גלעד ארדן, שיכריז הערב על הקמת מפלגה חדשה, היה השר לביטחון פנים, כלומר - שר די בכיר (במידה שיש בכלל כאלה בסביבת נתניהו) בממשלת ישראל.
יולי אדלשטיין, שותפו, היה יו"ר הכנסת, האיש הבכיר ביותר בהיררכיה הייצוגית של מדינת ישראל, אחרי נשיא המדינה - ומי שמארח את טקס הדלקת המשואות ואף נואם את הנאום המרכזי (פעם, היחידי) בו. קודם לכם כיהן כשר הבריאות בתקופת התפרצות מגיפת הקורונה.
למה פתחנו בביוגרפיה טריוויאלית אודות שני האישים? פשוט מאוד: רק כדי לומר ששניים כאלה לא יוצאים להרפתקה פוליטית שכרוכה בהקמת מפלגה חדשה כדי לשוב ולהיות ח"כים מן המניין, כלומר - לא יהיו באופוזיציה, כל אופוזיציה שתקום לאחר הבחירות.
במילים אחרות, השניים שמקווים לפחות לארבעה מנדטים שיעבירו אותם מעל לאחוז החסימה, יהיו חלק מהממשלה הבאה, כל ממשלה שתקום לאחר הבחירות.
נמשיך באלימינציה, אבל קודם כל משהו על הנסיבות האישיות שהובילו, כל אחד מהם לחוד, לחבור זה אל זה ולאבד כוחות.
גלעד ארדן הורחק מהזירה הפוליטית המקומית. לא "נמחק" פוליטית, אבל הוגלה לארה"ב. מאז חזרתו הוא הרבה לבקר את הממשלה ובעיקר את העומד בראשה. לכאורה זה מעיד על עצמאות רעיונית, למעשה זה אומר שהוא איבד כל סיכוי להתברג למקום ריאלי ברשימת מפלגתו לכנסת.
הסיפור של יולי אדלשטיין "דומה אך שונה": הוא יצא לעימות חזיתי נגד מפלגתו המתחרדת בנושא הגיוס, אבל לא לפני שגיבש חוק רע מאוד שהיה מאפשר המשך השתמטות המונית. לרוע מזלו, גם הטיוטה שגיבש לא עברה את הרבנים. למזלו, זה אפשר לו להצטייר כאידיאולוג, כזה שנלחם למען גיוס שוויוני.
אפילו העמדת הפנים הזאת עלתה לו בהדחה מראשות ועדת חוץ וביטחון והחלפתו ב"יס-מן" נאמן יותר כבועז ביסמוט. השורה התחתונה: גם לאדלשטיין לא היה כל סיכוי להיבחר במקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת הבאה (בוודאי כשזו תורכב, במידה רבה, בדיל של קבלני קולות חרדיים).
יבחרו בנתניהו
מה נזכור מהשניים בשיא הקריירה הפוליטית שלהם? מגלעד ארדן בעיקר את היותו שותף לשקר של משטרת ישראל שחיסלה אזרח בדואי ומיהרה להציג אותו כטרוריסט תומך דאע"ש.
מה נזכור מאדלשטיין? בעיקר את היותו חלוף ההפיכה המשטרית: עוד לפני שרקח יריב לוין את התכנית להרס מערכת המשפט בישראל, היה זה אדלשטיין שהפר ברגל גסה צו של בג"ץ.
עכשיו חוברים שני אלה להקמת רשימה משותפת שעל פניה יש לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, מה שיאפשר לשניים להיות בעלי משקל מכריע בהרכבת הממשלה הבאה.
אם לשפוט את הכיוון, הרי שעל דרך השלילה, חברותם בממשלה הבאה תתאפשר רק אם זו תורכב על ידי נתניהו, שכן ארדן כבר הודיע שלא רק שהוא פוסל חברות בממשלה שתישען על תמיכת מפלגות ערביות, אלא שהוא מתנגד אף לישיבה משותפת באותה ממשלה עם "הדמוקרטים" של יאיר גולן.
לכאורה יש פה מחלוקת אידיאולוגית חריפה. למעשה יש פה הכרזה שלא ייכנס לשום ממשלה צרה בראשות גדי איזנקוט, נפתלי בנט או איווט ליברמן, שאין לה דרך לקום אלא בשותפות עם "הדמוקרטים".
אז אופוזיציה אינה אופציה וישיבה בממשלת שיוני שתוקם ללא הליכוד או החרדים או מפלגות הימין הקיצוני - גם היא אינה בגדר אפשרות ריאלית. עם מה נשארנו? עם נתניהו.
רגע, נתניהו ואדלשטיין? נתניהו וארדן? הן נהרות של דם רע זרמו בין ראש הממשלה לבין כל אחד משניהם, אז מה פתאום נתניהו? מי שמחפש תשובה יכול להפנות את השאלה לגדעון סער.
סער היה עוד אחד שהיה נדמה שכבר חצה את הרוביקון ויהיה חלק מכל אופוזיציה לנתניהו, עד שהלה זרק לו גלגל הצלה, סלל את דרכו למשרד החוץ - וקיבל בתמורה היפוך מלא של מי שחוט שדרה אינו האיבר המפותח בגופו: פתאום הוא הפך ממי שסבר שנתניהו מושחת ומשחית למי שקורא להפסקת משפטו, פתאום הוא יוצא נגד היועצת המשפטית שמינה בעצמו...
מפלגת הגדעונים
מה למדנו ממקרה סער, שעלול במידה רבה להיות גם מקרה ארדן-אדלשטיין? שלפוליטיקאי ישראלי אין אידאולוגיה אלא רק אינטרס הישרדותי. עוד למדנו שבתנאים הקיימים במערכת הפוליטית של היום, אין לשניים (שלא מתכוונים לחזור ולהיות ח"כים "פשוטים" מן המניין) דרך להגשים את שאיפותיהם, אלא בממשלת נתניהו.
באופן ביזארי זה עומד בסתירה למה שחושב כל מי שעלול להתפתות להצביע עבורם: ימניים לא קיצוניים שמאסו בבנימין נתניהו. מהיכן יבואו המצביעים האלה? חלק מהם יבואו מתומכי הליכוד, חלק קטן יותר משולי מפלגת הציונות הדתית (שאוהדים בגדול את הקו הפוליטי שלה, אבל נגעלו מהעברת התקציבים והחוקים הייעודיים למען המשתמטים).
חלק אחר, משמעותי יותר, יבוא מקרב מי שהצביעו בבחירות הקודמות לבני גנץ, כאלה שמתלבטים היום בין ליברמן, בנט ואיזנקוט. במילים אחרות: אין למפלגה החדשה שעליה יכריזו ארדן ואדלשטיין הערב כל מטרה אחרת מלבד העברת קולות מצביעים מאוכזבי-נתניהו, מגוש השינוי למי שיחברו אליו מיד לאחר הבחירות.
זה לגיטימי כמובן, בתנאי שזה יהיה ברור מראש לבוחרים פוטנציאליים שיישקלו לתמוך ברשימה החדשה. ספק אם ארדן ימסור להם את האינפורמציה הזאת הערב, כשיציג לציבור את המפלגה החדשה, מבלי לחשוף את פרצופה האמיתי.