הקרע במפרץ: ממגעים לשחרור מיליארדים ל"שכירת חרב"

בתקשורת האיראנית האשימו היום (רביעי) את איחוד האמירויות בטענה כי החלטתה לעצור את הקשרים הכלכליים עם טהרן היא חלק מהמערכה האמריקנית להעמקת בידודה הפיננסי של איראן. בכלי תקשורת איראנים נטען כי ההחלטה התקבלה קודם לכן בארצות הברית והועברה לאבו דאבי, וכי וושינגטון הורתה לאמירויות לעצור את הסחר והעסקאות הפיננסיות עם תום תקופת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן.

סוכנות הידיעות האיראנית פארס, שמזוהה עם המחנה השמרני, הציגה אף היא את המהלך כחלק מ"השתתפותה של ממשלת האמירויות במלחמה הכלכלית והצבאית של ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית". בטור נוסף שפורסם בסוכנות תחת הכותרת "האמירויות והמחיר הכבד של הבגידה", תוארה אבו דאבי כ"שכירת חרב בשירות היעדים הציוניים-אמריקניים באזור".

"האמירויות משמשת כבר שנים, מתחת לפני השטח, כמוציאה לפועל של האינטרסים הכלכליים ושל הוראות אדוניה המערביים", נכתב בטור. "המשחק החדש הזה הוא ניסיון לזכות בשביעות רצונה של וושינגטון, אבל הם שוכחים שבמשוואות המורכבות של האזור - לבגידה לעולם יש מחיר". הכותב אף הזהיר כי בפני האמירויות ניצבת הבחירה בין "חזרה להיגיון האזורי" לבין נשיאה ב"תוצאות הכואבות של הבגידה האסטרטגית".

כלי תקשורת איראניים רבים מקדמים בשבועות האחרונים את הטענות הללו, לפיהן מדינות המפרץ נענות ללחץ האמריקני בשל החשש מסנקציות. בסוכנות תסנים נטען בעבר כי האמירויות ומדינות נוספות מעכבות כספים איראניים משום שהן מעריכות ש"מחיר ההפרה של הוראות ארה"ב" יהיה גבוה יותר ממחיר הפרת התחייבויותיהן כלפי איראן. מנגד, משרד החוץ האיראני טרם ייחס רשמית את החלטת אבו דאבי להוראה אמריקנית.

משרד החוץ של איחוד האמירויות הודיע הלילה על עצירת כל הפעילויות, חילופי הסחר והעסקאות הפיננסיות עם איראן - עד להודעה חדשה. אפרה אלהאמלי, מנהלת מחלקת התקשורת האסטרטגית במשרד, אמרה כי ההחלטה התקבלה "לנוכח ההסלמה האזורית שפגעה בשלום ובביטחון האזוריים והבינלאומיים".

אלהאמלי הדגישה כי האמירויות מוסיפה לראות בדיאלוג, בשיתוף פעולה ובאינטגרציה אזורית אמצעים חיוניים לקידום השלום והיציבות. היא הוסיפה שאבו דאבי מחויבת לשמירה על שלמותה של המערכת הפיננסית הבינלאומית, בהתאם לחוק הבינלאומי ולתקנים העולמיים המחמירים ביותר.

בהודעה הרשמית לא נאמר במפורש כי עצירת הסחר היא תגובה לירי הטילים שיוחס לאיראן. עם זאת, היא פורסמה שעות ספורות אחרי שמשרד ההגנה האמירתי הודיע על זיהוי שני טילים בליסטיים שהגיעו מכיוון איראן.

המשמעות האפשרית של ההחלטה חורגת בהרבה מיחסי שתי המדינות. לפי אל־ג'זירה, איחוד האמירויות היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של איראן בעולם, אחרי סין, והשותפה הערבית והמפרצית הגדולה ביותר שלה. היקף הסחר הלא־נפטי בין המדינות נע בין 27 ל-29 מיליארד דולר בשנה, ולפני המשבר אף הוצגה תוכנית משותפת להעלותו ל-30 מיליארד דולר.

אחד העיתונים האיראנים העריך כי המהלך עלול לחסום כרבע מסחר החוץ האיראני. לפי הנתונים שפרסם, בעשרת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הקודמת הסתכם סחר הסחורות של איראן בכ-94.1 מיליארד דולר, ומתוכם כ-21.3 מיליארד דולר - 22% - היו קשורים לאמירויות. חלקה של האמירויות בייבוא האיראני היה גדול אף יותר והגיע לכ-30%, בעוד שבייצוא האיראני היה חלקה כ-14%.

