התגרשתם, חזרתם לחיות יחד ולא עדכנתם את ההסכם? הדירה שלכם בסכנה!

תרחיש מורכב וסבוך השב ועולה בשנים האחרונות בבתי המשפט לענייני משפחה, ולאחרונה אף הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, נוגע לבני זוג שזכויותיהם בדירת המגורים הוסדרו במפורש במסגרת הסכם גירושין. בהסכם נקבע כי הדירה נותרת בבעלות בלעדית של אחד הצדדים, וגם שזכויות הצד השני בה מוגבלות ומותנות. אלא שזמן קצר לאחר הגירושין, בני הזוג בחרו לתת ליחסים ביניהם עוד הזדמנות והם שבו לחיות יחד תחת אותה קורת גג כבעל ואישה לכל דבר מבלי לבטל פורמלית את ההסדר המשפטי שנקבע ביניהם.

כעבור שנים, כשהזוגיות המחודשת הגיעה לסיומה (בשנית), צפה ועלתה הטענה כי השנים המשותפות יצרו כוונת שיתוף חדשה בדירה, עד כדי "זעקת הגינות" המצדיקה חלוקה שוויונית, חרף ההסדר הקנייני הרשום.

זהו בדיוק התרחיש שנדון לאחרונה בשתי ערכאות משפטיות מרכזיות: בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובית המשפט העליון. המקרה הנדון מציג תשתית נורמטיבית מרתקת, אשר ממנה ניתן להפיק מסקנות מעשיות וחשובות.

הסיפור העובדתי מתחיל בבני זוג שנישאו בשנת 1993 והביאו לעולם שלושה ילדים. בשנת 2003 פתחה האישה בהליכי גירושין בבית הדין הרבני, ובשנת 2004 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר בבית הדין וקיבל תוקף של פסק דין. ההסכם הסדיר, בין היתר, את הזכויות בדירת המגורים והתנה אותן בתנאים ובזמנים מוגדרים, לצד הסדרי מגורים ותשלומי שכירות מצד הבעל. אלא שמיד לאחר מתן הגט, הצדדים לא ניתקו את הקשר. למעשה, הם חזרו לחיות יחד כבעל ואישה במשך כתשע שנים נוספות. בשנת 2009 אף בוצע בדירה שיפוץ מקיף ומשמעותי, במסגרתו נוספה לבניין קומה שלמה.

בשנת 2012 שבו הצדדים והתרחקו, ובשנת 2014 פנה הבעל לבית הדין הרבני בבקשה לאכוף את זכויותיו בדירה לפי הסכם הגירושין המקורי, בעוד האישה עתרה לביטול ההסכם. לאחר התדיינות משפטית ממושכת, קבע בית הדין הרבני הגדול כי הסכם הגירושין המקורי נותר תקף ולא בוטל פורמלית. עם זאת, נקבע כי אין בכך כדי למנוע מהאישה להעלות בבית המשפט לענייני משפחה טענה עצמאית לפי הדין האזרחי, בדבר כוונת שיתוף חדשה שהתגבשה מכוח התנהלות הצדדים בפועל בתקופה שלאחר הגירושין.

לעו"ד שגית אברג'יל באתר zap משפטי

לאתר של עו"ד שגית אברג'יל

לעמוד הפייסבוק של עו"ד שגית אברג'יל

בעקבות החלטה זו, הגישה האישה תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרתה טענה כי חזרתם לחיים משותפים וניהול משק בית מעורב כלכלית לאורך תשע שנים - לרבות מימון משותף של תוספת הבנייה והשיפוצים - יצרו כוונת שיתוף ספציפית חדשה בדירה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי חזרה לחיים משותפים אינה משוללת נפקות משפטית. הפסיקה העדכנית מכירה באפשרות שהתנהגות הצדדים לאחר אירוע משפטי פורמלי תלמד על כוונת שיתוף חדשה ונפרדת, הנגזרת ממבחני ה"ידועים בציבור" - הכוללים יסוד סובייקטיבי של חיי אישות ויסוד אובייקטיבי של ניהול משק בית משותף.

בית המשפט קבע כי בתקופת החיים המשותפים המחודשת חלה השתלבות כלכלית ממשית ביחס לדירה עצמה, ובעיקר במימון עבודות הבנייה והשיפוץ, המהווה את אותו "דבר מה נוסף" הנדרש להוכחת שיתוף ספציפי. המשמעות היא שהאישה זכאית למחצית מהדירה למרות שעל פי ההסכם אשר קיבל תוקף פסק דין הזכויות בדירה עוברות לבעל. לצד זאת, בית המשפט ביצע הבחנה מהותית וחשובה בין הקרקע עצמה, שנותרה מחוץ למעגל השיתוף כנכס חיצוני בהתאם לחוק המקרקעין, לבין המחוברים לה - תוספת הבנייה וההשבחה שנעשתה במימון משותף - שלגביהם בלבד הוכרה כוונת השיתוף.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ברובו בדעת רוב. נקבע כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית, והודגש כי לצד תקפותו של הסכם הגירושין המקורי שלא בוטל, התגבשה מכוח התנהגות הצדדים זכות נפרדת ביחס לתוספות ולשיפורים בנכס. בית המשפט המחוזי חזר והבהיר את הכלל היסודי: עצם החיים המשותפים, ואפילו אם הם ממושכים, אינם מספיקים כשלעצמם כדי להקים שיתוף. יש צורך בהצבעה על נסיבות עובדתיות קונקרטיות המלמדות על כוונה לשתף בנכס הספציפי.

