ד"ר טל שביט, מנהל מערך הפוריות באסותא רמת החייל, הגיב היום (שלישי) לראשונה לחשש לטעות בשימוש בזרע תורם, זאת לאחר שמטופלת שעברה טיפולי פוריות בבית החולים טענה כי בדיקה גנטית שערכה העלתה כי זהות התורם שממנו נולדו ילדיה שונה.
לדבריו, הבדיקה באסותא עדיין בעיצומה ואין בשלב זה מסקנה סופית באשר למה שאירע, אולם הממצאים שנאספו עד כה אינם מצביעים על כשל רוחבי או על סכנה למטופלות נוספות.
"אנחנו קיבלנו פנייה ממטופלת שלנו שמטופלת כאן לאורך שנים, ונולדו לה בעקבות הטיפולים שני ילדים, אחד מטיפולים ב-2022 והשני מטיפולים בסוף שנת 2025. היא ילדה לפני פחות מחודשיים", סיפר ד"ר שביט.
בהמשך הוסיף כי "ברגע שהתקבלה הפנייה, הדבר הראשון שעשיתי היה ליצור איתה קשר ולהבטיח שנעשה בירור מלא". לדבריו, לצד הבירור המקצועי, באסותא ביקשו להציע למטופלת גם ליווי רגשי. "אתה מבין את החרדה. עולמה חרב עליה. יש לה שני ילדים, ופתאום עולה האפשרות שאולי הם לא מאותו תורם שהיא רצתה", אמר.
"כרופא, המטרה שלך היא לעזור לאנשים. אתה נשבע שלפני שאתה עוזר, לא תגרום נזק. כשמגיעה אישה ומתארת סיטואציה כזאת, אתה חייב להתייחס אליה במלוא הרצינות", המשיך וסיפר ראש מערך הפוריות.
לדברי ד"ר שביט, הבדיקה הראשונית של הרישומים שנערכה עד כה אינה מצביעה על כך שנעשה שימוש בזרע שאינו תואם לזה שנועד למטופלת. עם זאת, הוא מדגיש כי התחקיר טרם הסתיים: "אני כן יכול להגיד שבבירור שעשינו עד עכשיו, לפחות כל הרישומים אומרים שהשתמשנו בזרע שעל פי הרישום הוא הזרע הנכון", אמר. "יש עוד בדיקות שאנחנו עושים ואין עדיין ממצאים סופיים".
אחת האפשרויות שנבדקות היא האם הכשל, ככל שאכן היה כזה, יכול היה להתרחש בנקודה שאינה משתקפת ברישום עצמו. ד"ר שביט נמנע מלקבוע היכן אירעה טעות, אם בכלל, והבהיר כי תהליך הטיפול בזרע תורם כולל מספר נקודות לאורך הדרך.
"יש כאן מסלול שכולל מספר רב של נקודות. זה יכול להיות ביחידה ויכולים להיות גם דברים מחוץ ליחידה", הסביר. "אבל כמנהל היחידה אני חייב קודם כל לבדוק אצלי. אני לא משחק פינג-פונג עם מטופלות. גם אם לכאורה משהו יכול היה לקרות במקום אחר, קודם כל אני אומר: 'בואו נבדוק אצלנו'. אני לוקח אחריות על מה שקורה אצלי וחייב לוודא שלא היה אצלנו כשל".
לדבריו, הבדיקה אינה מתמקדת רק בטיפול האחרון. "אנחנו בודקים את כל התהליך. מהרגע שהמטופלת פנתה בפעם הראשונה לאסותא ועד היום. אנחנו לא בודקים נקודה אחת ולא טיפול אחד, אלא כל נקודה שבה יכול היה להתרחש אירוע".
"בסבירות מאוד גבוהה אין השפעה רוחבית"
החשש המרכזי בעקבות הפרסום נוגע לאפשרות שמדובר בתקלה רחבה יותר שעלולה להשפיע על מטופלות נוספות שטופלו באסותא. שביט אומר כי לפי הבדיקה שנעשתה עד כה, אפשרות זו נראית בסבירות נמוכה מאוד.
"הדבר העיקרי שהטריד אותי, בעיקר לאור האירוע הקודם, הוא לדעת שאין שום השפעה על מטופלות נוספות", אמר ד"ר שביט. "פה אני יכול להגיד שבסבירות מאוד מאוד גבוהה, אחרי שהתחקיר הושלם כמעט במלואו - גם אם היה אירוע, ואני עדיין לא יודע אם היה, לא מצאנו כרגע כשל שיש לו השפעה רוחבית על מטופלות נוספות".
