פורטוגל מקדמת חקירה בחשד לשורה של אירועים אנטישמיים חמורים שעליהם התלונן בר הראל, דוקטורנט ישראלי לשעבר באוניברסיטת קוימברה, ובהם איומי מוות, תקיפה פיזית ומסרים נגד יהודים וישראלים. הגוף הממשלתי האחראי על ההשכלה הגבוהה במדינה העביר את החומר לפרקליטות המדינה וביקש לחקור את החשדות, כך דיווחה סוכנות הידיעות הפורטוגלית הממשלתית לוסה.
אוניברסיטת קוימברה רבת המוניטין נוסדה ב-1290 והיא האוניברסיטה הוותיקה ביותר בפורטוגל ואחת האוניברסיטאות הוותיקות באירופה ובעולם. הקמפוס שלה הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הראל, בעל אזרחות ישראלית, אמריקנית ופורטוגלית, למד לדוקטורט בתחום הנדסת המחשבים באוניברסיטה.
האירועים שעליהם התלונן התרחשו בין יולי 2024 למאי 2026 בכמה מוקדים באוניברסיטה. בין היתר דיווח הראל על איום בסגנון: "המשפחה שלך ראויה לשואה שנייה", וכן על תקיפה פיזית ממש, שלטענתו הייתה קשורה לדגל ישראל קטן שנשא על תיקו. הוא דיווח גם על אינספור כרזות, מדבקות וכתובות נגד יהודים, ישראלים וציונים, ועל ביטויי תמיכה בחמאס ובחיזבאללה שהתנוססו על קירות הקמפוס. על רקע הדברים, בסופו של דבר הוא עזב את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה.
ההתפתחות המשמעותית בפרשה הגיעה לאחר שמזכירות המדינה להשכלה גבוהה בפורטוגל העבירה ב-6 באוגוסט את המידע שבידיה לפרקליטות הכללית וביקשה לבצע פעולות חקירה בחשד לאפליה והסתה לשנאה ולאלימות, איומים ופגיעה גופנית, וכן האדרה פומבית של עבירת טרור או של מבצעיה. יצויין כי הפרקליטות עצמה טרם אישרה בפומבי כי פתחה בחקירה פלילית, סוכנות הידיעות דיווחה כי פנתה אליה לקבלת תגובה ועד למועד הפרסום טרם נענתה.
405 תצלומים, ואף לא מסר אחד של "שלום"
במקביל ללימודיו, הראל הפך את מה שראה סביבו גם למושא מחקר והשתמש בכלי שהוא מכיר היטב מחקר אקדמי בנושא. הוא חיבר ופרסם דו"ח בן 30 עמודים, בכותרת: "סטיקרים של שנאה - אנליזה של אנטישמיות באוניברסיטת קוימברה", שבו ניתח את גילויי האנטישמיות שבהם נתקל באוניברסיטה ובסביבתה. הדו"ח כולל שלושה עמודי ביבליוגרפיה ושורה של דוגמאות חזותיות לחומרים שתיעד.
במשך כעשרה חודשים צילם הראל מדבקות וכתובות גרפיטי שהודבקו או רוססו על קירות, מבנים ומרחבים ציבוריים בקמפוסים של האוניברסיטה וברחבי העיר קוימברה, ולאחר סינון וכימות ניתח 405 תצלומים. חשוב להבחין: לא כולם נמצאו בשטח האוניברסיטה גופה. אבל מתוך 46 הפריטים בקמפוס, 17 - 37% - סווגו על ידו כאנטישמיים, כדברי שטנה או כשניהם.
התמונה שמציג הניתוח שלו חריפה: מתוך כלל 405 הפריטים, 118 - 29% - סווגו על ידו כאנטישמיים, ו-54, 13%, ככאלה שעשויים להוות דברי שטנה לפי סעיף 240 לחוק העונשין הפורטוגלי. 143 פריטים כללו מסרים אנטי-ישראליים, ומתוכם 33 קראו, לפי סיווגו, במישרין להשמדת ישראל. 97 כללו עלבונות ו-14 עמדו בקריטריון שקבע לדה-הומניזציה, ובהם מסרים שהציגו ישראלים או "ציונים" כיצורים נחותים או כטפילים.
הראל סיווג 157 מהפריטים כפרו-פלסטיניים. כמעט מחצית מהם - 77 - כללו לדבריו תמיכה בחמאס. בסך הכול, 83 מתוך 405 הפריטים, יותר מאחד מכל חמישה, הביעו לפי הניתוח שלו תמיכה ישירה בחמאס או ביחיא סינוואר. בין הדוגמאות שאסף היו מסרים שהכתירו את סינוואר כ"גיבור" ואיורים של סרטי ראש ירוקים המזוהים עם חמאס.
