואתי ובשיתוף עשרות ארגונים, אנשי מקצוע וחוקרים, מבקשת להפוך את החינוך מלידה עד גיל שלוש לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בישראל. היא נשענת על שלושה עקרונות: חינוך איכותי, מסובסד ונגיש.
במסגרת שיפור איכות החינוך, מוצע להקטין משמעותית את הקבוצות. בגילאי חצי שנה עד שנה, על פי ההצעה, יתקיים יחס של מחנכת אחת לשלושה פעוטות וקבוצה של עד תשעה ילדים. בגילאי שנה עד שנתיים, תהיה מחנכת אחת לשישה פעוטות ועד 12 בקבוצה. בגילאי שנתיים עד שלוש, מחנכת אחת לשבעה ועד 14 ילדים בקבוצה.
עוד מוצע בתוכנית, כי בכל קבוצה תהיה מחנכת ראשית בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך. במקרה של מחסור בכוח אדם, תתאפשר הכשרה אקדמית מקוצרת בהיקף של חצי תואר. במקביל, מוצע להעלות את השכר בהתאם להשכלה, ולהצמידו לשכר הגננות בגילאי שלוש עד שש ולמסד הדרכה מקצועית קבועה.
גם מודל התשלום אמור להשתנות. על פי ההצעה, המדינה תגדיל משמעותית את חלקה במימון ותפעיל מנגנון סבסוד המבוסס על היכולת הכלכלית של המשפחה. התקצוב הכולל לפעוט במסגרת צפוי לעמוד על כ-4,000 ש"ח בחודש, בעוד שתשלום ההורים הממוצע יפחת לכ-2,000 שקלים בלבד.
כאמור, המהלך אינו זול. כיום, ההשקעה הממשלתית בחינוך מלידה עד גיל שלוש עומדת, על פי הנתונים שהוצגו, על כ-2 מיליארד שקל בשנה. ההשקעה כוללת סבסוד להורים - כ-2% מתקציב משרד החינוך, שעומד על כ-97 מיליארד שקל. לפי אומדן עמותת 121, יישום מלא של התוכנית ידרוש תוספת של כ-8 מיליארד שקלים מדי שנה, בהנחה שכ-342 אלף פעוטות ישתלבו במסגרות.
לצד זאת מוצע להאריך את חופשת הלידה ל-26 שבועות, בעלות מוערכת נוספת של כ-3.7 מיליארד ש"ח.
אלא שמחברי התוכנית טוענים כי בטווח הארוך ההשקעה תחזיר את עצמה ואף יותר מכך. ניתוח עלות-תועלת שערכה חברת 'נומריקס' עבור התוכנית מעריך כי מול עלות של כ-12.2 מיליארד שקלים, התועלות הכלכליות עשויות להגיע לכ-26.4 מיליארד ש"ח: כ-3.6 מיליארד שקלים מהגדלת השתתפות ההורים בשוק העבודה, כ-11.6 מיליארד מהגדלת התעסוקה וההכנסה העתידית של הפעוטות, וכ-11.2 מיליארד שקל מהפחתת פשיעה. על פי החישוב, התועלת הכלכלית כתוצאה מהתוכנית המוצעת, מוערכת בכ-14.2 מיליארד שקלים נטו.
טלי ניר, יו"ר ומייסדת עמותת 121, מסרה: "ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך רק עשירית מהממוצע במדינות המפותחות, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח: המעונות צפופים, השכר של המחנכות נמוך וקשה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי". לדבריה, כאשר מחנכת אחראית על מספר גדול מדי של פעוטות, קשה להעניק לכל ילד את תשומת הלב הדרושה ולזהות בזמן קשיים התפתחותיים.
על התוכנית המוצעת, אמרה ניר כי "התוכנית הלאומית שאנחנו מציעים נועדה להבטיח חינוך איכותי, מסובסד ונגיש לכל ילד, באמצעות שיפור התקינה, השקעה בהכשרת המחנכות ובשכרן והרחבת האחריות של המדינה על החינוך בגיל הרך".
בשותפות "בידיים טובות" מבקשים כעת להפוך את הסוגיה גם להתחייבות פוליטית לקראת הבחירות. הם קוראים למפלגות להתחייב כי בממשלה הבאה יוקם צוות בין-משרדי בראשות משרד החינוך, שיגבש תוכנית לאומית לחינוך מלידה עד גיל שלוש וימליץ על הצעדים והתקציבים הדרושים ליישומה.