עוד לפני קום המדינה 'סחרו' ראשי היישוב היהודי במידע מודיעיני עם מדינות ערב, כדי לקדם אינטרסים מדיניים. אחרי קום המדינה הדרג המדיני שכלל את השיטה ואת מערכות היחסים. היכולות המבצעיות של צה"ל, קהילת המודיעין, בשילוב ההיי-טק והטכנולוגיות של חברות ישראליות לאורך השנים, העצימו את כוחה של ישראל ושוב האיצו תהליכים מדיניים, בעיקר בצללים.
אך כל מדינאי מתחיל יודע שכל מערכת יחסים, טובה ויציבה ככל שתהיה, שאינה מעוגנת בהסכם בתיווך של מדינה מעצמתית כמו ארה"ב, ואינה כוללת נציגות דיפלומטית קבועה באותה מדינה זרה, קרי שגרירות, יכול להסתיים בטריקת טלפון. אבל המציאות מוכיחה שהמעצמות משחקות לפי כללים אחרים לגמרי. לכן ישראל צריכה להמשיך להאיץ את הקטר הטכנולוגי, לקדם את חברות ההיי-טק ולשכלל כל הזמן את קהילת המודיעין, ובקצה להציג יכולת מבצעית פורצת דרך, כדי שיהוו יחד בסיס לכל תהליך מדיני.
כאמור, במזרח התיכון יש תזוזת קרחונים מהירה יותר ממה שכולם חושבים, והיא משפיעה ומעצבת מחדש את האזור כולו. מה שגרם לאדמה לרעוד זו פחות איראן ויותר ארה"ב, שהגיעה לא מוכנה ללחימה. לאחר מכן, כאפקט של חוסר מוכנות צבאית בכוח אדם ובמלאים, היה צריך נשיא המעצמה מספר אחת בעולם, דונלד טראמפ, להתאים את עצמו למציאות.
לכן, מהר מאוד הוא פנה למישור המדיני. ניסה לחתוך הוצאות והפסדים. אבל מהצד, בעיני בעלי בריתו הערבים, התהליך לא נתפס בעין יפה, עד כדי רתיעה ממה שיקרה מול איראן ביום שאחרי. אז מצד אחד הם ממשיכים לרכוש נשק אמריקאי ולא סיני או רוסי, אבל בהחלט מפתחים ערוצי הידברות והסכמים. בשורה התחתונה, הם הבינו שהם צריכים לשפר את קווי ההגנה שלהם.
לכן איחוד האמירויות מנהלת ערוצים חדשים עם איראן, שכוללים שיח על הפשרות חשבונות בנק ועוד, וסעודיה מחדשת הסכם ישן עם מדינת הגרעין פקיסטן ומשלבת בתוכו מעצמה אזורית כמו טורקיה, שתהווה משקל נגד לאיום מהמדינה השיעית הקיצונית.
הנחת העבודה מלכתחילה היא שזה יכול לקרות, והלקח מה-7.10 הוא שישראל קודם כל צריכה לסמוך על עצמה ולהגיד מול המראה שכל השאר "זה בונוס".
בפועל, ישראל בשלוש השנים האחרונות, חרף ההפתעה המודיעינית, הטבח הנורא ומלחמה במספר זירות עקובה מדם, שדרגה את יכולת ההרתעה שלה במזה"ת. אך מנגד נותרה עם כל הבעיות: פרויקט הגרעין האיראני, טילי קרקע קרקע, כטב"מים לטווחים ארוכים, נקמה שמרחפת ברקע, כסף שעתיד לעבור מטהרן לארגוני טרור ומרוץ חימוש אדיר באזור כולו, שמחייב את ישראל להשקעות עתק בביטחון חרף הגירעון.
אל מול כל אלה מתכונן צה"ל עם יכולת מוכחת, כולל הפתעות שטרם נחשפו. הציבור צריך להבין שזו תקופה שעיקרה יהיה סינון רעשי רקע פוליטיים מתהליכים ביטחוניים, בעיקר בגלל הבחירות הקרבות ובאות.
הבריתות החדשות במרחב והאינטרסים המשתנים של המעצמות מוכיחים פעם נוספת שבמזרח התיכון החדש, גיבוי חיצוני הוא מותרות, ועוצמה עצמאית היא תנאי הישרדות הכרחי בג'ונגל.