פחות מ-40 ימים להגשת הרשימות לכנסת, הזירה הפוליטית המרכזית שעשויה להכריע את הבחירות אינה נמצאת בגוש נתניהו ולא בגוש האופוזיציה - אלא ביניהם. עדיין אין לה שם סופי, אין לה הנהגה מוסכמת, ואפילו אין ודאות שכל השחקנים יישארו על המגרש ברגע האמת, אך ישנה הנחת יסוד אחת: כנראה רק מפלגה אחת מהזירה הזו תשרוד עד הסוף.
השחקנים המרכזיים מתכנסים לקבלת החלטות: האם לחבור לרשימה אחת, האם לרוץ באופן עצמאי, ובעיקר - האם יש כאן כוח פוליטי אמיתי שיכול לשבור את המפה הקיימת.
בקרב הטוענים לכתר יש את החדשים ויש את המצולקים. כך לדוגמה גלעד ארדן חדש באירוע של ראשות מפלגה, ומעולם לא התמודד בקרב ישיר מול אחוז החסימה. כשמנגד, איילת שקד היא בעלת הניסיון באתגר אחוז החסימה מבין השניים.
הם עומדים מאחורי שני תרחישים שונים, כשבתווך נמצא יולי אדלשטיין. בסביבת ארדן יש מי שסבורים כי שקד אינה מוסיפה מספיק כוח אלקטורלי, וכי המהלך הנכון הוא לבנות מסגרת אחרת.
ארדן צפוי להכריז בימים הקרובים על הקמת מפלגה. מסתמן כי אלוף משנה במילואים חזי נחמה, שהושעה משירות מילואים פעיל, יחבור אליו, כפי שפורסם השבוע בוואלה. גם ד"ר עליזה בלוך, ראשת עיריית בית שמש לשעבר, נמצאת בבורסת השמות. השאלה הנותרת היא האם אדלשטיין יחליט לחבור אף הוא למהלך.
איילת שקד, מצידה, דוחפת לכיוון אחר - מהלך רחב יותר עם בני גנץ ודדי שמחי. אחת ההצעות שעלו כדי להתגבר על מכשול האגו היא הנהגה משותפת, כלומר ללא יו"ר יחיד למפלגה. גנץ, בסיטואציה הזו, עשוי לקבל את המקום הראשון כ"בעל המאה", שמביא עמו מימון מפלגות משמעותי, בתקווה שהמהלך יסייע להרחיק את התדמית שדבקה בו אצל "בעלי הדעה" - המצביעים.
אחת הביקורות על ארדן מצד חלק מהגורמים, על כך שהוא מחרים את יאיר גולן. לטענתם, בכך הוא מעקר את היכולת שלו להציב את עצמו במרכז, משום שלא יהיה לו שום מנוף לחץ אמיתי על נתניהו במשא ומתן.
במרחב ההכרעה הזה נמצאים גם חילי טרופר ויועז הנדל, שמזוהים יותר עם גדי איזנקוט ונכון לעכשיו עוברים בסקרים את אחוז החסימה.
הנעלם הגדול מכולם הוא עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי לשעבר. וינטר עוד לא הודיע על החלטתו, אך בחודשים האחרונים חרש את השטח, ופעילים רבים ממתינים למוצא פיו.
אם וינטר יחליט להיכנס למערכת הפוליטית, הוא עשוי להפוך לאחד השחקנים המשפיעים במרחב הזה. הוא עשוי להיות "אריה בג'ונגל": בסקרים עומק שנעשו במרחב הזה, נראה שהוא מצליח לקחת קולות גם מגוש השינוי — מאיזנקוט, בנט וליברמן. חלקם שימשו כ"חניון" למאוכזבי הקואליציה, שעשויים למצוא כעת מוצר מדויק יותר עבורם. במקביל, אין ספק שהתמודדות שלו מהווה מטרד גם לבצלאל סמוטריץ' ולאיתמר בן גביר.
