יוסי מוסלי יובא מחר (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם תבקש היחידה המרכזית של מחוז תל אביב להוציא נגדו צו הגבלה שיפוטי. מדובר בכלי שנועד לאפשר למשטרה להטיל מגבלות על גורמי פשיעה גם במקרים שבהם לא הוגש נגדם כתב אישום, ושבשנה האחרונה הפך לכלי נוסף במאבק של המשטרה בארגוני הפשיעה.
הבקשה בעניינו של מוסלי מצטרפת לשורה ארוכה של בקשות שהוגשו מכוח החוק להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה. בין היתר, הוצאו פעמיים צווי הגבלה שיפוטיים נגד עיסאם ג'רושי, וכך גם נגד חאלד חמאדה. צווים הוצאו גם נגד ראשאד אבו גאנם, אחמד אבו גאנם ושניים מאחיו של נאסר חרירי, לצד גורמים נוספים.
החוק מאפשר לבית המשפט להטיל שורה של הגבלות על מי שהמשטרה מבקשת להרחיק ממוקדי פשיעה, על בסיס מידע מודיעיני הקושר אותם לעבירות פליליות חמורות, גם כאשר לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום.
עו"ד ווליד כבוב, מבכירי עורכי הדין בתחום הפלילי, שמייצג בתיקי פשיעה חמורים ובין היתר ייצג בכירים בארגוני פשיעה שנגדם הוצאו בעבר צווים שיפוטיים מכוח החוק, מתח ביקורת חריפה על השימוש בכלי הזה. "מדובר בחוק מסוכן, חוק שפוגע פגיעה אנושה בזכויות, כבוד האדם וחירותו, חוק שמדיף ריח רע של שיטות משפט דיקטטוריות ולא שיטת משפט דמוקרטית ונאורה, החוק המזכיר ימים אפלים ומשטרים חשוכים", אמר כבוב.
לדבריו, "החוק הזה בא לעשות, אני אומר כי המשטרה לא מצליחה לצבור ראיות כדי להביא למעצרו של המשיב, זה לא מספיק, זה לא עובר את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. אם זה לשכת עורכי הדין, אם זה משרד המשפטים, כל אדם שמכבדים אותו בישראל. המשטרה לא מצליחה לבסס ראיות ולשים ידה על פושעים, ומצאו פתרון קל ונוח, נוסחת קסם, להתמודד עם ארגוני פשיעה תוך התעלמות מוחלטת מהוראות החוק ללא כל רף ראייתי".
כבוב הוסיף: "הפרקליטות, הסנגוריה ולשכת עורכי הדין התנגדו וטענו שהחוק מעלה בעייתיות. החוק מהווה שינוי דרמטי וקיצוני ביותר באכיפה הפלילית במדינת ישראל ומעורר קשיים חוקתיים של ממש. אתגרי המשטרה של משטר דמוקרטי יביאו לפגיעה חפים מפשע, פגיעה חמורה וקשה שמפרה את כל האיזונים החוקתיים של הזכות".
אחד המקרים הבולטים שבהם נעשה שימוש בכלי הוא זה של עיסאם ג'רושי, מבכירי ארגון הפשיעה ג'רושי. באוגוסט 2025 הוצא נגדו צו שבמסגרתו הורחק לאילת והוטלו עליו מגבלות שונות, ובהן איסורים על יצירת קשר עם גורמים מסוימים.
אלא שלפי המשטרה, ג'רושי לא עמד בתנאי הצו. בנובמבר 2025 הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בהפרת צו שיפוטי. בתחילה יוחסו לו 15 הפרות של ההגבלות שהוטלו עליו, ובהן איסור על יצירת קשר אינטרנטי עם אחרים, למעט אנשי צוות רפואי ובנו הקטין.
בסופו של דבר, הורשע בשתי הפרות בלבד - השמדת הטלפון הנייד שלו ויצירת קשר עם שני גורמים שנאסר עליו לשוחח עמם במסגרת הצו. בעקבות הפרת הצו הוא נדון לשמונה חודשי מאסר בפועל.
באפריל 2026, לאחר שסיים לרצות את מאסרו, ביקשו חוקרי ימ"ר מרכז להטיל עליו פעם נוספת הגבלות, ובהן איסור להתקרב לרמלה, לוד, ירושלים וחיפה ואיסור לקיים קשר עם גורמי פשיעה מרכזיים.
אלא שהפעם ההליך הסתיים במהלך חריג. במקום להמשיך ולפקח עליו בישראל, הגיעו המשטרה וסנגוריו להסכמה שלפיה ג'רושי יעזוב את ישראל למשך חודשיים וישהה בחו"ל בתקופת ההגבלות. מדובר היה בהסכם ראשון מסוגו בישראל בין המשטרה לעבריין בכיר, שבמסגרתו הוחלט למעשה על הרחקתו מגבולות המדינה במקום פיקוח עליו בישראל.
מאז חזר ג'רושי לישראל והצו בעניינו הסתיים. כעת מגיע הכלי המשפטי הזה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, הפעם בעניינו של יוסי מוסלי. מחר יציגו חוקרי ימ"ר תל אביב את בקשתם, ובית המשפט יידרש להכריע אילו הגבלות, אם בכלל, יוטלו עליו.
בחירות 2026 - בואו לבדוק מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?