הם הכירו אותו כמדריך שלהם, אהבו אותו ולפי עדויותיהם אפילו חששו להתלונן כדי "לא להרוס את חייו". אלא שכתב האישום שהוגש היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד מציג תמונה קשה: איתן חיים בן דרור שחר, בן 30, ששימש מדריך בקיבוץ בשפלה, נאשם בביצוע מעשים מגונים בשישה נערים בכיתות ז'-ח' שהיו תחת הדרכתו.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד עינב וינוגרד מפרקליטות מחוז מרכז, המעשים נמשכו משנת 2024 ועד סוף חודש יוני האחרון. הפרקליטות טוענת כי שחר ביצע את המעשים בהזדמנויות שונות במסגרת תפקידו, דווקא במקומות ובפעילויות שבהם שהה עם חניכיו: בנסיעות ברכב ברחבי הקיבוץ, בבריכת הקיבוץ ובחוף הים.
על פי האישום, במקרים רבים נהג שחר לחשוף את איבר מינו בפני הנערים. במקרים אחרים, נטען, נצמד אליהם והתחכך בגופם, ובכמה מהאירועים אף תפס את ידם והניח אותה על איבר מינו החשוף. הפרקליטות טוענת כי את המעשים ביצע לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיני.
אחד האירועים המתוארים בכתב האישום התרחש בליל 30 במרץ. במהלך פעילות של הנערים הציע שחר לאחד החניכים ולנער נוסף לצאת איתו לנסיעה. השניים עלו לרכב, כששחר נהג ואחד הנערים ישב לצידו. בשלב מסוים ביקש הנער לנהוג. לפי כתב האישום, שחר לחץ בעצמו על דוושת הגז ואפשר לו לאחוז בהגה. אז, נטען, הוציא את איבר מינו ממכנסיו, אחז בו ונגע באמצעותו בידו של הנער. החניך הזיז מיד את ידו, ושחר הכניס את איבר מינו בחזרה למכנסיו.
אירוע נוסף התרחש בערב ל"ג בעומר, ב-4 במאי. במהלך הפעילות הציע שחר לשני נערים להצטרף אליו לנסיעה כדי להביא ציוד. זמן קצר לאחר שהחלו לנסוע, לפי כתב האישום, הוא הוציא את איבר מינו ממכנסיו ואחז בו, כך שנחשף בפני אחד החניכים.
כמה שעות לאחר מכן, בסביבות 02:00 ב-5 במאי, מתאר כתב האישום אירוע נוסף. כמה מהנערים עלו לרכב עם שחר, ובמהלך הנסיעה, נטען, הוא שוב הוציא את איבר מינו ואחז בו כך שנחשף בפניהם.
באירוע נוסף באותו מועד, טוענת הפרקליטות כי במהלך נסיעה עם כמה מהנערים הוציא שחר והכניס את איבר מינו ממכנסיו מספר פעמים. בשלב מסוים ביקש מאחד החניכים לאחוז בהגה, בזמן שהוא עצמו אחז באיבר מינו החשוף. חלק מהאירועים המתוארים בכתב האישום התרחשו בבריכת הקיבוץ. באחד מהם, ב-5 במאי בשעות הערב, נעמד שחר לפי האישום מאחורי אחד הנערים בזמן הרחצה, תפס את ידו והניח אותה על איבר מינו החשוף למשך כ-20 שניות.
הפרקליטות מתארת מעשים דומים גם כלפי נער אחר, שהתרחשו במספר הזדמנויות כבר בשנת 2024. לפי האישום, בזמן שהשניים שהו בבריכה נצמד אליו שחר מאחור, הוציא את איבר מינו ממכנסי בגד הים, תפס את ידו והניח אותה על איבר מינו למשך מספר שניות בכל פעם. ב-21 ביוני ערכו הנערים אירוע "על האש" בבריכת הקיבוץ יחד עם שחר. לפי כתב האישום, בזמן שאחד החניכים עמד ונשען על כיסא, נעמד שחר מאחוריו, הוציא את איבר מינו ונגע באמצעותו בידו של הנער.
מאוחר יותר באותו ערב ביקש נער אחר משחר לאפשר לו לנהוג. שחר הסכים והנער התיישב במושב הנהג. לפי האישום, במהלך הנסיעה הוציא שחר את איבר מינו ואחז בו, כך שנחשף בפני החניך. גם חגיגות יום ירושלים בקיבוץ מופיעות בכתב האישום. ב-14 במאי, בתום האירוע, עלו ארבעה נערים לרכב עם שחר. במהלך הנסיעה, טוענת הפרקליטות, הוא הוציא את איבר מינו ואחז בו לעיניהם. אחד הנערים שהבחין בכך ביקש ממנו לרדת מהרכב.
אירוע נוסף המיוחס לשחר התרחש בשנת 2025. לפי האישום, כאשר היה עם שני קטינים סמוך לרכב, חשף בפניהם את איבר מינו. במהלך הנסיעה אחז בו וניסה לגעת באמצעותו בידו של אחד הנערים. האירוע המאוחר ביותר המפורט התרחש ב-28 ביוני, כאשר שחר יצא עם הנערים לחוף הים באשדוד. במהלך הרחצה, לפי כתב האישום, נעמד מאחורי אחד החניכים, תפס את ידו והניח אותה על איבר מינו החשוף למשך מספר שניות. בכלל האירועים מייחסת הפרקליטות לשחר עבירות של מעשים מגונים בקטינים מתחת לגיל 16 שעליהם היה אחראי, שלא בהסכמתם החופשית.
"אהבו אותו כמדריך": הראיות בתיק והגרסה של שחר
אחד החלקים המשמעותיים בבקשת המעצר עוסק בשאלה מדוע, לפי הפרקליטות, המעשים נמשכו לאורך זמן מבלי שהנערים התלוננו. המדינה מציינת כי בידיה עדויות של כל ששת החניכים, שתיארו את המעשים המיוחסים לשחר וסיפרו כי אהבו אותו כמדריך וחששו להתלונן כדי לא להרוס את חייו.
לצד עדויות הנערים, הפרקליטות מציגה עדויות של הורים וחברים שלהם סיפרו החניכים על המעשים. בתיק קיימות גם התכתבויות בין הנערים עצמם, שבהן, לפי בקשת המעצר, הם מדברים על כך ששחר פגע בהם, הנאשם שחר מצידו מכחיש מכל וכל את המיוחס לו וטוען כי מדובר בעלילה נגדו.
החקירה התנהלה בתחנת קריית מלאכי. לצד כתב האישום מבקשת הפרקליטות להותיר את שחר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים. לטענתה, המעשים המיוחסים לו מלמדים על מסוכנות, ובנוסף קיים חשש לשיבוש הליכי משפט בשל הקשר הקרוב שהיה לו עם הנערים והעובדה שהתגורר במשך מספר שנים בקיבוץ שבו הם מתגוררים.