בהמשך לכך, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש הבעל, תוך שהוא מדגיש את ההלכה שלפיה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת רק במקרים חריגים המעלים שאלה משפטית עקרונית, ולא בעניינים המתמקדים ביישום קביעות עובדתיות. השופטת יעל וילנר קבעה כי גם בתרחיש הייחודי של חזרה לחיים משותפים לאחר גירושין, נשמרת הדרישה לראיות קונקרטיות לביסוס כוונת השיתוף. זאת, על מנת למנוע כניסה בדלת האחורית של עקרון ההפרדה הרכושית המעוגן בחוק יחסי ממון.

למארג משפטי זה ישנן השלכות מעשיות מרחיקות לכת. ראשית, אישורו של הסכם גירושין אינו מהווה מחסום גורף מפני טענות עתידיות לשיתוף חדש בנכס שהוסדר בו, ככל שההתנהלות בשטח מלמדת על כוונה מחודשת. שנית, המבחנים שייבחנו הם מבחני ה"ידועים בציבור", כאשר ככל שהתקופה ארוכה וההשתלבות הכלכלית בנכס עצמו עמוקה יותר, כך יגבר הסיכוי להכרה בשיתוף. שלישית, גם כאשר מוכח שיתוף חדש, הוא אינו משתרע בהכרח על מלוא הנכס, וקיים שוני יסודי בין הקרקע או הנכס ההיסטורי לבין ההשבחות והתוספות המאוחרות.

עבור עורכי דין ובעלי דין כאחד, המסקנה המרכזית היא שהקרב המשפטי האמיתי מוכרע בערכאה הראשונה, שכן קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית קשות מאוד לתקיפה בערעור. לפיכך, בכל מקרה של חזרה לחיים משותפים לאחר פירוד או הסכם, מומלץ לבחון ולתעד בקפידה את ציר הזמן, טיבם של ההסכמים הקודמים, ראיות להשתתפות פיננסית בשיפוצים, משכנתה או חשבונות משותפים, וכן אינדיקציות חיצוניות למעמד הזוגי.

בסופו של דבר, התרחיש של פיוס וחזרה למגורים משותפים מבלי לעדכן את ההסדר המשפטי הפורמלי, מציף את המתח המובנה בין שמירה על ההפרדה הרכושית לבין ההגנה על הסתמכותו הלגיטימית של בן הזוג. הפסיקה העדכנית מוכיחה כי בתי המשפט נכונים להכיר בכוונת שיתוף חדשה, אך עומדים על כך שהיא תישען על ראיות עובדתיות מוצקות והשתלבות כלכלית בפועל, תוך שמירה על איזון זהיר וראוי בדיני המשפחה בישראל.

אני יכולה לספר על מקרה שהגיע לשולחני לא מזמן: בני זוג שהתגרשו וחזרו שוב לגור ביחד במשך 10 שנים ואף נולד להם ילד משותף נוסף, כאשר לאישה נקבעו זכויות בדירה בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה, החליטו שוב להתגרש והפעם לתמיד. האישה טענה שהדירה שלה מכוח ההסכם אך היא לא הספיקה לשנות את הבעלות והמשכנתה אף שולמה מחשבונם המשותף! הבעל טען לבטלות ההסכם עקב חיים משותפים וכוונת שיתוף. הפתרון איתם הגיע באמצעות גישור ארוך ומייגע. כך האישה נותרה עם הדירה על שמה והבעל קיבל שווי מחצית תשלומי המשכנתה ששולמו במהלך חייהם המשותפים, והנחה משמעותית במזונות הקטינים. כשיודעים את המדיניות המשפטית של בתי המשפט יותר קל להבהיר אותה לצדדים ולהגיע להסכמים בזמן קצר יותר, באופן יעיל וחסכוני יותר.

משרד עו"ד שגית אברג'יל מספק מעטפת משפטית מקיפה בתחומי המשפט האזרחי, המסחרי, דיני המשפחה, חדלות הפירעון והנזיקין. עו"ד אברג'יל, בעלת תארים מתקדמים במנהל עסקים ומשפטים (בהצטיינות דיקן) פועלת מתוך תחושת שליחות להשגת התוצאה המיטבית עבור לקוחותיה תוך חתירה לעמק השווה, ומעניקה ליווי מקצועי, יחס אישי ושקיפות מלאה.

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.

הכתבה בשיתוף zap משפטי