אופל נחשפת ומאשימה: נאנסתי בג'קוזי בקיבוץ, המשטרה מורחת את החקירה

אופל מלול, בת 37 מקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל, טוענת כי לפני כחודש סוממה ונאנסה בג'קוזי של בית בקיבוץ. בפיה ביקורת קשה על חקירת משטרה רשלנית ולא מקצועית שטרם הביאה למעצר אף חשוד, למרות שהיא וחברותיה מסרו את שמותיהם של כל המעורבים.

האירוע מתפרסם כאן לראשונה. מלול נתנה את הסכמתה לפרסום שמה, התראיינה לוואלה בפנים גלויות ואומרת שאין לה מה להסתיר. "שיסתתרו מי שאנסו אותי", היא אומרת.

לדבריה, האירוע החל להתגלגל בשעות אחר הצהריים של שבת, ה-27 ביוני, יום שהחל מבחינתה כשגרתי לחלוטין והסתיים באירוע ששינה את חייה. "זו הייתה עוד שבת רגילה", היא מספרת. "ירדתי עם אמא שלי לבריכה, כמו שאנחנו עושות כמעט כל סוף שבוע". השתיים התיישבו במקום הקבוע שלהן סמוך לקפיטריה, ומלול שתתה כמות קטנה של יין לבן מעורבב במשקה "ספרייט", שהביאה מהבית בכוס.

מלול מספרת כי כבר כשהגיעה לבריכה הבחינה באחד מתושבי הקיבוץ, שאותו הכירה היכרות שטחית, כשהוא יושב עם שני חברים שאינם תושבי המקום. השלושה עישנו והחזיקו כוסות משקה בידם, דבר שלדבריה משך את תשומת לבה, שכן לא מדובר במחזה שגרתי בקיבוץ. בהמשך, כשירדה אל שפת הבריכה כדי לשוחח עם המצילה, התקרבו אליה אותו תושב ואחד מחבריו.

לדבריה, האיש שפך את כוס היין שהייתה בידה ומזג לה משקה אחר מבקבוק וודקה שהביא עמו. הוא אף הציג בפניה את חברו ואמר כי מדובר ב"חבר הכי טוב שלי". מלול מספרת כי שתתה שתי לגימות בלבד מהמשקה. היא זוכרת שכשהמצילה ביקשה מהנוכחים שלא להחזיק משקאות על שפת הבריכה, היא לקחה עוד שלוק אחרון מהכוס והניחה אותה בצד. "הסתובבתי, נשענתי עם הראש על המעקה של הבריכה - ומאותו רגע הכול נמחק", היא אומרת. "אני לא זוכרת איך יצאתי מהמים, לא זוכרת איך הלכתי, לא יודעת מי לקח אותי ולא יודעת מה עשו לי. מבחינתי, למשך חמש שעות פשוט הפסקתי להתקיים".

כמה שעות אחר כך היא אותרה על ידי חבריה, בביתם של אותם אנשים בקיבוץ, כשהיא בהכרה מעורפלת, ממלמלת, אינה מסוגלת לעמוד על רגליה ומתקשה לתקשר. בסרטון ממצלמת אבטחה היא נשמעת צורחת "אני לא זוכרת כלום", "תעזרי לי", "תראי, אנסו אותי".

היא נראתה עוזבת את הבריכה עם האורח, אך מה שאירע עד שנמצאה בסביבות השעה 20:15 הוא לב הסיפור, ומה שאמור היה כבר להיות מפוענח בחקירה נמרצת. אלא שלטענתה ולטענת עורך הדין גדעון קוסטא המייצג אותה, החקירה המתנהלת בתחנת מגדל העמק מדשדשת, ועד כה הוא שיגר כבר שני מכתבים נזעמים לחוקרת האחראית על התיק.

אופל אומרת כי לשעות האלה אין לה כל זיכרון. התמונות הראשונות שחזרו אליה, לדבריה, הן רגעים קצרים שבהם התעוררה לסירוגין כשהיא שוכבת על הקרקע, אוחזת בחולצתו של חבר קרוב וזועקת: "אנסו אותי". זמן קצר לאחר מכן, כך היא מספרת, חזרה על אותן מילים גם בפני חברה נוספת. בהמשך היא זוכרת שניסו להעלות אותה לאמבולנס, וכן שיחה קצרה עם אמה בטלפון מתוך האמבולנס, שגם בה, לדבריה, אמרה שוב כי נאנסה.

באותן שעות של לפנות ערב הייתה זו טניה רוסו, חברתה הקרובה של אופל, שחששה שמשהו חריג מתרחש. לדבריה, לאחר שאופל לא השיבה ל-15 עד 20 שיחות, ענתה לטלפון אישה שבביתה היא שהתה. האישה אמרה שאופל "קצת מסטולה", ושתיכף תיתן לה מים ותחזיר אותה לביתה.

