שבעים וחמישה ימים לבחירות וזה נראה סוער. מפלגות צצות, מועמדים מצטרפים, פריימריז לוהטים בליכוד. אבל הסערה הגדולה האמיתית מתרחשת דווקא בחדרי חדרים, תרחיש שמדברים עליו, שאם הוא ייצא לפועל הוא ייכנס בקלות לאחד מחמשת המהלכים הפוליטיים הכי דרמטיים בתולדות המדינה: האם בנט וליברמן מכינים מארב לגדי איזנקוט?
לא צריך להיות אסטרטג שועל, או פרשן פוליטי ותיק, צריך רק לעקוב (באדיקות) אחרי המהלכים הפוליטיים ובעיקר הראיונות של המועמדים ולהוסיף קורטוב של היגיון בריא.
הנחת עבודה ראשונה: נפתלי בנט לא חזר למערכת הפוליטית כדי להיות שר חינוך או אפילו שר חוץ. בנט בא רק לדבר אחד - ראשות הממשלה. הוא אמר את זה, חזר על זה, נחוש לזה. וזה הכי לגיטימי בעולם.
הנחת עבודה שניה: בנט כידוע כבר שינה את חוקי הפוליטיקה פעם אחת, הוא חתם על נייר שלא יישב עם לפיד ולאחר מכן דרש, וקיבל, עם ששה מנדטים בלבד את ראשות הממשלה. תקדים שנקבע פעם אחת לא נעלם לנצח. חוקי פוליטיקה שמשתנים לא חוזרים אחורה.
הנחת עבודה שלישית היא לא הנחת עבודה. רק צפיה בראיונות: ב-25.7 התראיין בנט אצל קרן מרציאנו ששאלה "מי המועמד של מחנה השינוי לראשות הממשלה?" בנט התחמק והשיב משהו שקשור בגיוס חרדים. מרציאנו התעקשה - "אם הוא יקבל יותר קולות ממך תמליץ עליו לראשות הממשלה?" בנט שוב התחמק ב"הציבור יחליט" ושוב הלך לחרדים.
מרציאנו התעקשה בפעם השלישית ובנט ענה "דרעי וגולדקנופף". בנט נשאל בפעם הרביעית מדוע הוא מסרב להגיד שמי שיביא את מירב הקולות יהיה ראש הגוש והשיב שהוא פונה לציבור ונותן לו תכניות עבודה. ובקיצור, עוד התחמקות.
לא עבר שבוע ובנט שוב נשאל אצל בן כספית ועמית סגל - "האם איזנקוט הוא המועמד לראשות הממשלה?" והשיב "נדע להסתדר". מה זאת אומרת נדע להסתדר? בנט יוותר על ראשות הממשלה? איזנקוט יוותר? ידרוש רוטציה? יעמיד אולטימטום ויבנה על זה ש"גדי הנחמד" ייכנע? יפעיל מכבש תקשורתי שאומר "לי יש ניסיון, איזנקוט טרי"? יתחיל ב"בליים גיים" סטייל "איזנקוט לא מסכים וגורר לבחירות נוספות"? אין ספור תרחישים ואפשרויות.
אל תוך הקלחת הזאת צריך לשים על השולחן שחקן נוסף, חזק, איש עוצמה וכח, אדם שלא רואה בעיניים ובעיקר שועל פוליטי ותיק - אביגדור ליברמן.
גם ליברמן נשאל, על ידי כותב הטור, לא פעם ולא פעמיים, בישיבות הסיעה האם מתחייב שלא לדרוש את ראשות הממשלה עם מספר מנדטים נמוך והתחמק ב"אני עוסק בדברים אחרים".
אפשר להוסיף לזה את העובדה שליברמן אומר במפורש, "אני בעל הניסיון הגדול ביותר, אני אהיה ראש הממשלה" ושולח מסר, לא מרומז בכלל, חד ברור, בקולו, מול המצלמות - "גדי איזנקוט עוד לא בשל לראשות הממשלה".
ליברמן ובנט לא מכירים במנהיגות הגוש של גדי איזנקוט. נקודה.
צריך להבהיר שאין במגירה הסודית של בנט או ליברמן מסמך חתום ונעוץ עם תכנית כזו. זהו רק תרחיש. השניים נפגשו בפעם האחרונה לפני חמישה חודשים. אבל כמעט בכל חדר סגור של מתמודד בגוש מפלגות האופוזיציה לוקח תרחיש כזה בחשבון. זה תרחיש מדובר ואפשר אפילו לצייר איך הוא ייראה:
גוש השינוי מנצח את הבחירות, בנט מביא 14 מנדטים, ליברמן 10 וביחד הם 24 מנדטים מול 22-23 של איזנקוט. השניים מקיימים מסיבת עיתונאים משותפת. בנט פותח ואומר: "ראש הממשלה הוא של כל העם, העם זז ימינה, אך טבעי שראש הממשלה יהיה ימני ועל כן סיכמנו, ליברמן ואני, שאני אהיה ראש הממשלה בשנתיים הראשונות וליברמן יהיה ראש הממשלה בשנתיים שלאחר מכן. עם ישראל צריך אנשים מנוסים, שכבר היו בתפקידים האלה ומגיעים עם תכניות עבודה וחשוב שאנחנו נוביל את מדינת ישראל".
השניים יעמדו אחד ליד השני ויאמרו "אנחנו קוראים לרב אלוף במיל', הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט לקבל את התיק החשוב ביותר בתקופה ההיסטורית הזו - תיק הביטחון". השניים יוסיפו ש"חייבים למהר ולחתום על ההסכם כי אין זמן וכל יום שלא מוקמת ממשלה הוא אסון".
איזנקוט לא ימהר, השניים מפעילים מכבש תקשורתי על איזנקוט, אומרים שמדובר באיש אציל נפש ושולפים ציטוטים מהשנה האחרונה שבו אומר איזנקוט "אעשה הכל כדי להחליף את הממשלה". כעבור כמה ימים איזנקוט נכנע, הממשלה קמה, ראש הממשלה נפתלי בנט ולאחריו ראש הממשלה אביגדור ליברמן. התרחיש הושלם.
נשמע כמו תרחיש דימיוני? אולי. מדינת ישראל ידעה תרחישים פוליטיים דמיוניים והזויים. החל מ"התרגיל המסריח", דרך שאול מופז שקורא לנתניהו "שקרן!", מאשים אותו ב"מעשה נבלה" ואז קופץ לממשלת אחדות, המשך באריק שרון עוזב בין לילה אחד את הליכוד ומקים את קדימה, מיזוג לילי מפתיע בין הליכוד לישראל יתנו, הקוקפיט של לפיד, אשכנזי בוגי וגנץ ועד ראש ממשלה שמצליח להקים ממשלה עם ששה מנדטים בלבד ומפלגה עם שורשים אסלאמיים. יש רק כלל אחד ברזל הפוליטיקה הישראלית - הכל אבל הכל יכול לקרות.