מינויו של מוחסן רזאא'י למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן מסתמן כמהלך שנועד לרכז מחדש את ניהול המלחמה והמשא ומתן בידי המנהיג העליון וממסד משמרות המהפכה. פרשנים רבים מעריכים כי המינוי נועד לרסן את נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, להחליש את עצמאותו של שר החוץ, עבאס עראקצ'י וליצור משקל נגד ליושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף - שהוביל את המגעים עם ארצות הברית והגן על הסכם הפסקת האש שהושג ביוני.
רזאא'י, בן 71, פיקד על משמרות המהפכה בשנים 1981-1997, לרבות במשך רוב מלחמת איראן-עיראק, ולאחר מכן כיהן במשך יותר משני עשורים כמזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר. הוא התמודד כמה פעמים על נשיאות איראן, ללא הצלחה, וכיהן כסגן הנשיא לענייני כלכלה בממשלתו של אבראהים ראיסי. לפי רויטרס, רזאא'י נחשב לדמות ציבורית בולטת ובוטה יותר מקודמו בתפקיד.
באופן רשמי מונה רזאא'י בידי הנשיא פזשכיאן בעקבות התפטרותו של מוחמד באקר זולקדר, שכיהן בתפקיד קצת יותר מארבעה חודשים. במקביל, המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי מינה את רזאא'י לנציגו האישי במועצה העליונה לביטחון לאומי, לצד הנציג הניצי סעיד ג'לילי. זולקדר לא סולק לחלוטין ממעגל השלטון ומונה ליועצו הפוליטי של חמינאי - עובדה שמחזקת את ההערכה שלא מדובר בהדחה על רקע כישלון אישי, אלא בארגון מחדש של מוקדי הכוח סביב המנהיג העליון.
חמידרזא עזיזי, מומחה לענייני ביטחון איראניים במכון הגרמני לעניינים בינלאומיים וביטחוניים, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי מינוי רזאא'י מלמד שראשי הממסד הביטחוני הוותיק מעמיקים את אחיזתם בשלטון, במקום לאפשר מעבר לדור צעיר יותר של מנהיגים. לדבריו, רזאא'י מכהן בצמרת הצבאית והפוליטית באיראן כבר יותר מארבעה עשורים, וכעת חוזר לאחד ממוקדי קבלת ההחלטות החשובים ביותר במשטר.
לדברי פרופ' סעיד גולקר, חוקר כוחות הביטחון האיראניים באוניברסיטת טנסי בצ'טנוגה, קידומו של רזאא'י הוא סימן נוסף לכך שמשמרות המהפכה הם שמקבלים את ההחלטות המרכזיות באיראן. עם זאת, גולקר הזהיר כי עצם התחזקותם אינה מעידה בהכרח שהמדיניות תהיה ניצית יותר או פרגמטית יותר. לדבריו, השינוי הברור ביותר הוא העברת מרכז הכובד מהממשלה הנבחרת אל הממסד הצבאי והביטחוני.
אחד היעדים האפשריים של המהלך, לפי הניו יורק טיימס, הוא יצירת משקל נגד לקאליבאף, מפקד ותיק נוסף במשמרות המהפכה שנחשב למקורבו של זולקדר. קאליבאף הוביל את המשא ומתן עם ארצות הברית והגן בעבר על הסכם הפסקת האש מיוני, גם כאשר גורמים ניציים יותר במשטר תקפו אותו. עזיזי העריך כי השינוי במועצה עשוי להיות מהלך איזון מצד חמינאי, שנועד "למנוע השפעה מופרזת של קאליבאף". לדבריו, מינוי רזאא'י עשוי להעיד כי "הצד הניצי יותר של המשטר זוכה ליתרון".
גולקר העריך כי רזאא'י וקאליבאף עשויים להתעמת בהמשך בשל שאיפותיהם הפוליטיות. שניהם פיקדו בעבר במשמרות המהפכה, בנו לעצמם מוקדי כוח עצמאיים והתמודדו על הנשיאות. "ההרכב הזה לא יעבוד", אמר גולקר. "כולם רוצים להיות מלך". למרות ההערכה הזאת, קאליבאף בירך בפומבי על המינוי ואיחל לרזאא'י הצלחה, כך שלפי שעה המחלוקת האפשרית אינה מתנהלת בגלוי.
