משרד ההגנה האמריקני דורש מהתעשיות הביטחוניות להאיץ באופן דרמטי את הייצור והאספקה של אמצעי לחימה, ובהם סוגי תחמושת שנמצאים במחסור חמור בעקבות המלחמה עם איראן. המהלך מגיע על רקע מתיחות בין הנשיא דונלד טראמפ לפנטגון סביב מצב המלאים, לאחר שהשימוש הנרחב בטילי תקיפה ובמיירטים אף הגדיל את הסיכון לכוחות האמריקניים והגביל את יכולתו של הבית הלבן להסלים את המערכה.
לפי מזכר של משרד ההגנה שהגיע לידי "וושינגטון פוסט" וטרם פורסם, סגן שר ההגנה סטיב פיינברג הורה ביום רביעי לראשי התעשיות להגיש בתוך 21 ימים לכל היותר תוכניות להאצת האספקה ולהגדלת הייצור של יכולות קריטיות.
"מחזורי פיתוח שנמשכים שנים אינם מקובלים", כתב פיינברג. "עלינו להאיץ באופן דרמטי את לוחות הזמנים של התוכניות ולהרחיב את כושר הייצור שלנו כבר עכשיו". הוא הבהיר כי הפנטגון מבקש מהחברות להציג לוחות זמנים "מהירים ואגרסיביים משמעותית" לאספקה ולהגדלת הייצור.
ההנחיה ניתנה בזמן שהמחסור בנשק הפך למקור למתיחות בין טראמפ למשרד ההגנה. היא מצטרפת לשורת צעדים שנקטו הפנטגון והבית הלבן כדי להתמודד עם המשבר, אולם לדברי מומחים בתעשייה, הבעיה עשויה להישאר ברובה ללא פתרון עד שהקונגרס, שנקלע למבוי סתום, יאשר הוצאות ביטחון נוספות.
הארסנל מתרוקן
דובר הפנטגון שון פרנל אישר כי המזכר של פיינברג אותנטי. "עבודה ישירה עם מנהיגי התעשייה להאצת הייצור אינה דבר חדש. זו הייתה הכוונה הברורה של הנשיא ושל שר ההגנה מהרגע הראשון", מסר.
לדברי פרנל, המזכר "ישמש לגיבוש תקציב שנת הכספים 2028 שיוגש לקונגרס לצורך מימון, והוא עולה בקנה אחד לחלוטין עם המאמץ המתמשך שלנו לבנות מחדש את התשתית התעשייתית הביטחונית".
המלחמה עם איראן הביאה לשחיקה חריגה במלאי התחמושת ומערכות ההגנה האמריקניות. בחודש הראשון למלחמה בלבד שיגרה ארה"ב יותר מ-850 טילי שיוט מסוג טומהוק ויותר מאלף מיירטי פטריוט ות'אאד - כך דווח בעבר ב"וושינגטון פוסט". בשבועות הראשונים ללחימה השתמשה ארה"ב גם ביותר מ-1,300 טילים בליסטיים טקטיים של צבא היבשה.
לפי ניתוח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, נכון לשבוע שעבר הצטמצם המלאי העולמי של טילי הפטריוט מ-2,200 לפני המלחמה לפחות מ-827. מלאי מיירטי הת'אאד ירד מ-452 לפחות מ-278. הידלדלות המלאי האמריקני של תחמושת ומערכות הגנה הגבירה את הסיכון לחיילי ארה"ב ואילצה את הבית הלבן לסגת מהסלמה נוספת של התקיפות - כך דווח בעבר בעיתון.
הפנטגון ניסה בחודשים האחרונים להגדיל את אספקת אמצעי הלחימה. ביום שני הודיע משרד ההגנה על הסכם מסגרת עם נורת'רופ גרומן ולוקהיד מרטין להגדלת הייצור של טילי פטריוט מדגם PAC-3 ושל מיירטי ת'אאד. בשבוע שעבר העניק הפנטגון ללוקהיד מרטין חוזה בשווי של עד 58.6 מיליארד דולר, שנועד לשלש את ייצור טילי PAC-3 עד שנת 2030.
במאי הכריז הפנטגון על כמה הסכמי מסגרת עם חברות טכנולוגיה ביטחונית, ובהן אנדוריל, קסטליון, קואספייר, ליידוס וזון 5. ההסכמים נועדו "להרחיב באגרסיביות" את יכולות התקיפה של צבא ארה"ב ולאפשר רכישה של הטילים הזולים שהחברות מייצרות. בסוף יוני אירח משרד ההגנה מנהלים מחברות הזנק שונות בעמק הסיליקון, והבהיר כי יהיה להן תפקיד מכריע בחידוש מלאי הנשק האמריקני.
המבוי הסתום בקונגרס
אולם מימוש הסכמי המסגרת לרכישת נשק, שהם מרכיב מרכזי באסטרטגיית הפנטגון להאצת הרכש, תלוי באישור הצעת תקציב ביטחון בסך 1.15 טריליון דולר. ההצעה תקועה בקונגרס, לאחר שהדמוקרטים התנגדו לגידול העצום בהוצאות. פיינברג כתב במזכר כי משרד ההגנה "משנה מן היסוד את האופן שבו הוא מפתח, מייצר ומכניס לשימוש יכולות צבאיות, כדי להתמודד עם האתגרים הנוכחיים והעתידיים".
במזכר הוגדרו כמה תוכניות נשק כקריטיות וככאלה שנבחנת האפשרות להאיץ אותן או להגדיל את הרכש שלהן במסגרת בחינת תקציב שנת הכספים 2028. ברשימה נכללו תוכנית ההגנה מפני טילים "מיירט הדור הבא", מערכת ההגנה האווירית המתקדמת נסאמס, מערכת מכ"ם ניידת להגנה אווירית, מערכת מתקדמת להכשרת טייסים ומערכת מבוססת חלל למעקב אחר טילים.
פיינברג הטיל על ראשי התעשיות להכין תוכניות ל"אספקה מואצת", שיציגו את לוח הזמנים המהיר ביותר לייצור ולאספקת ההזמנות הצפויות וכן להרחבת כושר הייצור. עוד התבקשו החברות "להציע השקעות הון מסוימות והרחבה של מתקנים", כדי לתמוך בהתחייבות משרד ההגנה להזמנות בהיקף גבוה ולאורך זמן. "התייחסו לאופן שבו נשתף פעולה כשותפים והוכיחו את נכונותכם לסכן גם משאבים משלכם", כתב פיינברג.