צה"ל הודיע היום (רביעי) כי בתום חקירה ממושכת אותר בחיפה מקום קבורתו של חלל צה"ל שלמה חיימסון, שמקום קבורתו לא נודע במשך כמעט 78 שנים. לפי ממצאי החקירה, חיימסון קבור בקבר מספר 11, שורה 2, בחלקת מעפילי קפריסין בבית הקברות בחיפה.
חיימסון נולד בשנת 1930 ברומניה. במהלך מלחמת העולם השנייה איבד את אביו, ולאחר המלחמה החליט לעלות לארץ יחד עם אמו איטה וחברתו פרלה. אוניית המעפילים שבה הפליג נתפסה בידי הבריטים, והנוסעים גורשו למחנות המעצר בקפריסין. במחנה הצטרף חיימסון ל"שורות המגינים", שפעלו בחסות ארגון "ההגנה", והכשיר את עצמו לקראת שירות צבאי בארץ.
עם הקמת המדינה שוחררו אמו וחברתו ועלו לישראל, בעוד חיימסון נותר בקפריסין. בספטמבר 1948 נודע לו כי נולדה בתו, מרים, והוא החליט לנסות לברוח מהמחנה ולהגיע לארץ. בלילה שבין 29 ל-30 בספטמבר הצטרף לשמונה מחבריו בניסיון לפרוץ את גדרות המחנה. שומרי המחנה הבחינו בהם ופתחו באש. חיימסון נהרג, וחבריו נתפסו והוחזרו למחנה.
נקבר ללא שם - והועלה לישראל כאלמוני
למחרת מותו נקבר חיימסון בבית הקברות היהודי בעיירה מארגו שבקפריסין. המצבה שהוצבה על קברו נותרה ללא כיתוב, משום שאנשי המחנה לא הכירו אותו. בשנת 1970 יצא לפועל "מבצע מארגו", שבמסגרתו הועלו לישראל 163 נקברים מבית העלמין בקפריסין. כ-120 מהם לא זוהו, ורובם נקברו כאלמונים בחלקה מיוחדת בבית הקברות כפר סמיר בחיפה.
המאמצים לזהות את מקום קבורתו של חיימסון נמשכו במשך שנים. בשנת 2010 יזם אמיר רוגל, ממקימי עמותת מעפילי קפריסין, מיזם לזיהוי הנפטרים ולרישום שמותיהם על המצבות. במסגרת המיזם התברר כי חיימסון מוכר כחלל מערכות ישראל, והחל תהליך לאיתור קברו.
ב-2023 הוקם בענף איתור נעדרים בצה"ל צוות חקירה מיוחד. החוקרים איתרו וניתחו מסמכים מארכיונים ברחבי העולם, גבו עדויות, שחזרו ופענחו תמונות מהתקופה וביצעו סקרים ארכיאולוגיים. מכלול הממצאים הוביל למסקנה כי עצמותיו של חיימסון הועלו לישראל ב-1970 וכי הוא נקבר בחיפה. ראש אגף כוח האדם קיבל את מסקנות החקירה ואישר להציב על קברו מצבה הנושאת את שמו.
בתו, נכדיו וניניו קיבלו את הבשורה
בני משפחתו של חיימסון, בהם בתו מרים, נכדיו וניניו, המתגוררים כיום בריו דה ז'ניירו שבברזיל, התבשרו על פענוח מקום קבורתו. בתקופה הקרובה צפויים בני המשפחה להגיע לישראל, ובחלקת המעפילים בחיפה ייערך טקס צבאי-ממלכתי שבמסגרתו תתווסף לקבר כרית מצבה הנושאת את שמו.
קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים, תת-אלוף עדנה איליה, אמרה בעקבות פענוח הפרשה כי "החוב המוסרי שלנו לזכרו ולמשפחתו לא פסק ולו לרגע". לדבריה, הצבת שמו על הקבר תשיב לחיימסון "את זהותו, את כבודו ואת המקום הראוי לו בלב האומה".
בני משפחתו מסרו כי הם נרגשים מהשלמת החקירה ומהמאמצים שנעשו לאורך השנים. לדבריהם, הידיעה שסיפורו של חיימסון מגיע כעת לסגירת מעגל ושמקום מנוחתו יזוהה בשמו מביאה למשפחה "שלווה בל תתואר".
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?