ביוביות ששופכות את תכולתן בשטח, שפכים הזורמים לערוצי נחלים - ופסולת שמושלכת שוב ושוב בשטחים הפתוחים: דו"ח של מחלקת הקרקעות במועצת בנימין שפורסם היום (שלישי) תיעד 19 אירועי איכות סביבה בחודש יולי בלבד.
מבט על מפת האירועים מגלה כי הנזק חורג מתחומי האזור ובמועצה מזהירים כי מה שנשפך בהרי בנימין לא נשאר שם: מכביש 443 ומרחב מודיעין, דרך אזור עלי ומעלה לבונה ועד נחל פרת שבפאתי ירושלים. הנתונים נאספו באמצעות תצפיות ודיווחים של סיירי הקרקעות של המועצה.
כך לדוגמה במערב בנימין, לא הרחק ממודיעין ומציר 443, נתפסה משאית כשהיא שופכת עפר באזור הכפר בית עור פוקא. באזור בית עינאן, הסמוך אף הוא למרחב שבין ירושלים למודיעין, תועד מפגע נוסף. ובנחל סלמאן שבמערב בנימין כבר תועדו ביוביות כשהן שופכות ביוב באזור הנחל, אחת מהן נתפסה בשעת מעשה.
עשרות קילומטרים משם, בלב בנימין ובסמוך לציר 60, חוזרת אותה תמונה. באזור בורקא התקבלו במהלך יולי מספר דיווחים על מפגעים סביבתיים. בתחילת החודש דווח על ביובית ששופכת פסולת בנחלות שמדרום לכפר. ימים ספורים לאחר מכן נתפסה ביובית נוספת בפאתי בורקא, ובהמשך החודש שוב התקבל דיווח מאותו אזור. לא אירוע חד-פעמי, אלא אותו מרחב שחוזר שוב ושוב בדו"ח.
צפונה משם, באזור מעלה לבונה ועל ציר הנסיעה המרכזי שבין בנימין לשומרון, נתפסה ב-20 ביולי רכב מסוג ביובית כשהוא שופך ביוב סמוך לצומת מעלה לבונה, לאחר שאותרה על ידי חווה שעלתה תקופה קצרה קודם לכן אל השטח. במקרה הזה הצליחו הכוחות להגיע בזמן. במקרים רבים אחרים זה נגמר אחרת: בשמונה מתוך 19 אירועי איכות הסביבה שתועדו במהלך החודש, החשודים או כלי הרכב כבר הסתלקו לפני הגעת הכוחות.
והזיהום מגיע גם לאחד מאתרי הטבע המוכרים והפופולאריים בישראל. בנחל פרת, מרחק נסיעה קצר מירושלים ומאזור מעלה אדומים, תועדה במהלך החודש שפיכת פסולת. הנחל, שמוכר לאלפי מטיילים בזכות המעיינות והמסלולים שבו, מופיע בתוך אותו דו"ח לצד ביוביות, פסולת ומוקדי זיהום נוספים. נחל פרת סובל מזיהום כבר שנים ובשל כך נסגר מידי פעם לכניסת מבקרים.
הקרבה ליישובים ולכבישים הישראליים היא רק החלק הנראה לעין. במועצה מזכירים כי הרי בנימין יושבים על קו פרשת המים של הארץ. מים ושפכים אינם מכירים בגבולות: הם זורמים בערוצי הנחלים ומחלחלים בקרקע. לכן במועצה מזהירים כי זיהום שמתחיל ליד כפר פלסטיני ביהודה ושומרון עלול להפוך לבעיה סביבתית של אזורים שבהם חיים מיליוני ישראלים.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ: "מי שמסתכל על המפה מבין מיד: זה לא סיפור רחוק ולא בעיה של תושבי יהודה ושומרון בלבד. אנחנו מדברים על זיהום ליד מודיעין, לאורך הצירים שמחברים את ירושלים למרכז הארץ ובנחלים שכולנו מטיילים בהם. אין קו ירוק למי התהום ואין מחסום שיכול לעצור נחל. מדינת ישראל חייבת להתייחס לזיהום הזה כאיום סביבתי לאומי, לקחת אחריות על הטיפול בשפכים ולמנוע את הזיהום במקור. מדובר במים ובסביבה של מיליוני אזרחים בישראל".
סגן ראש מועצת בנימין ויו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, עמיחי רחמים: "ארץ ישראל היא 'אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר', היא בוודאי לא אמורה להיות ארץ של נחלי ביוב גולמי. הערבים בבנימין, יהודה ושומרון מקפידים גם בתחום השפכים לחרב כל חלקה טובה וכל נחל בהזרמת ביוב גולמי באופן ישיר ובאמצעות ביוביות שמזרימות ביוב ללא שום טיהור היישר לנחלים ולמי התהום. אני קורא למנהל האזרחי לפעול באסרטיביות וביוזמה למיגור התופעה ולקחת אחריות על ניהול הביוב מקצה לקצה - הערבים לא יעשו זאת במקומנו. עלינו להחזיר את הגלגל לאחור, לקחת אחריות ולטפל בזיהום הביוביות".