דוח חדש של ארגון הביטחון של הקהילה היהודית בבריטניה (CST) מתעד 1,926 תקריות אנטישמיות ברחבי המדינה במחצית הראשונה של 2026 - הנתון השני בגובהו שנרשם אי פעם לתקופה שבין ינואר ליוני, ועלייה של 21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר גם במספר גבוה יותר מכלל התקריות שנרשמו במהלך שנת 2022 כולה.
מחברי הדוח מזהירים כי האנטישמיות בבריטניה התבססה ברמה גבוהה באופן חסר תקדים מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, והיא אינה עוד תגובת קיצון זמנית אלא מציאות מתמשכת. שר הפנים בממשלת הצללים של האופוזיציה הבריטית, כריס פילפ, שהתייחס לנתוני הדוח, הגדיר את האנטישמיות הגואה "מצב חירום לאומי".
על פי הדוח, "הנורמה השתנתה". לפני 7 באוקטובר עמד הממוצע על 161 תקריות אנטישמיות בחודש; במחצית הראשונה של 2026 כבר הגיע הממוצע ל-321 - זינוק של 99%. בכל אחד מששת החודשים נרשמו יותר מ-200 תקריות, ובארבעה מהם יותר מ-300 - רמות שבעבר הופיעו כמעט רק בעת מלחמות שבהן הייתה מעורבת ישראל.
לפי הדוח, ההחרפה נרשמה על רקע המלחמה בין ישראל, ארצות הברית ואיראן, שהחלה ב-28 בפברואר. כבר בשבוע שלאחר התקיפות על איראן זינק מספר התקריות האנטישמיות ב-71%, ובהמשך נרשמה עלייה של 24% לעומת התקופה שקדמה לפרוץ העימות.
במקביל, נחשפה בבריטניה פרשת ריגול שבמסגרתה הואשמו שני בני אדם באיסוף מודיעין על מוסדות יהודיים בלונדון עבור המודיעין האיראני - התפתחות שהעצימה את תחושת האיום בקהילה היהודית.
הדוח מתאר רצף חסר תקדים של מתקפות נגד הקהילה היהודית: הצתת ארבעה אמבולנסים של "הצלה", ניסיונות הצתה של בתי כנסת ומוסדות יהודיים נוספים, ובהמשך פיגוע הדקירה בגולדרס גרין, שבו נפצעו שני יהודים בעלי חזות חרדית באירוע שהוכרז כפיגוע טרור. בתוך שלושה שבועות בלבד לאחר ניסיון ההצתה בבית הכנסת בפינצ'לי זינק מספר התקריות האנטישמיות ב-83%, ובשלושת הימים סביב פיגוע הדקירה נרשמו מספרי השיא של התקופה.
לפי הדוח, ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי הופיעו גילויי שמחה על הפיגוע, קריאות לפגיעה נוספת ביהודים ותיאוריות קונספירציה אנטישמיות. ב-CST מסכמים כי מתקפות בולטות נגד יהודים "מעודדות אנטישמים נוספים לפעול".
נתוני האלימות עצמם חריגים: 135 תקיפות פיזיות של יהודים - עלייה של 82% ושיא חדש - לצד אירוע אחד שהוגדר "אלימות קיצונית" בשל סכנת חיים. כמעט שבעה אחוזים מכלל התקריות כללו אלימות פיזית, לעומת ארבעה אחוזים בלבד שנה קודם לכן.
ב-59% מהמקרים הקורבן היה מזוהה כיהודי בשל כיפה, לבוש מסורתי או מדי בית ספר יהודי. גם ילדים נפגעו בשיעור חריג: ב-38% ממקרי האלימות שבהם היה ידוע גיל הקורבן, הקורבן היה קטין, וכמעט שליש מהתוקפים היו קטינים. ב-18 מקרים ילדים תקפו ילדים יהודים.
ב-CST מדגישים כי לא כל ביקורת על ישראל נספרת כאנטישמית. הארגון כלל בנתוניו רק מקרים שבהם התבטאויות נגד ישראל או נגד הציונות לוו גם בשפה אנטי-יהודית, במוטיבים אנטישמיים או במיקוד ביהודים כיהודים.
על פי הדוח, 787 תקריות - 41% מכלל האירועים - כללו התייחסות לישראל, לפלסטינים, לטבח 7 באוקטובר או למלחמה, ובכולן נמצא גם רכיב אנטישמי. עוד עולה כי ב-676 מקרים הופיעה אנטי-ציונות לצד הסתה נגד יהודים, בעוד שהמונחים "ציוני" ו"ציונות" שימשו פעמים רבות כמילות קוד ל"יהודי". ב-105 תקריות הושוו יהודים או ישראלים לנאצים או לגרמניה הנאצית.
גם ברשת נרשם שיא חדש: 680 תקריות אנטישמיות מקוונות - המספר הגבוה ביותר שתועד אי פעם במחצית שנה. ב-86% מהן הופיעו תיאוריות קונספירציה, מוטיבים אידיאולוגיים או מסרים אנטישמיים, וב-61% שולבו גם מסרים הקשורים לישראל ולמלחמה. עם זאת, ב-CST מדגישים כי מדובר רק במקרים שדווחו לארגון, וכי היקף התכנים האנטישמיים ברשת גדול בהרבה.
מוסדות הקהילה הפכו ליעד מרכזי. במחצית הראשונה של השנה תועדו 117 תקריות שפגעו בבתי כנסת או במתפללים - המספר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם לתקופה זו - וכן 178 תקריות במערכת החינוך, עלייה של 59% לעומת השנה שעברה ושיא חדש.
מנכ"ל CST, מארק גרדנר, אמר לרויטרס כי "המתקפות הללו צריכות להדאיג כל מי שאכפת לו מבריטניה ומהאיומים הנשקפים לה - בין אם מדובר באיומים המכוונים בידי איראן, ובין אם בכאלה שמונעים מבית בידי גורמים אסלאמיסטיים, מהימין הקיצוני, מהשמאל הקיצוני או מקבוצות אידיאולוגיות קיצוניות אחרות".
שרת המשטרה והפשיעה של בריטניה, שרה ג'ונס, מסרה כי "האנטישמיות מנוגדת לערכים של ארצנו", והבטיחה: "אעשה כל שביכולתי כדי להגן על הקהילות היהודיות שלנו". דבריה נאמרו לאחר שממשלת בריטניה הודיעה על הקצאת 250 מיליון ליש"ט בשלוש השנים הקרובות להגברת האבטחה בבתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים יהודיים.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?