"הוא אמנם לא שומע - אבל הוא לא טיפש": הביקור במרפאה שהפך למאבק על נגישות לחירשים

ארז אברהם, חירש מלידה בן 35, הגיע לפני כשבועיים (ראשון) לביקור במרפאת עור של כללית בתל אביב, אך לטענתו נתקל בשורה של כשלים: מסך זימון תורים שלא פעל, המתנה ללא יכולת לדעת מתי נקרא, קושי לתקשר עם הרופא ואף טיפול רפואי כואב שבוצע, לדבריו, מבלי שהבין מראש מה עומדים לעשות לו.

מה שאמור היה להיות ביקור שגרתי הפך לחוויה קשה עבור ארז. הקשיים, לטענתו, החלו כבר בחדר ההמתנה. המסך שאמור להציג את התורים לא פעל, וארז, שאינו יכול לשמוע את הקריאות, לא ידע מתי תורו. "הוא חיכה כ-20 דקות ובינתיים אנשים עקפו אותו", סיפרה אשתו בריאיון ל-וואלה. גם בתוך חדר הרופא, לדבריה, לא נמצא פתרון תקשורתי. "היה אפשר להוציא טלפון ולכתוב, לקחת דף או לסובב אליו את המחשב. היו כל כך הרבה פתרונות פשוטים".

"שבוע וחצי קודם לכן הגשנו תלונה באתר ואף אחד לא יצר איתנו קשר", הדגישה אשתו. לדבריה, עוד לפני הפרסום ברשתות, היא פנתה פעמיים לקופה בניסיון לקבל התייחסות למקרה, ברשת רק ענו לה כי הנושא בטיפול, אלא שפנייה רשמית אליה לא נעשתה, עד הפנייה של אתר וואלה היום בבוקר. "השיחה הראשונה אליי, הגיעה רק בשעה 14:15".

לטענתם, הרופא אף סירב בשלב מסוים לתת לארז דף לצורך תקשורת בכתב. בהמשך בוצעה בו פעולה רפואית באמצעות חומר שרוסס עליו, מבלי שהבין מראש מה עומדים לבצע. "פשוט התנהגו אליו כאילו הוא לא מבין", היא אומרת. "הוא לא שומע, אבל זה לא אומר שהוא טיפש. ארז קורא שפתיים, יודע לקרוא ולכתוב".

מאז פרסום הסרטון קיבלה המשפחה, לדבריה, הודעות רבות מחירשים וכבדי שמיעה שטענו כי חוו מקרים דומים במערכת הבריאות. העדויות הללו לא נבדקו באופן עצמאי, אך מבחינתה הן מעידות על בעיה רחבה יותר. "אנשים סיפרו שזה קרה להם או להורים שלהם. קיבלנו סיפורים על זריקות והרדמה, על אנשים שלא הבינו מה עושים להם".

לדבריה, היא אינה מעוניינת בפיצוי כספי, אלא בשינוי מערכתי. "לא מעניין אותי לתבוע אף אחד. אני לא מחפשת כסף. אני לא רוצה שיגידו לי 'חידדנו את הנהלים' או 'נזפנו בו'. אני רוצה שינוי".

לאחר הפנייה והפרסום יצרו עמה קשר, לדבריה, מנהל במרפאה אחרת של כללית שבה ארז מטופל. "אמרתי לו: מה זה עוזר לי? האם ארז יכול ללכת מחר שוב לבד לרופא? בעלי בן 35, הוא צריך להיות מסוגל ללכת לרופא בלי להיות תלוי באף אחד". היא אף מציעה כחלק מבסימן ש- 'מחברים בין עולים החירשים לעולם השומעים', להגיע למרפאות ולכנסים ולהסביר לצוותים כיצד לתת שירות נגיש לחירשים ולכבדי שמיעה. "אני מוכנה לנסוע מאילת עד עפולה. אני רוצה שהם יסתכלו לארז בעיניים ויבינו שעומד מולם בן אדם".

האירוע גרם לבני הזוג לחשוב גם על מצבי חירום שבהם לא ניתן יהיה להזמין מראש מתורגמן לשפת הסימנים. "אני חושבת פתאום: שאהיה בהיריון ואגיע ללידה באופן לא מתוכנן, מה יהיה? האם המתורגמנית תספיק להגיע? מה אני אמורה לעשות, לתרגם תוך כדי לידה? גם הוא צריך לדעת מה קורה".

לדבריה, זו הסיבה שנגישות במערכת הבריאות אינה עניין של נוחות בלבד. "אפשר לכתוב בטלפון, אפשר על דף. מה כל כך קשה לתווך את מה שעומדים לעשות"? אני רוצה שבעלי יוכל ללכת לרופא לבד", היא מסכמת. "אני רוצה שכל חירש וכבד שמיעה יוכל להיכנס למרפאה, לדעת שיסבירו לו מה עושים לו ושיתייחסו אליו כאל אדם שמבין ומחליט על הגוף שלו. זו לא אמורה להיות דרישה חריגה".

מכללית נמסר: "אנו מתנצלים על המקרה החריג, שאינו מייצג את ערכינו. אנו נמצאים בקשר רציף עם המטופל, מלווים אותו באופן אישי ונמשיך להעניק לו מענה שירותי מונגש ומותאם בהתאם לצורך. אנו מחויבים למתן שירות שוויוני ומכבד ולהנגשת השירותים הרפואיים לכלל מטופלינו. הצוותים מתודרכים למתן שירות מונגש ומותאם ולרשות המטופלים והצוותים קיימים פתרונות להתאמת מעטפת השירות לאוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים, ובהם תרגום סימולטני לשפת הסימנים בזמן אמת ("קול הבריאות"), פתרונות דיגיטליים מותאמים למפגש רפואי באמצעות מוקד 2700* והאתר וכן אמצעי הנגשה נוספים".