מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס שיגרו היום (שלישי) גילוי דעת לבג"ץ, לקראת הכרעת הדיון בעתירות נגד חוק מניעת מעצרי בני הישיבות. בפתח מכתבם הבהירו כי אין בו משום הכרה בסמכותו של בג"ץ לדון בנושא - וכי מטרתו היחידה היא "להשמיע את עמדת התורה לנוכח מסע הרדיפה המתמשך נגד לומדיה".
המועצה קבעה במכתב כי גיוסם של "בני תורה שתורתם אמונתם" אסור על פי ההלכה, וכי "עמלי התורה נושאים בעול הביטחון של עם ישראל". לדבריהם, הפגיעה בלומדי התורה אינה רק פגיעה בעולם התורה, "אלא גם פגיעה ישירה בביטחונה הרוחני והקיומי של מדינת ישראל".
מוקדם יותר היום, בג"ץ דן בעתירות נגד חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים בהרכב מורחב של תשעה שופטים. הממשלה לא שלחה עורך דין שיציג את עמדתה מול התנגדות העותרים והיועמ"שית.
בין העותרים נכחו ישראל חופשית, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, התנועה למען איכות השלטון ואחים לנשק. בראש ההרכב ניצב המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, ואיתו השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן.
עו"ד יצחק ברט, המייצג את יועמ"שית הכנסת, טען כי "אנחנו חושבים שהליך החקיקה של החוק לא עמד בהוראות תקנון הכנסת: בגלל העניין של נושא חדש, ובגלל שהליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין".
סולברג ביקש שיפרט מה הקריטריונים לבחינת נושא חדש. "לפי סעיף 85 לתקנון, הוועדה שדנה לקריאה שנייה ושלישית יכולה להוסיף תיקונים ושינויים כל עוד לא מדובר בנושא חדש. שיקול הדעת של הוועדה רחב. לצד זאת, הסעיף קובע שאי-אפשר לשנות את נושא הצעת החוק", אמר.
"במקרה שלנו, אין מנוס מהמסקנה שמדובר בנושא חדש. הצעת החוק המקורית עסקה בשילוב תלמידי ישיבות. בגיוס לצה"ל, בתעסוקה, בשירות לאומי אזרחי. נושא ההסדר שנחקק שונה לגמרי", הבהיר ברט.
השופטים ביקשו שיסיים בשורה תחתונה. ברט התחמק. "אנחנו לא מבקשים סעד, אנחנו המשיבים", אמר. לבסוף שאלו ישירות: "המסקנה היא בטלות החוק?". ברט השיב: "כנראה שאין ברירה".