רוסו אומרת שביקשה לדבר עם חברתה ושמעה אותה צועקת ברקע: "אני בחיים, אני חיה". כשביקשה להגיע לקחת אותה, נאמר לה שאופל אינה רוצה בכך. כעבור דקות אחדות התקשרה שוב ושמעה את האישה קוראת בשמה של אופל ללא מענה. "אמרתי לה: תשלחי לי מיקום, אני באה לקחת אותה", סיפרה.

היא חשה לבית עם חבר נוסף, ולדבריה מצאה את אופל שרועה על נדנדת עץ בחצר, לבושה בבגד ים בלבד ורטובה לגמרי. "זה לא היה נראה כמו שכרות", אמרה לוואלה. "זה נראה כאילו אין שם בן אדם. הגוף שלה לא תפקד". לדבריה, אישוניה של אופל כמעט לא הגיבו, היא לא הצליחה לעמוד או ללכת והתקשתה לדבר. רוסו סיפרה כי היא והחבר הנוסף כיסו אותה בחולצה והכניסו אותה לרכב.

כבר אז, לדבריה, אמרה אופל דברים שעוררו חשש כבד לפגיעה מינית. היא שאלה: "איך ידעתם שאני בסיכון?", "למה לא הצלתם אותי בזמן?", ובהמשך אמרה שאדם נגע בה בניגוד לרצונה. בהמשך אף אמרה להם: "שמו את הפה שלי בכל מיני מקומות", ואז החלה לזעוק: "אנסו אותי, הם אנסו אותי".

רוסו התייעצה עם חברה שהיא עובדת סוציאלית והזמינה אמבולנס. לדבריה, המשטרה הגיעה בעקבות הקריאה וגבתה ממנה עדות, ובהמשך היא אף מסרה לחוקרים את בגדיה של אופל. מצלמות אבטחה מחוץ לביתה תיעדו חלק מהזמן שבו שהתה אופל עם חבריה לאחר שנמצאה.

אמבולנס מד"א פינה את אופל למרכז האקוטי לטיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ("חדר 10") בבית החולים בני ציון בחיפה. היא הייתה כבר מעט צלולה יותר, וזוכרת שמיד חשה שמשהו אינו כשורה בגופה. "אני מכירה את הגוף שלי", היא אומרת, "ידעתי שמשהו קרה לי". היא מספרת כי סבלה מכאבים עזים באזור האגן, הישבן ואיברי המין, הבחינה בסימנים כחולים ובשריטות על רגליה ובקרבת איברי המין, והרגישה כי עברה פגיעה מינית אלימה. בידי וואלה העתק הדו"ח שהוציא רופא בית החולים שבדק אותה, שבו תיעד ממצאים התואמים חדירה מינית ופגיעות נוספות. "ידעתי שאנסו אותי", היא אומרת. "הגוף שלי ידע את זה עוד לפני שהמוח הצליח להבין מה קרה".

"נאנסתי גם מקדימה וגם מאחור", מבקשת אופל להדגיש, "הם זיינו גופה מתה, אבל אישה יודעת ומרגישה גם אחרי. בטח אישה שמעולם לא התנסתה במין בפי הטבעת, גם לא עם בני זוג".

מלול מספרת כי גם לאחר ששוחררה מבית החולים המשיכה במשך ימים ארוכים לסבול מתסמינים קשים: חולשה קיצונית, כאבי ראש עזים, הקאות, שלשולים, נפיחות חריגה בבטן, ובעיקר כאבים עזים באגן ובאיברי המין ותחושת ערפול שנמשכה, לדבריה, קרוב לשבועיים. "הרגשתי כמו גופה", היא מתארת. "לא הרגשתי שאני באמת קיימת. הראש לא עבד, הגוף לא עבד, אפילו לא ידעתי להסביר לעצמי איפה אני".

ירדן כהן, חברת הילדות של אופל מלול, סיפרה לוואלה כי מאז האירוע הטראומתי היא מזהה אצל חברתה שינוי דרמטי וחסר תקדים. לדבריה, לאורך השנים התמודדה אופל עם קשיים ומשברים שונים, אך תמיד הצליחה לאסוף את עצמה, להביט קדימה ולתכנן את העתיד. הפעם, היא אומרת, מדובר במצב שונה לחלוטין: "אין מבט בעיניים, הכול ריק". כהן מתארת את מלול של היום כאישה כבויה לחלוטין, שאיבדה עניין ושמחת חיים, עד כדי כך שלראשונה מאז השתיים מכירות שמעה אותה אומרת שאין לה טעם להמשיך לחיות ושאינה רוצה לקום בבוקר. לדבריה, "גם רגעים שבעבר היו מצחיקים ומשמחים את אופל כבר אינם מעוררים בה כל תגובה, והיא נראית כמי שאיבדה כל ניצוץ".

