הפנטגון בוחן מחדש את היקף פריסתו הצבאית במזרח התיכון, ובפרט את האפשרות לצמצם את נוכחות הכוחות האמריקניים במפרץ הפרסי, כך דיווח ה"וושינגטון פוסט" מפי שמונה גורמים, בהם בכירים ואנשים המעורים בנושא. מדובר בסימן ראשוני לכך שהמלחמה עם איראן עשויה לחולל שינוי משמעותי בנוכחות הצבאית האמריקנית באזור, לאחר שחודשים של תקיפות איראניות גרמו נזק כבד לבסיסי ארצות הברית במפרץ.
שר ההגנה פיט הגסת' טרם הורה על בחינה רשמית של פריסת הכוחות באזור, ובכיר בפנטגון הגדיר את העבודה המתנהלת כ"תכנון אחראי", שעשוי לסייע לממשל להכריע אם וכיצד לשקם את הבסיסים שנפגעו. "יהיה צורך לקבל החלטות בנוגע לחלק מהדברים האלה", אמר.
מתחילת השנה תגבר הצבא האמריקני את האזור בספינות מלחמה, במטוסי קרב, במערכות הגנה אווירית ובאמצעים צבאיים נוספים, כדי להגן על כוחותיו ולבצע יותר מ-13 אלף תקיפות נגד איראן.
הבסיסים האמריקניים הגדולים והקבועים ביותר במזרח התיכון נמצאים במפרץ הפרסי. בבחריין שוכן מטה הצי החמישי, ובמדינות אחרות, ובהן כווית, מוצבים כוחות ונכסים של צבא היבשה וחיל האוויר. לפי ה"וושינגטון פוסט", יותר מ-200 מתקנים אמריקניים ניזוקו או נהרסו במהלך המלחמה. "המלחמה המחישה היטב את הפגיעות של הכוחות האמריקניים באזור", אמר מייקל רטני, שכיהן כשגריר ארצות הברית בסעודיה וכסגן ראש הנציגות האמריקנית בקטאר.
עוד לפני פרוץ המלחמה בפברואר פינה פיקוד המרכז רבים מבסיסיו, לאחר שקבע כי הם חשופים מדי לתקיפות טילים וכטב"מים איראניות מכדי להמשיך לאייש אותם כרגיל. גורם המעורה בשינויי הפריסה אמר כי ייתכן שחלק מהמעבר מהמתקנים הגדולים במפרץ יישאר בתוקף גם לאחר המלחמה. "איראן חושבת שאנחנו נמצאים במקומות המסורתיים", אמר. "ואנחנו לא".
בדיונים משתתף גם מפקד פיקוד המרכז, האדמירל בראד קופר, שלדברי גורם אמריקני תומך בבחינת האפשרות להעביר כוחות מערבה מהמפרץ הפרסי. בין החלופות שנבחנות נמצאת העברת חיילים וציוד לירדן, לישראל או לחוף הים האדום בסעודיה. רטני העריך כי מהלך כזה עשוי להפחית חלק מהלחץ, אך הדגיש כי המרחק הנוסף אינו "פתרון מושלם". איראן כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לפגוע במטרות מרוחקות בירדן ובישראל, ובחודש שעבר נהרגו ארבעה חיילים אמריקנים בתקיפה איראנית בירדן.
מנגד, גורמים ניציים בוושינגטון מציעים להעביר לישראל כוחות ונכסים צבאיים אמריקניים נוספים. דוח שפרסם במרץ "המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה" קרא להרחיב את הנוכחות האמריקנית בבסיס עובדה. לקראת מבצע "זעם אדיר" שלחה וושינגטון לבסיס מטוסי קרב חמקניים מסוג F-22 ראפטור. עם זאת, בממשל טראמפ קיימת מחלוקת על ההצעה, בשל חשש שנוכחות מורחבת בישראל תיצור פגיעות בתחום סיכול הריגול, על רקע החשש הגובר בפנטגון מפני ריגול ישראלי.
הבחינה צפויה גם להחריף את המחלוקת בין המצדדים בהתערבות צבאית לבין גורמים בממשל הסבורים שעל הפנטגון לצמצם חלק מהתחייבויותיו הביטחוניות באזור, ולהתמקד בהגנה על ארצות הברית ובהרתעת יריבות חזקות יותר, כמו סין.
לכל צמצום יהיו גם השלכות על מדינות המפרץ, הנשענות זה עשרות שנים על הכוחות האמריקניים להגנתן. נסיגה אזורית עלולה להותיר אותן ללא יכולת מספקת להתגונן מפני תקיפות איראניות, ופיתוח יכולות עצמאיות או יצירת שותפויות עם מעצמות אחרות עשויים להימשך חודשים ואף שנים. מתקפות התגמול של טהרן נגד הבסיסים במפרץ כבר עוררו תסכול בקרב בעלות בריתה המרכזיות של ארצות הברית, הסבורות שממשל טראמפ לא התייעץ עמן כראוי לפני פתיחת המלחמה.
הפנטגון העריך כי עלות המלחמה תגיע לכ-37.5 מיליארד דולר עד סוף ספטמבר, אך הסכום אינו כולל את שיקום הבסיסים. החשב הראשי של משרד ההגנה, ג'ולס הרסט השלישי, אמר לסנאט במאי כי עלויות השיקום לא נכללו משום שהממשל טרם החליט כיצד לבנות מחדש את המתקנים שנפגעו. מכון המחקר "אמריקן אנטרפרייז" העריך באפריל כי תיקון הבסיסים שהותקפו יעלה כחמישה מיליארד דולר.
גורמים המעורים בבחינה הדגישו כי שינויים קבועים בפריסת הכוחות עדיין רחוקים ויחייבו את אישורם של בכירים בממשל. ביוני חתם הנשיא דונלד טראמפ על הסכם שלום ראשוני עם טהרן ואותת כי המלחמה מתקרבת לסיומה, אך ההסכם קרס ושני הצדדים המשיכו מאז להחליף מהלומות לסירוגין.
במקביל, לשכת תת-שר ההגנה למדיניות אלברידג' קולבי עורכת בחינה פומבית של הנוכחות הצבאית האמריקנית בנאט"ו, לאחר שממשל טראמפ הודיע על הוצאת אלפי חיילים מגרמניה ומפולין. הבחינה צפויה להסתיים בדצמבר.