דובאי ונמל ג'בל עלי משמשים במשך שנים שער מרכזי לסחורות המיועדות לאיראן. מוצרים שמקורם במזרח אסיה, באירופה ובאפריקה נשלחים תחילה לאמירויות ומשם מיוצאים מחדש לשוק האיראני. במקביל משמשת דובאי מרכז חשוב עבור חלפני כספים, סוחרי זהב וחברות איראניות המנסות לפעול תחת הסנקציות המערביות.

בתקשורת הפרסית הזהירו כי אם איראן לא תמצא חלופה לאמירויות או לא תשיג הארכה של ההסדרים עם ארה"ב, מחסור בכסף ובסחורות עלול להחריף את הלחץ על כלכלתה. גם בפארס הודו בעבר כי התלות בג'בל עלי היא נקודת תורפה משמעותית בשרשרת האספקה האיראנית, אף שהסוכנות ניסתה להציג את נתיבי פקיסטן, הים הכספי, מרכז אסיה והמסילות לסין כחלופות מתפתחות.

אלא שפארס עצמה דיווחה כי החלופה הפקיסטנית עדיין מתקשה לספק מענה מלא: יותר מעשרת אלפים מכולות נתקעו בנמל קראצ'י במהלך המלחמה, חלק מהפעולות הלוגיסטיות הדרושות טרם הוסדרו והעלויות עדיין אינן תחרותיות. המשמעות היא שגם אם טהרן פועלת להפחתת תלותה באמירויות, לא ניתן להחליף במהירות את התשתיות, רשתות הסחר והמערכת הפיננסית שנבנו בדובאי לאורך עשרות שנים.

המשבר החל אמש, כשמערכות ההגנה האווירית באמירויות זיהו איום טילי. לתושבים נשלחו הודעות שבהן התבקשו לתפוס מיד מחסה בתוך מבנה, להתרחק מחלונות, מדלתות ומאזורים פתוחים ולהמתין להנחיות רשמיות. בהמשך נמסר להם כי המצב בטוח וכי ניתן לשוב לפעילות רגילה.

משרד ההגנה האמירתי מסר כי זוהו שני טילים בליסטיים שהגיעו מאיראן. לפי אבו דאבי, אחד מהם נפל מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה והשני בתוכם. בהמשך נמסר כי ההערכה היא שהטילים נועדו לפגוע בתנועה הימית ולא שוגרו במכוון לעבר שטח האמירויות. לא דווח על נפגעים או על נזק.

דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, דחה לחלוטין את ההאשמה. הוא אמר כי ייחוס הירי לאיראן הוא "חסר בסיס", מנוגד לעקרון השכנות הטובה ופוגע במאמצים לבניית אמון ולמניעת הסלמה באזור. בקאאי הזהיר גם מפני "פעולות דגל כוזב", וקרא למדינות האזור שלא להפנות האשמות לא מבוססות כלפי טהרן. ערוץ אל־עאלם האיראני טען כי איראן לא תקפה את האמירויות וכי כאשר היא מבצעת פעולה צבאית - היא נוהגת לקבל עליה אחריות בהודעה רשמית.

העימות הנוכחי מגיע לאחר חודשים של תנודות חריפות ביחסים. האמירויות הייתה אחת ממדינות המפרץ שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהירי האיראני בשלבים הראשונים של המלחמה. תקיפות שיוחסו לטהרן גרמו נזק לנמלים, לשדות תעופה ולמתקנים נוספים, ובשבועות האחרונים דיווחה חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי על פגיעות בכמה מכליות שלה במצר הורמוז.

למרות זאת, רק לפני כחודשיים דווח על מגעים להסדרה רחבה בין טהרן לאבו דאבי. לפי מקורות ששוחחו אז עם רויטרס, האמירויות שקלה להעמיד לרשות איראן נכסים מוקפאים בשווי של עד עשרה מיליארד דולר, כשיותר משלושה מיליארד דולר מהם כבר הועברו לכאורה. אבו דאבי הכחישה כי שחררה או העבירה כספים איראניים.

לפי אותו דיווח, המגעים הואצו לאחר ביקור בכירים איראנים באבו דאבי ופגישתם עם טחנון בן זאיד, היועץ לביטחון לאומי של האמירויות. ההסדר שנדון כלל לכאורה את הפסקת התקיפות על האמירויות, שיקום היחסים, שיתוף מידע ושיתוף פעולה כלכלי - בתמורה לשחרור הכספים. כעת, בתוך זמן קצר, היחסים עברו ממגעים לשחרור מיליארדים ולשיקום שיתוף הפעולה - לעצירה מוחלטת של הסחר ולחילופי האשמות ב"בגידה" ובשירות האינטרסים האמריקניים.