אחרי כשלוש שנות לחימה עצימות במספר זירות במקביל "הבור התקציבי" של צה"ל ומשרד הביטחון נאמד בכ-40 מיליארד שקלים כתוצאה מהוצאות על פעילות שוטפת בדגש על תשלום ימי מילואים. ברקע סוגיה זאת יש ביקורת בתוך הצבא על אגף כוח האדם שלא מנהל את מכסת ימי המילואים בצורה יעילה והאגף נדרש לקצץ בצורה חדה יותר.
יצוין, כי היקף המילואים הגיע לממוצע יומי של 51,000 חיילים כשהיעד כעת הוא 45,000 חיילי מילואים. ולאחר מכן ל-40,000 בכפוף להתקדמות מדינית ברצועת עזה ובלבנון.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכיר בפער התקציבי והנחה לפני כחמישה שבועות להעביר מיידית 12 מיליארד שקלים ועוד שלושה מיליארד שקלים לאחר מכן אך הם טרם הועברו. במשרד האוצר טענו כי את הפער של 25 מיליארד שקלים הנותרים ידחו להסדר באזור אוקטובר-נובמבר.
סוגיה שנייה בוערת על הפרק היא ההחלטה של ראש הממשלה לאשר 350 מיליארד שקלים לבניין כוח ולאחר דיון מעמיק נוסף אושר שבשלב הראשון צה"ל ומשרד הביטחון יתקשרו עם התעשיות בהיקף של 131 מיליארד שקלים. במיוחד כדי לקדם רכש של שתי טייסות קרב, טייסת רביעית של אף-35 וטייסת שנייה של אף-15. אך אז נכנס נושא ה'נומרטור', מנגנון בקרה תקציבי למדידת גרעון בשלוש השנים הקרובות, שעליו טרם הוחלט ולכן כל עסקאות הרכש הרגישות מתעכבות.
לוואלה נודע כי העיכוב נובע כתוצאה מדרישת משרד האוצר מראש הממשלה להגדיל חקיקה את הנומרטור בגלל הגדלת הגרעון בתקציב.
בצה"ל ובמשרד הביטחון מפעילים לחצים על הממשלה לקדם את הסוגייה מאחר ועל הפרק יש עסקאות רכש קריטיות בתחום החימושים למטוסים, מטוסי קרב, מסוקי קרב, פיתוחים בחלל ועוד שללא חתימה בשבועיים הקרובים המיקום בפסי הייצור יימסר למדינות זרות אחרות, הכנסת אמורה להתפזר ולצאת לפגרה, ויהיו השלכות פוליטיות על רקע הבחירות, והדחייה תהיה גדולה הרבה יותר.
כל זאת ברקע פערים שנוצרו בתחום החימושים והסדר הכוחות האווירי מתיישן. וזאת, עוד לפני עיסוק בבניין כוח בזרוע היבשה הכולל אלפי ג'יפים חדשים וכלים ממוגנים נוספים.
עוד נודע לוואלה כי אושרה המסגרת התקציבית לרכש מסוקי האפאצ'י החדשים אך בצה"ל בוער הרבה יותר לקדם את החקיקה לצורכי חימושים, פיתוחים חלל ומטוסי קרב.
בשלב הזה התנהל שיח מול חברות אמריקאיות ומשרד ההגנה לקדם את העסקאות ללא תשלום כל הכסף בשלב הזה ולדחות תשלומים לשנת 2030 בתנאים סבירים לישראל כולל ריביות אך אין כל התקדמות והצדדים לא הגיעו להסכמות.