הפוליטיקה אוהבת תמונות של השקות חגיגיות, הצהרות משותפות וחיוכים למצלמות. אבל הסיפור האמיתי מתרחש הרבה קודם - בחדרים הסגורים, בשיחות הטלפון ובוויכוחים על מי יעמוד ראשון. שם גם נקברו בשבועות האחרונים לא מעט ניסיונות לאחד את המחנה שמבקש להציג אלטרנטיבה לליכוד ולמרכז.
המשא ומתן המרכזי בתוך "הגוש השלישי" היה בין יולי אדלשטיין ואיילת שקד לבין בני גנץ ודדי שמחי. כפי שפורסם בוואלה לראשונה, אדלשטיין ושקד טענו כי אם גנץ ראשון ברשימה לא ניתן יהיה להביא קולות מהימין, והמשא ומתן הגיע למחוזות ההזייה. דיברו על הנהגה משולשת - גנץ-שמחי-אדלשטיין. אפילו הנהגה מרובעת (!) עם גנץ-שמחי-אדלשטיין-שקד.
כמו כן, עלו הצעות לחבירה גדולה של הארבעה, עם כוחות נוספים מתוך הציונות הדתית. כל הצעה נבחנה. גנץ הסכים כמעט להכל מלבד לוותר על המקום הראשון. מקסימום לחלוק אותו.
מי שלא היה בלופ היה גלעד ארדן, שרצה להקים מפלגה לבד בכל מחיר. אדלשטיין היה מי שבסופו של דבר עשה את המהלך מגנץ לעברו של ארדן.
בשום שלב שהוא, למרות דיווחים בתקשורת, ולמרות סקרים שבדקו זאת, איילת שקד לא חשבה ללכת עם ארדן.
כפי שפורסם בוואלה, היא הזהירה אותו ואת אדלשטיין שאין להם שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה. ארדן לא הקשיב והודיע היום על הקמת מפלגה.
אם ארדן ואדלשטיין בונים על מקרה גדעון סער - איש ליכוד שיוצא מקים מפלגה וחוזר לאחר מכן, הם עלולים להתבדות. כשסער יצא נגד הליכוד הוא הגיע ל-16 מנדטים בסקרים ולאחר מכן התרסק. ארדן ואדלשטיין יוצאים לדרך עם מנדט וחצי ביום טוב, ומעבר לזה גם עם קופה לא מלאה, מה שמקשה מאד על הקמפיין.
רבים בליכוד סבורים שארדן עשה טעות נוראית. הוא איש צעיר, אהוד בליכוד, עם ארומה של שגריר מחו"ל. הוא היה צריך לשבת עוד קדנציה אחת בסבלנות, להמשיך לחזק את מעמדו במפלגה ואז להילחם על ראשותה עם סיכויים טובים. העזיבה, לשיטתם, תגרום לו להיות פוליטיקאי זניח במקום לתפוס עמדת ההובלה לקראת המאבק על הנהגת המדינה ביום שאחרי נתניהו.
קשה לחשוב שארדן ואדלשטיין, אנשים עם ניסיון פוליטי ארוך שנים, יוצאים לפעולת התאבדות כזאת בלי תכנית פעולה נוספת. היום היה כנראה הצעד הראשון בדרך לחבירה או התרסקות. את התשובה נדע עד ה-8.9, זמן הגשת הרשימות.