כבר זמן רב שגורם מדיני בכיר לא קיים תדרוך כה מפורט. הוא ענה כמעט על כל שאלה, לעיתים באריכות, והתעקש להציג את הביקור לא כעוד מפגש טקסי, אלא כסיעור מוחות אסטרטגי אמיתי בין שני מנהיגים שמכירים היטב זה את זה. לדבריו, "זה לא שבאנו לסמן וי, אלא חילופי רעיונות", והדיון עם טראמפ עסק בשלוש אפשרויות מול איראן - הסכם, המשך המצור הכלכלי או החרפת הפעולה הצבאית - כאשר כל אחת מהן נבחנה "ביושר" ובאופן אובייקטיבי.
אבל דווקא מתוך התדרוך הזה אפשר היה לזהות גם משהו אחר: תחושה של דחיפות, אולי אפילו אי־נחת.
במשך חודשים שמענו את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אומר בפומבי כי ביקש מנתניהו שלא לתקוף עוד בלבנון, וכי הוא רוצה לראות נסיגה ישראלית מאזורים מסוימים בסוריה, וייצר מצג לפיו אין הוא רואה עין בעין עם ירושלים את כל הסוגיות.
הגורם המדיני אמנם תקף כהרגלו את התקשורת שמואכלת לדבריו במידע שגוי אם לא מומצא, אך דווקא התיאור שלו על מה שעשה נתניהו בחדר הסגלגל מעיד שהנושא, קרי דברי טראמפ בפומבי והנחות העבודה מצד הגורמים המעדכנים את טראמפ, הטרידו מאוד גם את לשכת ראש הממשלה גם אם הסימפטום היה לתקוף את התקשורת.
לפי התדרוך, עולה הרושם כי נתניהו חשש באמת שטראמפ ילך עד הסוף עם הדרישה לנסיגות, ולכן הגיע לפגישה עם מפות. הוא ביקש להראות לטראמפ שישראל מחזיקה בכ־0.1% בלבד משטח סוריה, בעוד שטורקיה מחזיקה בכ־5%, ולהסביר שהנוכחות הישראלית נועדה להתמודד עם איראן, חיזבאללה, הג'יהאד האיסלאמי וארגוני טרור נוספים. הגורם אף הסביר שלעתים לטראמפ "יש הנחות מסוימות שאם אינך מוצא דרך לשנות אותן - הן מתקבעות", ולכן היה חשוב "להראות לו עובדות".
זו אולי הנקודה החשובה ביותר בכל הביקור. אם נתניהו הקדיש מזמן הפגישה היקר עם טראמפ להסבר מפורט על סוריה, אפשר להסיק שהסוגיה הזו אינה רק ויכוח תקשורתי. היא נמצאת בלב השיח בין ירושלים לוושינגטון שבראשו איראן כמובן, וראש הממשלה ראה צורך ממשי לשנות את האופן שבו הנשיא מסתכל עליה.
גם הפגישה עם סגן הנשיא ג'יי די ואנס בלטה במיוחד. במהלך התדרוך שאלתי את הגורם המדיני על מערכת היחסים בין השניים, על רקע ביקורת שהשמיע ואנס בעבר כלפי הקואליציה וכלפי נתניהו, וגם משום שהוא נתפס כאחת הדמויות המשפיעות ביותר על עתיד המפלגה הרפובליקנית. התשובה הייתה קצרה, אך מעניינת: ראש הממשלה, כך נאמר, הוא שביקש את הפגישה בארבע עיניים, והיא הייתה "טובה, כנה ומאוד אמיתית" - אך מעבר לכך סירב הגורם לפרט.
דווקא העובדה שהיוזמה באה מצד נתניהו נראית משמעותית. אם טראמפ הוא הנשיא של היום, ואנס עשוי להיות אחד האנשים החזקים ביותר של מחר. נתניהו כנראה הבין שהביקור הזה אינו נועד רק לתחזק את הקשר עם הבית הלבן הנוכחי, אלא גם להשקיע במערכת היחסים עם מי שעשוי לעמוד בראשו בעתיד, וביקש לא לבזבז זמן כדברי הגורם.
איראן, כמובן, הייתה במרכז השיחה. הגורם המדיני תיאר דיון מעמיק על הלחץ הכלכלי על המשטר בטהרן, על המחסור בדלק ובדיזל, על האינפלציה הגבוהה ועל החשש של המשטר מהתפרצות ציבורית. במקביל, הוא הציג את ההישגים הישראליים בפגיעה במדעני הגרעין, במתקני הייצור וביכולת ייצור הטילים של איראן. וכמובן הר המכוש. לדבריו, צנטריפוגות אכן הועברו למקום, אך הדגיש כי היעד מבחינת ישראל נותר למנוע מאיראן לשקם את תוכנית הגרעין שלה, וכי ישראל לא תהסס לפעול שוב אם יהיה בכך צורך.
עוד רעיון בולט שנחשף בתדרוך היה חזונו המוכר מהשנה האחרונה של נתניהו לשנות את מערכת היחסים הביטחונית עם ארצות הברית. במקום להמשיך במודל המסורתי של הסיוע הביטחוני, הגורם סיפר כי ראש הממשלה הציג לטראמפ תוכנית ארוכת טווח שבמסגרתה ישראל תוותר בהדרגה על כספי ה-FMF ותעבור לשותפות עמוקה יותר של פיתוחים משותפים, תעשיות ביטחוניות ומיזמים משותפים. מבחינתו, זהו מעבר מיחסי "סיוע" ליחסי "שותפות".
גם טורקיה עלתה לדיון. הגורם אמר כי נתניהו הציג בפני טראמפ את תפיסתו שלפיה רג'פ טאיפ ארדואן שואף להרחיב את השפעתה האזורית של טורקיה, ואף הביע סיפוק בחיוך מעט סרקסטי מכך שלדבריו הצליח לשכנע את הנשיא כי לישראל ולארצות הברית קיימות תפיסות שונות בנוגע למכירת נשק לאנקרה.
לקראת סוף התדרוך נשאל הגורם גם על משפטו של נתניהו. תשובתו הייתה מעניינת לא פחות: לדבריו, ראש הממשלה מעולם אינו מעלה את הנושא בשיחותיו עם טראמפ, אלא דווקא הנשיא הוא שמעלה אותו מיוזמתו - וגם הפעם עשה זאת.
בסופו של דבר, ייתכן שהמסר המרכזי מהביקור אינו קשור להצהרה כזו או אחרת, אלא לעצם העובדה שנתניהו הרגיש שעליו להשקיע זמן בחידוד העמדות של ישראל לנשיא האמריקני כמעט בכל חזית - מסוריה, דרך איראן ועד עתיד היחסים הביטחוניים עם וושינגטון.
אחרי שמונה פגישות עם טראמפ, מתברר שגם מערכת יחסים קרובה אינה פוטרת את ירושלים מהצורך לשכנע, להסביר ולעיתים גם לתקן הנחות יסוד. דווקא משום כך, התדרוך הזה סיפק הצצה נדירה למה שמטריד באמת את לשכת ראש הממשלה כשהדלתות נסגרות.