ארצות הברית בוחנת מחדש את היקף הנוכחות הצבאית שלה בכווית, לאחר שהמלחמה באיראן הפכה את הבסיסים האמריקניים במדינה ליעדים חוזרים למתקפות טילים וכטב"מים. כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל, מפי גורמים אמריקניים המעורים בדיונים.
במשך יותר משלושה עשורים הייתה כווית אחד ממרכזי הלוגיסטיקה החשובים ביותר של צבא ארצות הברית בעולם. מאז שחרורה מהכיבוש העיראקי במלחמת המפרץ הראשונה, הציבה ארצות הברית באמירות אלפי חיילים, טנקי אברמס, מערכות ארטילריה וציוד כבד. הנוכחות האמריקנית נתפסה במשך שנים כערובה לכך ששכנה גדולה וחזקה יותר לא תוכל לאיים שוב על כווית.
אלא שלפי הוול סטריט ג'ורנל, המלחמה באיראן ערערה את ההסדר הביטחוני הזה. טהראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר כווית ותקפה בסיסים אמריקניים, תחנות כוח, מתקני התפלה, את נמל התעופה הבינלאומי ואת נמל אל־אחמדי. במתקפה איראנית בחודש מרץ נהרגו שישה חיילים אמריקנים, באחת התקיפות הקטלניות ביותר נגד כוחות ארצות הברית במהלך המלחמה.
מערכות ההגנה האווירית מתוצרת ארצות הברית הצליחו ליירט את רוב המטחִים האיראניים, ולדברי וושינגטון הצילו חיים רבים. עם זאת, המתקפות המחישו כי עצם ריכוזם של אלפי חיילים ומערכות צבאיות בכווית הופך את המדינה ואת הבסיסים האמריקניים שבה למטרות מרכזיות.
גורמים אמריקניים אמרו לעיתון כי הפנטגון כבר שקל לצמצם את הכוחות בכווית עוד לפני פרוץ המלחמה. בעקבות התקיפות האיראניות צומצמה הנוכחות האמריקנית במדינה כדי להפחית את הסיכון לחיילים, וכעת מתקיים דיון בשאלה האם פריסה גדולה וקבועה בכווית עדיין חיונית או נבונה מבחינה צבאית.
בשנים האחרונות הוצבו בכווית עד 13,500 חיילים אמריקנים, בעיקר במחנה עריפג'אן, בבסיס האווירי עלי א־סאלם ובמתקנים נוספים. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", כווית הייתה בכך אחד מאתרי הפריסה הגדולים ביותר של צבא ארצות הברית מחוץ לגבולות המדינה, אחרי גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית.
בכווית מתמודדים כעת עם דילמה ביטחונית. מצד אחד, המתקפות האיראניות גרמו לתושבים ולבכירים לראות בנוכחות האמריקנית גורם המושך אש. מצד שני, ההגנה האווירית והמחויבות של וושינגטון נתפסות כהכרחיות להגנת האמירות. דאגלס סילימן, לשעבר שגריר ארצות הברית בכווית וכיום נשיא מכון מדינות המפרץ הערביות, אמר לעיתון כי המתקפות גרמו לכוויתים לראות בנוכחות האמריקנית גם נטל וגם צורך חיוני. לדבריו, בכווית מנסים כעת להבין כיצד לעצב מחדש את מערך ההגנה של המדינה.
כווית אינה מתכננת לפי שעה להתרחק מארצות הברית כשותפתה הביטחונית המרכזית, אך היא כבר פועלת להרחבת קשריה. לאחרונה חתמה האמירות על הסכם הגנה חדש עם פקיסטן, שמילאה תפקיד בתיווך בין וושינגטון לטהראן. לפי הדיווח, כווית עשויה גם לדרוש מארצות הברית וממדינות אחרות מערכות נשק חדשות ותגבור משמעותי של מערכי ההגנה האווירית.
דובר שגרירות כווית בוושינגטון אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי המתקפות המחישו את הסביבה הביטחונית המורכבת באזור ואת האיום המתפתח מצד טילים, כטב"מים ויכולות א־סימטריות. לצד זאת הדגיש כי כווית נותרה מחויבת לשיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית.
המלחמה חשפה גם את פגיעות התשתיות האזרחיות של כווית. יותר מ-90% ממי השתייה במדינה מגיעים ממתקני התפלה, שרבים מהם משולבים בתחנות כוח. החודש עלו באש מתקן התפלה ותחנת כוח בעקבות תקיפה איראנית, ונגרם להם נזק כבד.
לפי הוול סטריט ג'ורנל, תצלומי לוויין מ-18 ביולי הראו עשן מיתמר מעל אזור נמל אל־אחמדי, וכעבור יומיים כבר נראה נזק סמוך לרציף הצפוני השייך לחברה הממשלתית המפקחת על מגזר הנפט והגז במדינה. למרות הפגיעות, כווית הצליחה עד כה לשמור על אספקת החשמל והמים באמצעות עתודות ותיקוני חירום. סגירת מצר הורמוז עצרה במשך חודשים גם את יצוא הנפט של כווית, בהיקף של כמעט שני מיליון חביות ביום. בכך נגרעו מהשוק העולמי כשני אחוזים מהאספקה היומית, וכווית איבדה זמנית את מקור ההכנסה המרכזי שלה.
העיתון דיווח בעבר כי כווית ביצעה בעצמה תקיפות אוויריות באיראן, אולם שגריר כווית בארצות הברית הכחיש את הטענה. לאחר שטילים איראניים פגעו בנמל התעופה הבינלאומי של כווית ביוני, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י טען כי מדובר בתקיפת הגנה עצמית, משום שלדבריו הפנטגון השתמש בנמל התעופה כנקודת יציאה לתקיפות נגד איראן.
באדר א-סייף, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת כווית, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי המלחמה הייתה קריאת השכמה עבור ארצו. לדבריו, הנוכחות האמריקנית הייתה יעילה בשנות התשעים מול איום של מלחמה קונבנציונלית, אך האיום הנוכחי מבוסס על טילים, כטב"מים ופגיעה בתשתיות אזרחיות.
כעת ניצבות שתי המדינות בפני שאלה אסטרטגית קשה. כווית חוששת שצמצום קבוע של הכוחות האמריקניים יוביל גם להיחלשות המחויבות של וושינגטון להגנתה. מנגד, בארצות הברית גוברת ההבנה שנוכחות גדולה וקבועה בבסיסים סמוכים לאיראן עלולה לסכן את החיילים האמריקנים ולספק לטהראן מטרות ברורות במערכה ממושכת.