החלטה חדשה של בית משפט פדרלי בוושינגטון נוגעת ישירות באחת המחלוקות הבולטות בשיח האמריקני סביב אנטישמיות וישראל: האם פעולה המוצגת כאנטי-ישראלית או אנטי-ציונית יכולה, בנסיבות מסוימות, להיחשב מבחינה משפטית גם לפגיעה ביהודים בשל זהותם.
השופט הפדרלי טרוור מקפאדן דחה אמש (שלישי) חלק ניכר מהבקשה לסילוק תביעה שהגישה קימרה סאמרול, פעילה יהודייה פרו-ישראלית, לאחר שלטענתה הותקפה במהלך הפגנה בוושינגטון כשעטתה דגל ישראל.
בהחלטתו קבע השופט כי סאמרול הציגה בשלב זה טענה מספקת לאפליה על פי סעיף 1981 לחוק זכויות האזרח הפדרלי, באופן שמאפשר לעיקר התביעה להמשיך להתברר.
ההחלטה מעניקה משמעות מיוחדת לחפיפה האפשרית בין סמליה של מדינת ישראל לבין הזהות היהודית. מקפאדן התמקד במגן דוד המופיע במרכז דגל ישראל וקבע כי הוא משמש גם כסמל של העם היהודי.
לדבריו, משיכה מכוונת בדגל ישראל הקשור סביב צווארה של אישה יהודייה כדי לחנוק אותה היא "ראיה ישירה לאפליה גזעית", ותקיפה הכרוכה בסמל המזוהה עם קבוצה המוגנת בחוק יכולה לשמש ראיה משמעותית למניע מפלה.
המקרה התרחש בנובמבר 2024, במהלך הפגנה סמוך לבניין דירקסן של הסנאט בוושינגטון. לפי כתב התביעה, סאמרול עטתה דגל ישראל כגלימה. ג'נין עלי, שהשתתפה בהפגנה נגד ישראל, התקרבה אליה מאחור ומשכה בחוזקה בדגל, שהיה קשור סביב צווארה. כתוצאה מכך, לטענת סאמרול, היא נחנקה לזמן קצר. היא הזעיקה את המשטרה ועלי נעצרה.
אחת מטענות ההגנה נגעה בדיוק לקו המפריד שעומד בשנים האחרונות במרכזו של ויכוח ציבורי נרחב בארצות הברית: התנגדות למדינת ישראל אינה בהכרח אנטישמיות. ההגנה טענה כי מעשיה של עלי נבעו מהתנגדותה לישראל ולא מעוינות כלפי יהודים.
אלא שמקפאדן סירב לקבל את הטענה הזאת כעילה לסילוק התביעה. לדבריו, זו "מתיחת גבולות גדולה" כשאדם מתאר משיכה בדגל הקשור סביב צווארו של אדם כביטוי להתנגדות למדיניות של מדינה. "תקיפה אינה צורה לגיטימית של מחאה", קבע.
השופט הוסיף כי לנתבעת לא הייתה, לפי הטענות שהונחו בפניו, סיבה להניח שסאמרול קשורה לממשלת ישראל. לכן ניתן באופן סביר לראות באירוע תקיפה של אישה יהודייה שעטתה את הדגל כביטוי לזהותה ולמורשתה. המשמעות המשפטית של ההחלטה אינה שכל התנגדות לציונות או ביקורת על ישראל הופכות לאנטישמיות.
עם זאת, היא מציבה מגבלה משמעותית על האפשרות להשתמש בהבחנה שבין השניים כהגנה גורפת: כאשר יהודי מותקף תוך התמקדות בסמל ישראלי שהוא גם סמל יהודי, הטענה כי המעשה כוון "רק נגד ישראל" אינה בהכרח שוללת טענה לאפליה אנטי-יהודית.
ה-National Jewish Advocacy Center, המייצג את סאמרול, הגדיר את ההחלטה "ניצחון ענק". יו"ר הארגון, מארק גולדפדר, התמקד בדיוק במשמעות הזו של הפסיקה. "התירוץ 'זה רק אנטי-ציונות ולא אנטישמיות' הועלה, נטען ונדחה. ברשומות", כתב גולדפדר ברשת X.
לדבריו, נאשמים שינסו להעלות טענה דומה בתיקים עתידיים עשויים למצוא את ההחלטה הזו משמשת נגדם כתקדים משפטי.
מקפאדן דחה גם בקשה לעיון מחדש בצו מניעה זמני שהוצא קודם לכן ומחייב את עלי להתרחק מסאמרול, וכן דחה את מרבית הטענות שבאמצעותן ביקשה ההגנה לסלק את התביעה. עם זאת, הוא דחה עילת תביעה אחת שעסקה בגרימה מכוונת של מצוקה רגשית.
ההחלטה נשענת על פסיקה אמריקנית קודמת המכירה ביהודים כקבוצה המוגנת במסגרת חוקי זכויות אזרח פדרליים מסוימים. מבחינת הארגון המייצג את סאמרול, מדובר בחיזוק נוסף לכך שההגנות המשפטיות מפני אפליה גזעית חלות גם על יהודים.
עם זאת, ההליך עצמו טרם הסתיים, ובית המשפט לא הכריע כי עלי אכן פעלה ממניע אנטישמי או שהיא אחראית לטענות המיוחסות לה. ההחלטה ניתנה בשלב מקדמי ומשמעותה שעיקר טענותיה של סאמרול חזקות דיין מבחינה משפטית כדי להמשיך להתברר.
ועדיין, דווקא בשיח האמריקני שבו הגבול בין אנטי-ציונות לאנטישמיות עומד במוקד ויכוח פוליטי ומשפטי מתמשך, ההחלטה מספקת קביעה משמעותית: הצגת מעשה כאנטי-ישראלי אינה מעניקה לו באופן אוטומטי חסינות מטענה שהוא גם מפלה יהודים