מאז שנת 2023 ישראל נמצאת בגל ההגירה הגדול ביותר שנרשם לפחות בעשור וחצי האחרון. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מגלה שבתוך שלוש שנים בלבד עזבו את המדינה 268,509 ישראלים לתקופה של לפחות שלושה חודשים. גם בשנת 2025 לא נרשמה האטה, כש-90,922 ישראלים עזבו את הארץ. לשם השוואה, בתקופה המקבילה עשור קודם לכן עזבו את ישראל 183,219 ישראלים בלבד.
הנתונים, המבוססים על עיבוד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נאספו על ידי פרופ' איתי אטר, פרופ' נתאי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב. מהם עולה שבשנת 2025 עזבו את ישראל לשלושה חודשים רצופים לפחות 90,922 ישראלים, לעומת 91,499 בשנת 2024 ו-86,509 בשנת 2023. שלוש השנים האחרונות בולטות מעל כל התקופות שנמדדו מאז שנת 2009 ומסמנות שיא חדש בהיקף העוזבים.
ההשוואה לעשור הקודם ממחישה עד כמה השתנתה התמונה. בין השנים 2013 ל-2015 עזבו את ישראל 183,219 אזרחים. בעשור שלאחר מכן זינק המספר ל-268,509. מדובר בתוספת של יותר מ-85 אלף ישראלים שעזבו את המדינה בתוך שלוש שנים.
ההגירה עלולה לסכן את הביטחון והכלכלה הישראלית
כדי שלא להמתין עד שנת 2027 לפרסום נתוני ההגירה הרשמיים, המבוססים על שהייה של שנה ומעלה מחוץ לישראל, הסתמכו פרופ' אטר, פרופ' ברגמן וזמיר על מדד של יציאה מהארץ למשך שלושה חודשים רצופים לפחות. לדבריהם, מדובר במדד שמאפשר לזהות את מגמת ההגירה כבר עכשיו, בלי להמתין לנתונים הסופיים.
גם מבחן המציאות מחזק את הבחירה הזאת. בבדיקת השנים הקודמות נמצא מתאם גבוה מאוד בין מדד השהייה של שלושה חודשים לבין המדד הרשמי של 12 חודשים. לכן ההערכה היא שאם המגמה תישמר, מספר הישראלים שיעזבו את המדינה לתקופה של שנה ומעלה בשנת 2025 צפוי לעמוד על בין 45 אלף ל-50 אלף.
"גם בשנת 2025 אנחנו רואים מספרים מטרידים מאוד של ישראלים שעזבו את הארץ לתקופת זמן משמעותית", אמר פרופ' אטר. "ואלו מתווספים לגל ההגירה בשנים 2023 ו-2024. הנתונים הללו לכשעצמם עדיין אינם מהווים סיכון לחוסנה של ישראל. אולם, בראייה צופה פני עתיד, ואם לא יהיה שינוי, גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית".
חשיבות לפרסום נתונים עדכניים
הדיון הציבורי סביב תופעת הירידה מהארץ קיבל תאוצה לאחר הבחירות בשנת 2022, עם קידום המהפכה המשפטית והמחאה הציבורית, והתחזק עוד יותר מאז מלחמת 7 באוקטובר. לטענת מחברי העבודה, דווקא בתקופה כזאת יש חשיבות גדולה לפרסום נתונים עדכניים, שיאפשרו להבין את היקף התופעה ואת ההשלכות האפשריות שלה על החברה והכלכלה בישראל.
עוד עולה, שלאחר שנים ארוכות של יציבות יחסית במאזן ההגירה, חל שינוי חד במגמה. בעוד שבין השנים 2010 ל-2019 עזבו את ישראל בממוצע כ-60 אלף בני אדם בשנה, בשלוש השנים האחרונות מדובר כבר בכ-90 אלף עוזבים מדי שנה. בעבודה קודמת של אותו צוות נמצא גם גידול משמעותי במספר הרופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים, אקדמאים ובעלי הכנסות גבוהות שעזבו את ישראל.
לטענת מחברי העבודה, ישראל רגישה במיוחד להגירה של אוכלוסיות חזקות. בשונה ממדינות הנשענות על משאבי טבע, הכלכלה הישראלית מבוססת בעיקר על הון אנושי, במיוחד בענפי ההייטק, הרפואה והאקדמיה. לכן, עזיבה של עובדים מיומנים בתחומים האלה עלולה לפגוע במנועי הצמיחה של המשק ולהשפיע על הכלכלה והחברה כולה. עם זאת, הם מזכירים שישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם התופעה, וגם יוון, הונגריה, ונצואלה, ארגנטינה, דרום אפריקה ולבנון חוו בשנים האחרונות הגירה משמעותית של אוכלוסיות חזקות.
לצד הנתונים, מבקשים מחברי העבודה גם להכניס אותם לפרופורציה. לדבריהם, היקף ההגירה הנוכחי עדיין לא מהווה איום על המשק הישראלי. הסכנה העיקרית, לטענתם, היא שהמגמה תימשך ואף תתגבר בעקבות זעזועים פוליטיים, ביטחוניים או כלכליים נוספים. במצב כזה עלול להיווצר אפקט שבו כל גל עזיבה יעודד ישראלים נוספים לעזוב, עד לנקודה שבה יהיה קשה מאוד, ואולי אף בלתי אפשרי, להפוך את המגמה.