איחוד האמירויות פועלת בחודשים האחרונים להפגת המתיחות עם איראן ולחידוש הדרגתי של הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עמה, לאחר שבתחילת המלחמה נקטה את הקו התקיף ביותר מבין מדינות המפרץ ואף ספגה כמעט 3,000 מתקפות טילים וכטב"מים איראניים. כך עולה היום (שלישי) מדיווח מקיף של ה"פייננשל טיימס".
השינוי במדיניות נובע מההערכה באבו דאבי כי המלחמה לא תביא להפלת המשטר האיראני או להבסת משמרות המהפכה, וכי איחוד האמירויות תיאלץ להמשיך לחיות לצד איראן מוחלשת - אך לא מובסת. במקביל למגעים עם טהרן, היא ממשיכה לחזק את קשריה הביטחוניים עם ישראל וארצות הברית ולהיערך לאפשרות של הסלמה מחודשת.
לפי הדיווח, לאחר הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן בחודש אפריל החלה איחוד האמירויות לעבור בהדרגה ממדיניות של עימות להפגת מתיחות. הטיסות בין המדינות חודשו בהדרגה, כ-20 אלף אזרחים איראנים בעלי מעמד תושבות באמירויות הורשו לשוב למדינה, והמסחר הימי בין דובאי לאיראן החל להתאושש.
באבו דאבי מסבירים כי המהלך נובע מהכרה מחודשת במגבלות שמציבה הגיאוגרפיה למדינות המפרץ. גורמים ששוחחו עם העיתון אמרו כי מטרתה המרכזית של ההנהגה היא להגן על מעמדה של המדינה כמרכז אזורי למסחר, תיירות ופיננסים, לאחר שהמלחמה המחישה את פגיעותה של הכלכלה המקומית להסלמה ביטחונית ממושכת.
לפי גורמים המעורים בנושא, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הפקיד את ניהול מאמצי ההתקרבות לאיראן בידי שלושה מאחיו: סגן הנשיא מנסור בן זאיד, שר החוץ עבדאללה בן זאיד והיועץ לביטחון לאומי תחנון בן זאיד, הנחשב לאחד הקולות הפרגמטיים בהנהגת אבו דאבי.
סימני ההתקרבות הראשונים הופיעו זמן קצר לאחר הפסקת האש, כשמנסור בן זאיד שוחח עם יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, שנחשב לאחד מבכירי ההנהגה האזרחית בזמן המלחמה ולראש צוות המשא ומתן של איראן מול וושינגטון. בהמשך שוחח עבדאללה בן זאיד לראשונה מאז המלחמה עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י.
כמו כן, עבדולחאלק עבדאללה, אקדמאי מאיחוד האמירויות שצוטט בכתבה, אמר כי איראן הייתה זו שיזמה את פתיחת ערוץ הדיאלוג. לדבריו, באבו דאבי הגיעו למסקנה כי גם לאחר חודשים של לחימה, העימות אינו צפוי להפיל את המשטר בטהרן או להביס את משמרות המהפכה.
לפי דיפלומטים ואנליסטים, מוחמד בן זאיד קיווה בתחילת המלחמה כי העימות יחליש באופן משמעותי את המשטר האיראני ואת יכולותיו הצבאיות. אלא שבהמשך הבינו מנהיגי המפרץ כי אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יסיים את המלחמה כשהמשטר האיראני נותר על כנו, הם ייאלצו להתמודד עם יריב פצוע - אך גם תוקפני יותר. חשש זה הפך לשיקול מרכזי בשינוי המדיניות.
למרות המגעים, באמירויות מדגישים כי תפיסת האיום כלפי איראן לא השתנתה. גורם בכיר במדינה מסר לעיתון כי אבו דאבי מתכוונת להמשיך לחזק את ההרתעה שלה, לנהל דיאלוג עם טהרן - ולנצל במקביל את עוצמתה הכלכלית. לדבריו, ההתמודדות עם המשבר מחייבת פעולה יזומה ולא תיפתר מעצמה.
במקביל, היחסים הביטחוניים עם ישראל וארצות הברית ממשיכים להתהדק. לפי הדיווח, במהלך השבועות הראשונים למלחמה העבירה ישראל לאיחוד האמירויות את מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל" ואת מערכת הלייזר "מגן אור". שגרירות ישראל באבו דאבי הוכפלה בגודלה והפכה לאחת הנציגויות הישראליות הגדולות בעולם.
ישראל והאמירויות מרחיבות גם את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה והתשתיות, וחברות ביטחוניות ישראליות הרחיבו את פעילותן הקבועה במדינה.
עם זאת, גורמים באמירויות מתחו ביקורת על ממשלת ישראל וטענו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תרם להתרחבות העימות האזורי. לדבריהם, מדיניות ממשלתו מביכה לעיתים את אבו דאבי. למרות זאת, הנהגת האמירויות ממשיכה לראות בהסכמי אברהם ובנורמליזציה עם ישראל נכס אסטרטגי שאינו עומד למבחן.
במקביל למהלך המדיני, איחוד האמירויות נערכת גם לאפשרות של מלחמה נוספת. הממשלה בוחנת הטמנת תשתיות קריטיות, ובהן צינורות נפט ומרכזי נתונים, הרחבת מתקני אחסון המזון, צמצום התלות במצר הורמוז והקמת נתיבי יצוא חלופיים דרך חופי פוג'יירה.
חברת DP World כבר הודיעה על הקמת שני מסופי מטען חדשים בפוג'יירה, בעוד חברת הנפט הלאומית אדנוק מאיצה את הקמתו של צינור נפט שיכפיל את יכולת היצוא דרך החוף המזרחי.
למרות סימני ההתאוששות, הכלכלה המקומית טרם חזרה לשגרה. לפי ה"פייננשל טיימס", חברות תעופה מערביות רבות עדיין אינן טסות לדובאי, תפוסת המלונות נפגעה, עסקים נסגרו זמנית ונרשמו ירידה בהכנסות ובריחת הון. עם זאת, גורמים במערכת הפיננסית מעריכים כי ללא הסלמה מחודשת, האמירויות יוכלו להשלים בהדרגה את התאוששותן במהלך השנה הקרובה.