רזאא'י עשוי להתעמת גם עם הנשיא פזשכיאן ושר החוץ עראקצ'י, שספגו ביקורת חריפה מהמחנה הניצי בשל מאמציהם להגיע להסדר מדיני עם ארה"ב. מוחמד באקר חראזי, איש דת ניצי שמקורב בקשרי נישואים למשפחת חמינאי, חזה את החלפת זולקדר עוד לפני ההודעה הרשמית והציג אותה כחלק מהמאמץ לרסן את הנשיא. לטענתו, חמינאי אף הורה לעראקצ'י שלא להתערב עוד במשא ומתן. לשכותיהם של חמינאי ופזשכיאן הכחישו את דבריו, ולכן אין אישור לכך ששר החוץ הודח מניהול המגעים.
עם זאת, התגובה הרשמית של משרד החוץ האיראני העידה על מעמדה המתחזק של המועצה. כשנשאל אם עראקצ'י או רזאא'י ינהלו מעתה את המשא ומתן, דובר משרד החוץ אסמאעיל בקאאי נמנע מתשובה ישירה ואמר כי איראן היא "מדינה של מוסדות ולא של אנשים". לדבריו, משרד החוץ יפעל "בתיאום מלא עם המועצה העליונה לביטחון לאומי". לפי המשהרי, בקאאי אמר את הדברים בזמן שהמגעים עם עומאן על הסדרת התנועה במצר הורמוז נמשכים.
במקביל, עלי גולהכי, פעיל תקשורת המזוהה עם המחנה השמרני, טען כי החלפת זולקדר נדונה במשך יותר מחודש וכי המחלוקות בתוך הממשלה עיכבו את המינוי. לדבריו, התנהלותו של זולקדר סביב התקיפות נגד כלי שיט במצר הורמוז הייתה בין הנושאים שהובילו לבחינת החלפתו. לפי רויטרס, גולהכי העריך כי בקרוב יפורסמו מינויים נוספים במערכת הצבאית שישלימו את השינוי בצמרת המועצה. מדובר בהערכה שלא קיבלה אישור רשמי, אך היא עשויה להצביע על מהלך רחב יותר לארגון מחדש של הנהגת המלחמה.
בטווח המיידי אין עדיין הוכחה שמינוי רזאא'י יביא לחידוש התקיפות או לשינוי חד במדיניות הצבאית. לפי רויטרס, עד כה לא נמסרה כל סיבה רשמית להחלפת זולקדר וכי לא ברור אם היא מבשרת על שינוי במדיניות. עם זאת, המינוי צפוי להקשיח את הפיקוח על המשא ומתן ולצמצם את יכולתם של פזשכיאן ועראקצ'י לקדם פשרות ללא הסכמת משמרות המהפכה ולשכת המנהיג העליון.
המועצה העליונה לביטחון לאומי, שבה חברים בכירים מהממשלה, הצבא ומערכת המודיעין, ממלאת תפקיד מרכזי בקביעת מדיניותה של איראן בעימות עם ארצות הברית וישראל. ביוני אישרה המועצה את מזכר ההבנות שנועד להשהות את המלחמה, אך ההסדר התפרק במהירות בשל המחלוקות בין טהרן לוושינגטון על השליטה במצר הורמוז. כל הסכם חדש בנוגע להפסקת האש או לפתיחת המצר יידרש לעבור דרך המועצה ולקבל בסופו של דבר את אישורו של חמינאי.
המשמעות האפשרית של המינוי החדש היא שטהרן תציב תנאים מחמירים יותר לפתיחת מצר הורמוז ולהפסקת המלחמה, ובהם פיצויים, הסרת סנקציות והכרה במעמדה של איראן במצר. במקביל, מאבק בין רזאא'י, קאליבאף, פזשכיאן ועראקצ'י על השליטה במגעים עלול להחריף את המסרים הסותרים היוצאים מטהרן ולהקשות על המתווכים להבין מי מנהל באמת את המו"מ, ובעל הסמכות בצמרת האיראנית. המאבק הפנימי הזה עשוי להיות גורם מכריע בשאלה אם איראן תתקדם להסדר עם ארצות הברית או תמשיך במלחמת ההתשה סביב מצר הורמוז.