איראן ניצלה את הרגיעה שנוצרה בעקבות מזכר ההבנות עם ארצות הברית כדי לשקם במהירות את מערך הטילים שלה, להרחיב את השליטה של משמרות המהפכה בצבא ולהיערך למלחמה רחבה יותר, כך דווח היום (שני) בוול סטריט ג'ורנל. לפי גורמים איראניים וערביים ומידע מודיעיני שנאסף באזור, בטהראן מעריכים כי העימות המרכזי עדיין לא החל וכי ארצות הברית וישראל ניצלו את ההסכם כדי לקנות זמן לקראת מתקפה גדולה נוספת.
מזכר ההבנות נחתם ב-17 ביוני, מתוך כוונה לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולהתחיל להביא את המלחמה לסיומה. ההסכם הבטיח לאיראן פטורים מסנקציות שיאפשרו לה למכור נפט, גישה למיליארדי דולרים מוקפאים ואפשרות להקמת קרן שיקום בסך 300 מיליארד דולר. בתמורה התחייבה טהראן לפתוח את המצר לתנועת ספינות ולנהל משא ומתן בתום לב על תוכנית הגרעין שלה.
אלא שבעוד הדיפלומטים האיראנים ניהלו את המגעים, מנהיג איראן מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה פעלו להכנת מנגנוני הביטחון לעימות מורחב, שטהראן עצמה עשויה ליזום. לפי הדיווח, איראן האיצה את ייצור הטילים והכטב"מים, שיפרה את דיוק הטילים, שיקמה תשתיות וחידשה את הגישה לבסיסי טילים במהירות גבוהה בהרבה מכפי שהעריכו גורמים בישראל.
"ניצלנו עד תום את תקופת הפסקת האש", אמר ביולי דובר משמרות המהפכה, תת-אלוף חוסיין מוחבי, בריאיון לסוכנות הידיעות תסנים. "שיפרנו את יכולותינו, האצנו את קצב ייצור הטילים ושיפרנו את דיוקם".
גורמי מודיעין ערביים יירטו תקשורת בין איראן לבין מיליציות הנתמכות בידיה בעיראק ובתימן, שלדבריהם מעידה על שינוי אסטרטגי בהנהגה האיראנית. מטרתה היא להכין את הכוחות להרחבת המלחמה ולהעלות את המחיר שישלמו ארצות הברית ובעלות בריתה באזור. גורמים איראניים מדברים יותר ויותר על פעולות התקפיות בשטח האויב, במטרה להרתיע את וושינגטון וישראל מפני הישנות המתקפות שספגה איראן.
"באיראן קיימת תפיסה רווחת שלפיה המלחמה העיקרית טרם החלה", אמר מוחמד חסן סנגתראש, פרשן ביטחוני מטהרן המקורב לממשלה. לדבריו, התקיפות עד כה נתפסות כחלק מטקטיקת "חיתוך סלמי", כלומר הסלמה מוגבלת והדרגתית שנועדה להחליש את יכולותיה של איראן לפני עימות גדול יותר.
במסגרת ההיערכות שלחו משמרות המהפכה יועצים לעיראק, לתימן וללבנון, כדי לתאם תוכניות להגברת התקיפות. מפקדים איראנים נשלחו לאזורים שבשליטת החות'ים בתימן ותכננו עמם ועם מיליציות עיראקיות עימות מוגבר מול סעודיה. איראן גם סייעה להציב טילים, אמצעי לחימה ימיים ומשגרי כטב"מים בעמדות החולשות על הים האדום, וסיפקה לחות'ים מודיעין ורשימות מטרות שכללו נמלים ומתקני אנרגיה סעודיים.
משמרות המהפכה אף העבירו למדינות המפרץ רשימות מפורטות של מתקני אנרגיה שאיראן מאיימת להשמיד אם ארצות הברית תפגע במתקנים דומים בשטחה. במקביל, טהראן הגבירה את התקיפות נגד כוחות אמריקניים ושיגרה חמישה טילים בליסטיים לעבר ירדן במהלך הפוגה בלחימה, שבועיים לאחר שמתקפה איראנית אחרת במדינה הרגה שלושה חיילים אמריקנים.
לפי הוול סטריט ג'ורנל, גורמים במדינות המפרץ נעשו מודאגים יותר לאחר שטילים איראניים הצליחו לחמוק ממערכות ההגנה האמריקניות ולפגוע בדיוק רב יותר במטרות בירדן, בכווית ובבחריין. הלחימה נמשכה גם באוגוסט, ובמהלך השבועיים האחרונים תקפה איראן שש ספינות של איחוד האמירויות שניסו לעבור במצר הורמוז.
לצד שיקום היכולות הצבאיות, חמינאי ערך ארגון מחדש בצמרת הביטחונית ומינה שבעה בכירים לתפקידי מפתח. המהלך נועד להדק את שרשרת הפיקוד, להרחיב את פעילות המודיעין הפנימית ולבסס גישה התקפית יותר. מוחסן רזאי, שפיקד על משמרות המהפכה במלחמת איראן-עיראק, מונה למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, ואחמד וחידי מונה רשמית למפקד משמרות המהפכה וקיבל הוראה לבצע "פעולות התקפיות עוצמתיות נגד האויב".
חמינאי גם איחד את השליטה במשמרות המהפכה ובצבא הסדיר תחת תת-אלוף עלי עבדאללהי, שתמך בעבר בתקיפת מדינות ערב המארחות בסיסים אמריקניים. חוסיין טאיב, שהוביל את דיכוי המחאות ב-2009, הוחזר לעמוד בראש הבסיג' וקיבל משימה להפוך את הארגון ל"רשת מודיעין עממית", על רקע עומק החדירה של המודיעין הישראלי לאיראן והחשש מפני התחדשות המחאות בתוך המדינה.
משמרות המהפכה, המונים קרוב ל-200 אלף בני אדם, גיבשו גם תוכניות להסלמה נוספת הכוללות תקיפות מקדימות, חבלה בכבלי אינטרנט במפרץ הפרסי, עידוד אי-שקט במדינות שבהן יש קהילות שיעיות, ובהן כווית ובחריין, ואפשרות למבצעים קרקעיים בכווית.
למרות הנזק הכבד שגרמו התקיפות האמריקניות והישראליות לבסיס הצבאי והכלכלי של איראן, גורמים במפרץ מעריכים כי משמרות המהפכה לא הובסו ולא הורתעו. אחיזתה של איראן במצר הורמוז אף חיזקה את מעמדה האזורי והביאה מדינות במפרץ לתמוך גם בהסכמים שיכירו בפיקוח איראני על המצר, אם אלה ימנעו הסלמה נוספת. עם זאת, מנהיגי האזור נעשים מתוסכלים יותר מהיעדר שינוי בהתנהלותה של טהראן, שנראית בטוחה יותר ויותר בדרישותיה.