יש תשובה לוויכוח הנצחי: מה גברים מעדיפים - חזה או ישבן?

חזה או ישבן? זו אולי לא השאלה המדעית הבוערת ביותר של זמננו, אבל מתברר שגם לוויכוח הוותיק הזה אפשר להצמיד נתונים. מחקר חדש שנערך בקרב גברים נורבגים בדק עד כמה שני המאפיינים האלה חשובים להם כשהם מעריכים בת זוג פוטנציאלית - והתוצאה הייתה פחות מאוזנת מכפי שאולי אפשר היה לצפות.

פרופ' מהמט מהמטוגלו מהאוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה בחן את תשובותיהם של 395 גברים. במקום להסתפק בשאלה פשוטה של "מה אתם מעדיפים?", החוקרים בדקו את מידת החשיבות שכל משתתף ייחס לחזה ולישבן וחיפשו דפוסים משותפים בין התשובות.

הניתוח חילק את המשתתפים לארבע קבוצות שונות. והקבוצה שהחוקרים ציפו אולי למצוא - גברים שמעדיפים באופן מובהק חזה על פני ישבן - פשוט לא הופיעה.

הקבוצה הגדולה ביותר, שכללה 53% מהמשתתפים, הוגדרה כבעלת "אוריינטציה גופנית גבוהה". הגברים בקבוצה הזו ייחסו חשיבות גבוהה גם לחזה וגם לישבן.

20% נוספים השתייכו לקבוצה שהעניקה לשני המאפיינים חשיבות בינונית, ואילו 9% העניקו לשניהם חשיבות נמוכה יחסית.

אבל הקבוצה המסקרנת ביותר הייתה זו שכללה 18% מהמשתתפים. הגברים האלה העניקו לישבן חשיבות גבוהה באופן מובהק, בעוד שחזה קיבל אצלם דירוג נמוך בהרבה.

ומה לגבי הקבוצה ההפוכה?

היא לא קיימת.

"במחקר שלנו, הישבן יצא בבירור במקום הראשון", הסביר מהמטוגלו. "גברים דירגו אותו גבוה יותר באופן כללי מחזה, וחשוב מכך - מצאנו באופן עקבי קבוצה מובחנת של גברים שהעדיפו מאוד ישבן, אבל לא מצאנו קבוצה מקבילה שהעדיפה באופן מובהק חזה בלבד".

לדבריו, זה היה גם אחד הדברים שהפתיעו אותו ביותר בתוצאות.

"ציפיתי שאולי נמצא גם קבוצה מובחנת שממוקדת בחזה, אבל לא מצאנו", אמר. "גברים שנתנו לחזה דירוג גבוה נטו בדרך כלל לתת דירוג גבוה גם לישבן".

לפי החוקרים, הממצאים עשויים להצביע על כך שלישבן יש תפקיד עצמאי ומרכזי יותר במשיכה הגופנית של גברים, בעוד שחזה עשוי לפעול יותר כמאפיין משלים.

חשוב להדגיש שהמחקר אינו מוכיח ש"גברים מעדיפים ישבן" באופן גורף. הוא נערך בקרב 395 גברים נורווגים, ולכן אי אפשר להסיק ממנו אוטומטית כיצד כל הגברים בעולם מדרגים את אותם מאפיינים.

גם השיטה אינה בוחנת בפועל לאן גברים מסתכלים או במי הם בוחרים לצאת, אלא את החשיבות שהם עצמם דיווחו שהם מייחסים לתכונות האלה כשהם חושבים על בת זוג.

ובכל זאת, העובדה שקבוצת "מעדיפי הישבן" הופיעה שוב ושוב במודלים הסטטיסטיים, בעוד שקבוצת "מעדיפי החזה" לא הופיעה כלל, היא מבחינת החוקרים ממצא מעניין בפני עצמו.

מהמטוגלו ועמיתיו מציעים גם הסבר אפשרי להבדל, אם כי מדובר בהשערה אבולוציונית ולא במסקנה שהמחקר עצמו הוכיח.

לדבריו, ייתכן שהמשיכה לאזור הישבן והאגן עתיקה יותר מבחינה אבולוציונית ושורשיה מגיעים עוד לאבות קדמונים של האדם, לפני ההליכה הזקופה.

עם המעבר להליכה על שתי רגליים וליותר אינטראקציות פנים מול פנים, עלתה בעבר ההשערה שחזה נשי קבוע ובולט הפך גם הוא לאות חזותי בעל משמעות מינית שניתן לראות מלפנים.

זו אינה הפעם הראשונה שבה חוקרים מנסים להסביר מדוע מאפיינים גופניים מסוימים מושכים יותר מאחרים. מחקרים קודמים בחנו בין היתר גודל, צורה, סימטריה, יחס מותניים-ירכיים ואפילו לאן בדיוק העיניים נודדות כשהאדם מסתכל על גוף של אדם אחר.

המחקר החדש ניסה לענות על שאלה מעט אחרת: לא איזו צורה מועדפת, אלא האם קיימים סוגים שונים של גברים לפי מידת החשיבות שהם מעניקים לחזה ולישבן.

והתשובה, לפחות במדגם הנורבגי הזה, נראית די ברורה.

כשהתבקש להפוך את השאלה, מהמטוגלו אמר שגם נשים מייחסות חשיבות למאפיינים גופניים אצל גברים, ובהם הישבן והפלג העליון של הגוף.

הוא אפילו הציע להסתכל על חדר כושר כרמז לא מדעי במיוחד: גברים ונשים משקיעים לעיתים מאמץ שונה באזורים מסוימים בגוף, וייתכן שחלק מכך קשור למה שהם מאמינים שבני המין שאליו הם נמשכים מוצאים מושך.

אבל גם הוא הסתייג מיד: חדר הכושר הוא כמובן לא ניסוי מדעי.

ומה לגבי הקרב הגדול בין חזה לישבן? לפחות בקרב 395 הגברים שנבדקו, המדע הצליח למצוא קבוצה ברורה מאוד בצד אחד של הוויכוח - ובצד השני, באופן מפתיע, אף אחת.