בינתיים, וינטר נותן לשאר השחקנים להוציא את האנרגיה על המגרש בזמן שהוא מתחמם על הקווים. הוא נחוש, כרגע, לרוץ בנפרד ולא לחבור לסמוטריץ', מתוך תפיסה שאין טעם רק לעבור את אחוז החסימה מבלי להחזיר את "הקולות האבודים" לגוש הימין.
למרות ניסיונות לזהות אותו עם דמויות מהאופוזיציה, בהופעות שלו בחודשים האחרונים ובקמפיין המסתמן, מי שבמוקד האש, הוא גדי איזנקוט, הוא לא משאיר מקום לספק לאיזה גוש הוא שייך. וינטר סבור כי איזנקוט מסוכן יותר מיאיר גולן, משום שהוא עטוף במעטפת של ימין-מרכז בעוד שתוכו, לטענתו, שמאל מלא. מול איזנקוט וגולן יש לו חשבון פתוח — ואפשר רק לדמיין מה יקרה כשהעימות הזה יגיע לדוכן הנואמים במליאת הכנסת.
אלא שמעבר לתמרונים של ראשי המפלגות ולהתנפחות החזות של הקמפיינים, הדילמה הדרמטית באמת מחכה לבוחרים מאחורי הפרגוד. כל השחקנים הללו נאבקים למעשה על אותו ציבור — ציבור שמאס בחלוקה הדו-גושית ומחפש בית פוליטי חדש.
סקר חדש של מכון "טרנדזון", שבדק את העדפות הציבור מול השאלה המייאשת של היום שאחרי — איזו ממשלה עדיפה — חושף בדיוק את הקרקע הפורייה שעליה מנסים שחקני "הגוש השלישי" לבנות את ביתם. בכלל המדגם, הציבור חלוק כמעט לחלוטין בין הקצוות: 28.7% מעדיפים ממשלה עם חרדים, 26.2% ממשלת אחדות ברוטציה, 23.5% מעדיפים בחירות נוספות על פני הפשרות ו-21.7% מוכנים לממשלה עם מפלגה ערבית.
אולם כשבוחנים את השאלה לפי גושים, מתגלה תמונה מעניינת, בגוש נתניהו 67.9% נחרצים בעד ממשלה עם חרדים ומתנגדים ברובם המוחלט לאחדות (10.4%), בעוד שבגוש מתנגדי נתניהו הדילמה קורעת מבפנים — 38.6% מעדיפים ממשלה עם מפלגה ערבית, 33.6% בורחים לאחדות ורק 5.4% מוכנים לשמוע על החרדים.
אבל הנתון המעניין ביותר מגיע דווקא מאותם מצביעים המגדירים את עצמם כ"גוש השלישי": רוב מוחץ של 77.1% מתוכם דורשים ממשלת אחדות בראשות הצד השני, ו-17.1% יעדיפו אפילו בחירות נוספות, כשרק 5.7% מוכנים לפתרון של ממשלה עם מפלגה ערבית, החרדים הם הסדין האדום ביותר של המצביעים הללו. דבר שעשוי להסביר את הקמפיין החדש של בנט נגד החרדים.
בסופו של דבר, האינדיקציה לשאלה לאיזה גוש באמת שייכות המפלגות שבין הגושים תיגזר מהשאלה מי מראשי הגושים ינסה לספח אותן אליו, במיוחד אם יתנדנדו סמוך לאחוז החסימה. אם הנדל, טרופר, וינטר, ארדן או גנץ ינועו באזורי הסיכון — מי יהיה מודאג יותר מנפילתם, נתניהו או איזנקוט? התשובה לשאלה הזו תגלה הרבה יותר מכל הצהרה פומבית לאיזה גוש הם באמת שייכים. אמור לי מי דואג לך, ואומר לך פרוקסי של מי אתה.