אבל הנתון שהראל עצמו מבליט במיוחד הוא דווקא "אפס". הוא מדגיש כי בכל 405 הפריטים שנכללו במדגם הוא לא מצא אפילו אחד שבו הופיעה המילה "שלום" או סמל השלום, ולא מצא קריאה לפתרון שתי המדינות. גם לא נמצא במדגם אף פריט פרו-ישראלי או אנטי-פלסטיני. מנגד, נמצאו קריאות למחיקתה של ישראל. מבחינתו, הפער הזה מערער את הצגת התופעה כמחאה שמטרתה קידום שלום ודו-קיום.
הראל מציין בדו"ח כי רק שניים מהפריטים נמצאו ממש בתוך מבני האוניברסיטה, וכי הם לא כללו תמיכה ישירה בטרור. עם זאת, לדבריו, מדבקות נמצאו בכניסות למבנים ובסביבתם בכל ביקורי התיעוד שלו בקמפוס, לרבות באזור המחלקה להנדסת מחשבים ומרכז CISUC, וכן בקמפוסים Polo I ו-Polo II. בכך, לטענתו, התופעה לא הייתה מוגבלת לפקולטות למדעי הרוח אלא הופיעה גם בסביבת מדעי הטבע, המחשבים וההנדסה.
גילוי נאות: ChatGPT שימש כ"מבקר"
הראל מקפיד בדו"ח גם על גילוי נאות חריג בנוגע לאופן שבו ערך את המחקר. מאחר שהוא עצמו היה גם החוקר וגם מי שחווה את ההתנכלויות שתיעד, הוא מודה כי קיימת אפשרות של הטיית אישוש והטיה רגשית. לדבריו, לצד התייעצות עם עמיתים, הוא נעזר בכלי AI, ובהם ChatGPT, שאותם הציב כמעין "מבקר" כדי לקבל נקודת מבט אחרת ולנסות לצמצם את ההטיה האישית שלו. הוא מספר כי כאשר הרגיש מעורב רגשית מדי בכתיבה, נהג להפסיק, לחזור אל הטקסט מאוחר יותר ולעיתים לשכתב חלקים ממנו.
עם זאת הוא מדגיש כי אף אחד מהנתונים, הממצאים, העדויות האישיות או ניתוח המדבקות לא נוצר באמצעות בינה מלאכותית.
הראל עצמו מכיר בכך שמיקומו כחוקר ישראלי ויהודי שחווה את האירועים עשוי להשפיע על פרשנותו. בדו"ח הוא כותב כי ניסה להתמודד עם הסיכון הזה באמצעות הצלבת החוויות האישיות עם תצלומים, עדויות, דיווחי זכויות אדם, פרסומים עיתונאיים ומקורות משפטיים.
שגרירות ישראל בפורטוגל בירכה על ההתפתחות ואף הציגה אותה כפתיחת חקירה. בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה, כתבה: "שמחנו לשמוע כי הרשויות בפורטוגל החליטו לפתוח בחקירה בנוגע לאנטישמיות באוניברסיטת קוימברה". השגרירות קראה לרשויות להמשיך במאבק באנטישמיות ולחקור גם מקרים נוספים שעליהם כבר התריעה בפניהן.
הפרשה כבר עוררה קודם לכן ביקורת על התנהלות אוניברסיטת קוימברה. נציבות תלונות הציבור בפורטוגל בחנה את הטיפול בתלונותיו של הראל ומצאה ליקויים בהתנהלות המוסד, ובהם גישה פסיבית מדי לטענות שהעלה.
מנגד, אוניברסיטת קוימברה דוחה את הטענה שלא טיפלה בתלונות. בתגובה שמסרה ללוסה, טענה כי טיפלה בפניותיו של הראל ואף הציעה לו סיוע פסיכולוגי, אולם לדבריה בחלק מהמקרים לא קיבלה פרטים קונקרטיים מספיק - ובהם זהות המעורבים, מועדי האירועים ומיקומם - שיאפשרו לה לאמת את הטענות ולפעול נגד האחראים. עוד טענה כי חלק מהחומרים שעליהם דיווח לא אותרו בקמפוס.
האוניברסיטה העלתה גם טענה חריגה שלפיה הראל "דרש ממנה שלושה מיליון אירו" בתמורה לכך שלא ינקוט נגדה הליכים משפטיים. לטענתה, הדרישה נדחתה והיא דיווחה עליה לרשויות. בדיווחים לא הוצגה קביעה של רשות אכיפה שלפיה הראל ביצע עבירה כלשהי בעניין זה.
כעת ממתינים להחלטת הפרקליטות על המשך הטיפול בחומר ולבירור אם המהלך יבשיל לחקירה פלילית רשמית. שגרירות ישראל, מצדה, מאותתת כי מבחינתה פרשת קוימברה אינה מקרה בודד ודורשת מהרשויות בפורטוגל לבדוק גם אירועים אנטישמיים נוספים שכבר הובאו לידיעתן.