עוד הוסיף שביט כי "יש לי מטופלות שקיבלו את הפרסום והן מודאגות ורוצות לדעת. כל פנייה מקבלת התייחסות. אין דבר כזה שאישה תפנה ונגיד לה סתם 'הכול בסדר'. אם צריך לבדוק את המקרה שלה, אנחנו בודקים ונותנים תשובה".
ד"ר שביט ביקש גם להרגיע את אלפי הנשים הנמצאות כיום בטיפולי פוריות. "יש לנו פה אלפי מטופלות שנמצאות כרגע בטיפול והן מוטרדות. יש קשר הדוק בטיפולי פוריות בין הגוף לנפש, והמתח והחרדה יכולים לפגוע באיכות וביעילות הטיפול. לכן חשוב לנו מאוד להבין במהירות אם היה אירוע, ואם כן האם הוא נקודתי".
מערכת אלקטרונית לזיהוי כל דגימה
ד"ר שביט התייחס גם לשינויים שביצעה אסותא בעקבות אירוע החלפת העוברים בשנת 2022. לדבריו, אותו אירוע "טלטל את כל מערכת הפוריות של אסותא" והוביל לשינוי משמעותי בתהליכי הבקרה והבטיחות ביחידות ה-IVF.
"בעקבות האירוע הזה עשינו מהפך ביחידות ה-IVF. הדגש הוא על בטיחות ואיכות", אמר. לדבריו, לצד הבקרה האנושית הוכנסה מערכת RI Witness, שנועדה לבצע זיהוי אלקטרוני של הדגימות לאורך שלבי הטיפול.
"לא רצינו להסתמך רק על הגורם האנושי. כמה שהאדם טוב ומיומן, כולנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות", הסביר שביט. "יש מדבקת RFID על כל דגימה, זרע, ביצית ועובר. כל שלב שבו ביצית, זרע או עובר עוברים ממקום למקום מתויג ומזוהה אלקטרונית".
לדבריו, המערכת רלוונטית במיוחד לבדיקת הטיפול שהוביל ללידת הילד השני, שנולד לפני פחות מחודשיים. "הבדיקה הראשונית לגבי הטיפול מ-2025, במערכת הדיגיטלית וב-RI Witness, הראתה שהכול מדויק. אין התרעה על mismatch. זה מבחינתנו ממצא מאוד משמעותי".
הבדיקה הגנטית נעשתה בחו"ל
באשר לבדיקה הגנטית שהובילה לפניית המטופלת, ד"ר שביט הדגיש כי באסותא עדיין בוחנים את משמעותה וכי זו בוצעה בחו"ל. לדבריו, בישראל בדיקות לקביעת הורות כפופות להליך משפטי, ולכן בית החולים אינו מסתפק בתוצאה שהועברה אליו לצורך קביעת מסקנות סופיות.
"גם אם הבדיקה מהימנה וגם אם לא, אני חייב להתייחס אליה כאילו היא נכונה ולבדוק לעומק", אמר. לדבריו, מהמידע שהועבר אליו עולה כי הבדיקה מצביעה על כך שהמטופלת היא אמם הביולוגית של שני הילדים. "בעיניי זה סופר חשוב, וזה מבדיל את האירוע הזה מהאירוע שהיה ב-2022".
יחידת ה-IVF באסותא רמת החייל היא מהגדולות בישראל. לדברי שביט, מתבצעים בה כ-12.5 אלף מחזורי טיפול בשנה, ובשנת 2024 נולדו בעקבות הטיפולים ביחידה יותר מ-2,000 ילדים. לדבריו, מדובר בכ-21% מהילדים שנולדו בישראל באמצעות IVF באותה שנה.
ד"ר שביט ציין כי מאז אירוע 2022 היחידה נתונה לבקרות פנימיות וחיצוניות רבות, וכי בשנת 2025 נערכה בה ביקורת של משרד הבריאות. "אנחנו פועלים בהתאם לכל רגולציה וכל הנחיה שקיבלנו ממשרד הבריאות. יש אצלנו המון בקרות, פנימיות וחיצוניות, ואנחנו כל הזמן לומדים ומשתפרים כדי שאירועים כאלה לא יקרו", אמר.
לדבריו, משרד הבריאות עודכן מיד עם קבלת הפנייה מהמטופלת, והבדיקה מתבצעת בשיתוף ובשקיפות מולו. "אני מתרכז בהנחה שאני חייב להיות הכי טוב ושאצלי אסור שדברים כאלה יקרו. אסור", סיכם שביט. "זה דיני נפשות. אנחנו משקיעים עכשיו את מרב הקשב כדי להבין אם קרה משהו, מה קרה, למה קרה ואיך מוודאים שלא יקרה שוב. כשיהיו לנו ממצאים, נעדכן בשקיפות מלאה".