כדי שגוש המשרתים - הגוש הממלכתי־ציוני - ינצח בבחירות הקרובות, ארבע מפלגות האופוזיציה המרכזיות חייבות להיצמד לאסטרטגיה אחת ברורה ולהפנים שהמפתח לניצחון הוא העברתם של 5־6 מנדטים מגוש המשתמטים, ולא מאבק פנים־גושי ו"גניבת מנדטים" בין המפלגות עצמן.
האסטרטגיה הגושית חייבת להתבסס על חמישה עקרונות:
העלאת שיעור ההצבעה. בבחירות האחרונות שיעור ההצבעה עמד על פחות מ־71%. בבחירות 1988 שיעור ההצבעה היה כמעט 80%. חשוב להדגיש ששיעור ההצבעה של הציבור החרדי והחרד"לי גבוה מאוד. כמו שנוכחנו לדעת לא פעם בעבר, בקרב החרדים גם המתים מנצלים את זכותם האזרחית להצביע ביום הבוחר... לעומת זאת, בקרב המיינסטרים הישראלי - הציבור העובד והמשרת - אחוזי ההצבעה הנמוכים הם בגוש דן ובאזור השרון.
אם בבחירות הקרובות שיעור ההצבעה הכולל יגיע ל־76% - תושג המטרה של החלפת ממשלת 7 באוקטובר והחזרת ממשלה ציונית שתעבוד למען עם ישראל. לכן חשוב לרכז מאמץ, לדרבן את הבוחרים ולהעלות את אחוז ההצבעה.
מניעת פיזור ובזבוז קולות. בבחירות האחרונות התמודדו לכנסת 40 רשימות ו־10 מנדטים ירדו לטמיון, בגלל אלה שלא עברו את אחוז החסימה. אפשר לראות שמאז בחירות 1977, כל "מפלגות האווירה", גם אלו שעברו את אחוז החסימה בפעם הראשונה, נעלמו לאחר מכן. זה התחיל עם יגאל ידין וד"ש ב־1977 והמשיך עם אין־ספור מפלגות: קדימה ואחורה, עם אחד ועם אחר, הדרך השלישית והדרך הרביעית, מפלגת הגמלאים ומפלגת התינוקות - כולן נעלמו כלא היו, והתופעה הזו רק פגעה ביציבות השלטונית.
עם כל הכבוד וההערכה לבני גנץ, גלעד ארדן, חילי טרופר, יולי אדלשטיין ויועז הנדל - אין להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה, וריצה שלהם תוריד בוודאות לגוש המשרתים לפחות 3־4 מנדטים. לכן כולנו חייבים לקרוא לבוחר הישראלי להצביע באופן אחראי, הצבעה אסטרטגית רק לאחת מארבע המפלגות העיקריות בגוש המשרתים.
לא ללכת להרפתקאות שיסתיימו בכישלון, או כמו שהיה אומר רפי גינת בכלבוטק: "לא להתפתות להרפתקאות ולעסקאות מפוקפקות, כי אחרת אוכלים אותה חזק ואוכלים אותה בגדול" - ובמקרה הזה זה לא ייגמר רק בחומוס מקולקל, אלא באסון למדינה. הפעם, בבחירות הגורליות ביותר בתולדות המדינה, כשהעתיד של כולנו מונח על השולחן - אסור להמר!
התמקדות במכנה המשותף ולא בנושאים שנויים במחלוקת. אין טעם לדבר על מדינה פלסטינית או על פינוי יישובים, דברים שלא יקרו, אלא להתמקד בנושאים המשותפים לכולנו: ועדת חקירה ממלכתית, שוויון בנטל וגיוס לכולם, לימודי ליבה, אובדן המשילות והחזרת הביטחון האישי, מגבלת שתי קדנציות לראש ממשלה, כינון חוקה וכדומה.
יש למנוע כל ניסיון לסכסך בין השותפים העתידיים בקואליציה. אסור לאפשר קניבליזם פוליטי בתוך הגוש, ואני מתחייב שלא יהיו צירים או בריתות זה נגד זה. הדרישה שכבר עכשיו כל מפלגות האופוזיציה יצהירו שראש המפלגה הגדולה יהיה מועמדן לראשות הממשלה היא טעות קשה, הנובעת מחוסר ניסיון פוליטי. בבחירות האחרונות הגיעה יש עתיד להישג מדהים של 24 מנדטים, אבל כולנו ישבנו באופוזיציה ואכלנו עם כל תושבי המדינה חצץ ומרורים, ולכן אסור שזה יקרה שוב.
מקסום הפוטנציאל האלקטורלי של כל מפלגה. אלו שתומכים בבנט ובלפיד רוצים לראות את בנט ראש ממשלה, ואלו שתומכים בישראל ביתנו רוצים לראות אותי כראש ממשלה. אם בנט יכריז על תמיכה באיזנקוט, הוא יאבד מיד 3־4 מנדטים, ואם אני אעשה זאת, ישראל ביתנו תאבד לפחות 2 מנדטים. רק מעט מהקולות האלו ילכו לאיזנקוט, ורובם המוחלט יעברו לגוש נתניהו או לא יגיעו להצביע. זה יהיה רווח קטן לאיזנקוט והפסד גדול לגוש כולו. לכן כולנו חייבים לרוץ עד הסוף ולהציג את מועמדותנו לראשות הממשלה.
הצגת נוסחה מנצחת. אני מבטיח שלאחר הניצחון המוחץ של גוש המשרתים - הגוש הממלכתי־ציוני - אציג נוסחה שכולם יקבלו אותה ויהיו מרוצים, ותוך ימים ספורים מסיום הבחירות נכריז על מועמדנו לראשות הממשלה.
רק החלטה נחושה של כולנו להיצמד לעקרונות האלו ולדבוק באסטרטגיה גושית תביא לנו ניצחון חד וברור. לתשומת ליבם של כל חבריי לאופוזיציה.