התפרצות חסרת תקדים של מחלת הכלבה: מתחילת השנה נרשמו 95 מקרים מאומתים ברחבי הארץ, נתון המצביע על התפשטות מדאיגה מאזורי הצפון גם לגוש דן, לשרון ולשומרון. בתוך כך, כלבה שאומתה כחולה בכלבת נשכה לאחרונה אישה ברמת גן.
האישה שננשכה פונתה לקבלת טיפול רפואי והחלה בסדרת חיסונים. זהו מקרה הכלבת המאומת ה-95 בישראל מתחילת השנה, והמקרה השני המאומת בגוש דן, מה שמעיד על קצב התפשטות חריג ומהיר של הנגיף למרכז הארץ.
במקביל לאירוע ברמת גן, תן תקף ונשך ילדה ביישוב רומת אל-הייב שבצפון, וכן תקף שני כלבים בטרם נמלט. הילדה פונתה לקבלת טיפול רפואי, וכוחות הפיקוח והווטרינריה הרשותית פתחו בסריקות במטרה ללכוד את בעל החיים. ההערכה המקצועית היא כי התן נגוע בכלבת בסבירות גבוהה מאוד לאור התנהגותו התוקפנית, אך המקרה אינו נכלל כרגע במניין המקרים הרשמי, שכן הוא טרם נלכד והועבר לבדיקת מעבדה במכון הווטרינרי בבית דגן.
היקף התחלואה הנוכחי והפריסה הגיאוגרפית שלה שוברים את הדפוסים המוכרים משנים קודמות. בעוד שבעבר התרכזו כמעט כל מקרי הכלבת באזורי הצפון וסמוך לגבולות, השנה ניכרת זליגה נרחבת למרכז. לשם השוואה, שנת 2025 כולה הוגדרה כשנת שיא שלילית עם 103 מקרים מאומתים, ואילו כעת - בתוך כשמונה חודשים בלבד - מניין הנדבקים עומד כבר על 95.
"התפשטות מחלת הכלבת מאזורי הצפון לכיוון המרכז מחייבת שינוי תפיסה לאומי"
ד"ר מיכאל אטינגר, יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים, מזהיר כי הנגיף אינו מכיר בחלוקה הביורוקרטית בין משרדי החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה והרשויות המקומיות, וקורא ליישום גישת "בריאות אחת".
כדי להתמודד עם האיום, מוצעים מספר צעדים מרכזיים. הראשון הוא הקמת צוות משימה לאומי ומפת סיכון. למעשה, מדובר בגוף בין-משרדי שיאחד נתונים, יזהה מגמות מראש וינהל סיכונים באופן פעיל.
צעד נוסף הוא הרחבת חגורת החיסונים לחיות בר - התאמת תדירות ואיזורי פיזור הפיתיונות המחוסנים (עבור תנים ושועלים) בהתאם להתפשטות הגאוגרפית של המחלה.
כמו כן, מוצע לקיים טיפול מערכתי בכלבים משוטטים, שיכלול שילוב של לכידה, חיסון, עיקור/סירוס, סימון וטיפול במקורות מזון. באזורי גבול נדרש מודל ייחודי הכולל אזורי חיץ למניעת כניסת כלבים נגועים מחוץ לגבולות המדינה בנוסף, יש לעמול על חיזוק אחריות הבעלים, באמצעות אכיפה נגד נטישה והקפדה על רישום, שבב אלקטרוני וחיסונים ככלי קריטי לבריאות הציבור. הצעד האחרון הוא קביעת מדדי זמן קשיחים לטיפול באירועי נשיכה והקמת מערכת מידע משותפת לחיסכון בזמן יקר.
לדברי אטינגר, הכלים והניסיון המקצועי כבר קיימים בישראל - כעת נדרש לחברם למדיניות לאומית אחודה כדי למנוע את המקרה הבא מראש.