אופל אומרת שבמקביל החלו לשוב אליה הבזקי זיכרון קצרים. היא מדגישה כי מדובר ב"פלאשים" מקוטעים שאינם יוצרים תמונה מלאה של מה שהתרחש. באחד מהם, לדבריה, היא זוכרת עוד מהבריכה אדם המנסה לגעת בה בכוח באיבר מינה והיא דוחה את ידו. בהבזק נוסף היא זוכרת שמישהו נצמד מאחוריה בג'קוזי. בזיכרון נוסף היא מתארת תחושה של דחיפת ראשה בכוח לעבר איבר מינו של אדם אחר, ובאחר - שדוחפים את ראשה לתוך המים כדי שלא תצעק. "אלה לא זיכרונות מלאים", היא אומרת. "אלה שברי תמונות שחוזרים אליי".

שוטרי תחנת מגדל העמק, שכאמור הגיעו באותו ערב לבית שבו נמצאה אופל, גבו עדות מבעלי הבית ולקחו לחקירה בתחנה את האורח שאינו מתגורר בקיבוץ - אך מאוחר יותר באותו ערב הוא שוחרר. ההכחשה הגורפת של המעורבים כי מי מהם קיים יחסי מין עם אופל באותו ערב, לצד גרסתה כי לא קיימה יחסי מין עם איש בימים ואף בשבועות שקדמו לאותה שבת, אינן עולות בקנה אחד עם דו"ח הרופא בבית החולים בני ציון, שקבע פגיעה מינית המלווה בהפרשות ובפציעות באזור איבר המין ופי הטבעת.

כאמור, חלף חודש ועד כה איש לא נעצר. מלול מותחת ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה לאחר הגשת התלונה. לדבריה, במשך כשבוע לא יצר עמה איש קשר, ורק לאחר מכן זומנה למסור עדות שנמשכה פחות משעה. היא טוענת כי מאז ניסתה שוב ושוב להשלים את עדותה ולהוסיף את הזיכרונות שעלו בה, אך ללא הצלחה. עוד היא טוענת כי ראיות שלדבריה היו עשויות להיות משמעותיות - ובהן הכוס שממנה שתתה, התיק, הבגדים, הכפכפים והכובע שנותרו בזירה - לא נאספו בזמן על ידי החוקרים. "אני לא מרגישה מוגנת כאזרחית במדינה הזאת", היא אומרת. "אני מרגישה שאפשר לבצע עבירות כל כך חמורות ולהמשיך להסתובב חופשי".

עו"ד גדעון קוסטא, המייצג את אופל מלול, מותח אף הוא ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה וטוען כי החקירה "מוסמסה כבר בשלביה הראשונים". לדבריו, "המשטרה קיבלה תיק שהוא תרגיל לשוטרים מתחילים - אירוע שבו השוטרים הגיעו כמעט בזמן אמת - ובכל זאת, בעיניי, החקירה נוהלה ברשלנות חמורה".

לדבריו, קיימות ארבע עובדות שאינן שנויות במחלוקת: "ראשית, אופל נמצאה בביתם של שניים מהמעורבים, והם עצמם מאשרים שהייתה שם ואף שהייתה איתם בג'קוזי. שנית, מצבה כשהתגלתה - כפי שעולה מעדויות וממצלמות - היה של אדם חסר אונים לחלוטין. שלישית, המסמכים הרפואיים מתעדים חבלות באזור איברי המין, פי הטבעת והרגליים. ורביעית, שוב ושוב היא זעקה 'אנסו אותי'".

לטענת קוסטא, למרות זאת המשטרה חקרה רק אחד מהמעורבים ושחררה אותו, בעוד ששני בעלי הבית, שבביתם אירע לכאורה המקרה ושלטענתו קשרו את עצמם לאירועים, כלל לא נחקרו באזהרה כחשודים. "אני לא מבין איך ייתכן שבעלי הבית, שמאשרים שהיא הייתה אצלם וששהתה איתם בג'קוזי, אינם נחקרים כחשודים. אילו היו עושים זאת כבר בתחילת הדרך, אפשר היה להגיע לחקר האמת מהר יותר".

עוד טוען קוסטא כי החוקרים לא מיצו פעולות חקירה בסיסיות: "צריך לאסוף את כל מצלמות האבטחה, לבחון את מצבה של אופל ולדרוש מהמעורבים הסבר פשוט: איך היא הגיעה למצב הזה? איך נגרמו החבלות שתועדו? בגרסאות שלהם אין לכך שום הסבר. כשמחברים את כל הנתונים - בעיניי מתקבלת תמונה חד-משמעית".

ח"כ נעמה לזימי, בעצמה ילידת העיר מגדל העמק הסמוכה לקיבוץ גבת, פנתה היום (חמישי) למפקד מחוז צפון במשטרה, ניצב מאיר אליהו, בדרישה לבחון את התנהלות המשטרה. לדבריה, מהמידע שהובא בפניה עולה "תמונה מדאיגה ביותר" באשר לאופן ניהול החקירה בתחנת מגדל העמק.

לזימי מנתה שורה של תמיהות, ובהן אי-חקירת מעורבים מרכזיים באזהרה, התעלמות לכאורה מממצאים רפואיים משמעותיים, וכן עיכובים בגביית עדויות, באיסוף תיעוד ממצלמות אבטחה ובבדיקת מכשירי הטלפון של המעורבים. היא ביקשה ממפקד המחוז "להיכנס לעובי הקורה" ולוודא שלא נפלו כשלים העלולים לפגוע בחקר האמת.

אופל מלול היא בת קיבוץ גבת השלו - קיבוץ שיחגוג השנה 100 שנה להיווסדו - והיא מדגישה שהאירוע התרחש בבית, בקיבוץ שלה, במקום שעד אז היה המקום הבטוח ביותר בעולם עבורה. סובביה מספרים על אישה רצינית שמילאה תפקידים משמעותיים: את שירותה הצבאי עשתה בצנחנים, בעקבות אביה שהלך לעולמו כשהייתה בת שמונה. היא שירתה כרל"שית מג"ד בבא"ח ושנה כפקידה פלוגתית בגדס"ר.

לאחר השירות הצבאי טסה לעבוד בעגלות באוסטרליה, ועם חזרתה התגוררה ברמת גן ועבדה כסמנכ"לית ומנכ"לית. בהמשך טסה בשליחות חברה אחרת לבורמה וניהלה עסקים פרטיים קטנים. כדי להבהיר את אופי הקשרים שלה עם גברים, היא מציינת כי מעולם לא הייתה מעוניינת בסטוצים קצרים או חד-פעמיים, וכי ניהלה מערכות יחסים רציניות בלבד, האחרונה שבהן נמשכה יותר משמונה שנים. בשנתיים האחרונות היא מטפלת באמה שחלתה, ובתקופה האחרונה כלל לא הייתה בקשר זוגי כלשהו. בימים אלה עמדה לשוב לשוק העבודה ואף כבר בחנה כמה הצעות, ואז אירע המקרה המטלטל: "בום, הכול נקטע", היא אומרת.

מבחינתה של אופל מלול, המאבק רק החל. "אין לי חיים יותר", היא אומרת. "הם רצחו לי את הנפש והשחיתו לי את הגוף. הדבר היחיד שמחזיק אותי היום הוא הרצון שהאמת תצא לאור ושייעשה צדק. אני מוכנה להיחשף בפנים גלויות, לעבור כל בדיקה שיבקשו ממני ולהילחם עד הסוף. אין לי מה להסתיר".

"מרשיי כופרים לחלוטין בכל החשדות והטענות נגדם", אומר עו"ד נדב גרינוולד, המייצג את בני הזוג שבביתם אותרה אופל מלול ואת האורח שאינו מתגורר בקיבוץ. "תמוהה ומצרה העובדה כי המתלוננת, אשר ביקשה בעצמה צו איסור פרסום על פרטיה במסגרת ההליך המשפטי, בוחרת כעת לפנות לתקשורת בניסיון לנהל משפט שדה. מדובר בניסיון להפעיל לחץ פסול, בעוד ברקע עומד ערעור על החלטת בית המשפט אשר דחה את טענותיה במסגרת צו ההגנה - ערעור שקבוע ליום ראשון הקרוב. אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט יפעל בהתאם לדין גם במסגרת הערעור, כי משטרת ישראל תעשה עבודה נאמנה וכי האמת תמשיך להתברר בערכאות המוסמכות ולא מעל דפי העיתונות".

גל שדה, מטעם קיבוץ גבת, מסרה כי "קיבוץ גבת רואה חשיבות עליונה בשמירה על מוגנות, ביטחון ורווחת חבריו ותושביו. הקיבוץ פועל באמצעות הגורמים והמנגנונים המוסמכים בו, באחריות, ברגישות ותוך שמירה על פרטיות כל המעורבים. הקיבוץ אינו מוסר התייחסות למקרים פרטניים".

ממשטרת ישראל נמסר: "אנו דוחים על הסף את הטענות ומדגישים כי עם קבלת התלונה, נפתחה חקירה במסגרתה בוצעו ומבוצעות פעולות חקירה מגוונות ונאספו ראיות, שאין זה המקום לפרט אודותיהן, לנוכח החקירה המתנהלת".